שנאור כוגן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q4226015
מ קטגוריה
שורה 58: שורה 58:
[[קטגוריה:ציירים רומנים]]
[[קטגוריה:ציירים רומנים]]
[[קטגוריה:יהודים מבסרביה]]
[[קטגוריה:יהודים מבסרביה]]
[[קטגוריה:אמני פסיפס]]

גרסה מ־18:12, 25 ביולי 2015

שנאור כוגן

שנאור כוגן (רומנית:Şneer Kogan, ברוסית: Шнеер Герцевич Коган ‏,30 במרץ או 30 במאי1875[1] אורחיי - 2 במרץ 1940 קישינב) היה צייר, גרפיקאי ומורה יהודי רומני, יליד בסרביה. היה ממקימיו של החינוך האמנותי ושל איגוד האמנים הפלסטיים בבסרביה.

רקע משפחתי ושנות ילדותו

שנאור כוגן נולד במשפחה יהודית דתית בעיירה אורחיי (או אורהיי) בבסרביה, בימי שלטון האימפריה הרוסית, כיום בשטחה של רפובליקה מולדובה. אביו, הרץ כהן או כוגן, היה סוחר בדגן וביין. ייתכן כי המשפחה הגיעה לבסרביה מליטא. [2] קיבל בילדותו חינוך מסורתי יהודי ב"חדר". אחרי שהמשפחה עברה לגור בקישינב למד שם בגימנסיה עד שנת 1889

לימודיו באודסה ובגרמניה

בהמשך נרשם ללימודי הנדסה באודסה אך עזב אותם כדי ללמוד יחד עם אחיו הצעיר, משה, בבית הספר לאמנויות בעיר. אחר כך נסע יחד עם משה על מנת להשלים את לימודיו באקדמיה המלכותית הבווארית לאמנויות במינכן, בגרמניה. שם היה בין השנים 1897-1903 תלמידו של האמן יוהאן קספר הרטריך.[3]. במינכן שני האחים פקדו את חוגי האמנים הרוסים הגולים - וסילי קנדינסקי, אלכסיי יבלנסקי ואחרים.

העלייה לארץ ישראל וחזרתו לבסרביה

כשבשנת 1910 החליט אחיו, משה, להתיישב בפריז, עלה שנאור כוגן לארץ ישראל ועבד בעיקר בעיצוב פסיפסים ששימשו לקישוט הבתים ראשונים של העיר תל אביב החדשה. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 שב כוגן אל בית הוריו בקישינב.[4]

בבירת בסרביה פעל כוגן בעיר קישינב, כצייר, בעיקר בצבע מים, ולעתים גם בצבעי שמן. הוא נודע גם בעבודתו הפדגוגית. בשנת 1915 הקים בקישינב בית ספר לאמנות משלו, שהתאחד ב- 1 במרץ 1919 עם בית הספר העירוני בניהולו של אלכסנדרו פלמדיאלה ויצר את בית הספר לאמנויות של קישינב, הנושא בימינו את שמו של אלכסנדרו פלמדיאלה. שנאור כוגן לימד במוסד זה עד סוף ימיו. רבים מן האמנים המקומיים היו תלמידיו, ביניהם משה (מקס) גמבורד (1954-1903) ואשתו, יבגניה גמבורד (1956-1913), מנדל מיכאיל ביירכמן (2005-1908), אולגה אולבי (ביאסלאי) (1990-1900) ואחרים.

ב1917 היה שנאור כוגן מייסד ואחר כך יושב ראש של הארגון הראשון של אמני בסרביה. הוא אירגן את תערוכת הציורים הראשונה של אמני סברביה בקישינב. תחת השלטון הרומני (1919-1940) השתתף כוגן עם יצירות בסלוני האמנות בקישינב ובבוקרשט, בירת רומניה. בחסות החברה לאמנויות יפות של בסרביה התקיימו בין השנים 1919-1940 כ-11 תערוכות גדולות של האמנים המקומיים בקישינב ושתיים בבוקרשט. בהן השתתפו לצידו של כוגן, ציירים כמו אלכסנדרו פלמדיאלה, אוגוסט באייר, ולדימיר דונצ'ב, אלכסנדר טאראבוקין ואחרים. עבודות של כוגן נרכשו על ידי אוסף האמנות של רומניה ונמצאות כעת במוזיאון לאמנות בבוקרשט. שנאור כוגן היה ידיד קרוב של הסופר והכומר הרומני גאלה גאלקטיון.

שנאור כוגן הוא אחיו של הצייר משה כוגן אותו עודד בנעוריו לפתח את כישוריו האמנותיים. כאמור משה כוגן הצטרף אליו ללימודים באודסה ואחר כך במינכן.

בן של שנאור כוגן, אנטולי שנרוביץ' כוגן (2003-1927) היה סופר ועיתונאי מבסרביה, שכתב בשפה הרומנית, בין היתר, רומנים היסטוריים (על תקופת שטפאן הגדול וכו'), בדיוניים וספר תיעודי על השואה בבסרביה.

פרסים ואותות כבוד

  • זכה במדליה הגדולה מזהב ובעיטור "כתר רומניה" (Coroana României)

יצירות

א. בטכניקת צבע מיים:

  • בתים קטנים מולדביים (Căsuţe moldoveneşti)
  • בית מולדבי - (Casă moldovenească)
  • פְנים של בית - (Interior)
  • כנסיית מזאראקי (Biserica Mazarachi)

ב. עבודות בצבעי שמן:

  • בני (Fiul meu)
  • סבל מקונסטנטינופול (Hamal din Constantinopol)
  • אשה זקנה (Femeie bătrână)
  • ישיש (Un moşneag)
  • דיוקן של צועניה (Portretul unei ţigance)

מקורות וקישורים חיצוניים

Helen Shiner - Artistic radicalism and radical conservatism: Moissy Kogan and his German patrons, 1997,Birmingham University of Central England, Institute of Fine Arts and Design ((אנגלית))

Biblioteca raională "Alexandru Donici", Orhei,Personalităţi orheiene în domeniul culturii, artei şi literaturii, Dicţionar biobibliografic ,Editura Pontos ,Chişinău 2008

הערות שוליים

  1. ^ בלקסיקון הביוביבליוגרפי של ספריית דוניץ' רשום התאריך 30 באפריל 1880, אבל תאריך זה נראה שגוי, מפני שאחיו הצעיר, משה כוגן, נולד בשנת 1879,; בוויקיפדיה הרוסית מצוין התאריך 30 במרץ 1875, בעוד שבאתר "המולדבים" מצוין 30 במאי 1875
  2. ^ הלן שיינר ע'22
  3. ^ Moldovenii
  4. ^ שם