יום הבסטיליה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
כלום כמעט
מ שוחזר מעריכות של 80.230.22.103 (שיחה) לעריכה האחרונה של Alonda1971
שורה 2: שורה 2:
[[תמונה:Champs-Elysees-p1000418-smal.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ה[[שאנז אליזה]] מקושטת בדגלי צרפת לכבוד יום הבסטיליה]]
[[תמונה:Champs-Elysees-p1000418-smal.jpg|ממוזער|שמאל|250px|ה[[שאנז אליזה]] מקושטת בדגלי צרפת לכבוד יום הבסטיליה]]
[[קובץ:Monet-montorgueil.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[קלוד מונה]], רחוב בתהלוכת יום הבסטיליה]]
[[קובץ:Monet-montorgueil.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[קלוד מונה]], רחוב בתהלוכת יום הבסטיליה]]
'''יום הבסטיליה''' (ב[[צרפתית]]: '''Fête Nationale''' - '''חג לאומי''', נודע גם כ-'''quatorze juillet''' - '''{{כ}}14 ביולי'''), הוא ה[[חג לאומי|חג הלאומי]] ו[[ימי עצמאות|יום העצמאות]] הרשמי של [[צרפת]], אשר נחוג ב-[[14 ביולי]], היום בו התרחשה [[נפילת הבסטיליה]] ([[1789]]), המשמשת כסמל [[המהפכה הצרפתית]]. י
'''יום הבסטיליה''' (ב[[צרפתית]]: '''Fête Nationale''' - '''חג לאומי''', נודע גם כ-'''quatorze juillet''' - '''{{כ}}14 ביולי'''), הוא ה[[חג לאומי|חג הלאומי]] ו[[ימי עצמאות|יום העצמאות]] הרשמי של [[צרפת]], אשר נחוג ב-[[14 ביולי]], היום בו התרחשה [[נפילת הבסטיליה]] ([[1789]]), המשמשת כסמל [[המהפכה הצרפתית]].


==מנהגים==
==מנהגים==
שורה 11: שורה 11:
סעיף 17 בחוקה של צרפת, נותן סמכות לנשיא צרפת [[חנינה|לחון]] עבריינים בעלי עבירות קלות ביום זה, והחל מ-[[1991]] הפכה החנינה למנהג, והנשיאים שחררו מספר עצירים, בעיקר כאלה בעלי עבירות תנועה בלבד. [[ניקולא סרקוזי]] החליט לחרוג גם ממנהג זה.
סעיף 17 בחוקה של צרפת, נותן סמכות לנשיא צרפת [[חנינה|לחון]] עבריינים בעלי עבירות קלות ביום זה, והחל מ-[[1991]] הפכה החנינה למנהג, והנשיאים שחררו מספר עצירים, בעיקר כאלה בעלי עבירות תנועה בלבד. [[ניקולא סרקוזי]] החליט לחרוג גם ממנהג זה.


==מקור החגיגות ביום הביסטיליה==
==מקור החגיגות==

יום הבסטיליה נחוג באופן סדיר מאז [[1879]], 90 שנים לאחר המהפכה הצרפתית, אז הוא נקבע באופן רשמי כ[[חג]] לאומי. ה-14 ביולי גבר ב"קרב" זה על ה-4 באוגוסט, בו בוטלה השיטה ה[[פיאודליזם|פיאודלית]].
יום הבסטיליה נחוג באופן סדיר מאז [[1879]], 90 שנים לאחר המהפכה הצרפתית, אז הוא נקבע באופן רשמי כ[[חג]] לאומי. ה-14 ביולי גבר ב"קרב" זה על ה-4 באוגוסט, בו בוטלה השיטה ה[[פיאודליזם|פיאודלית]].


שורה 21: שורה 20:
בדיון שקדם לאימוץ החג, [[אנרי מרטין]], יושב ראש הסנאט הצרפתי, פנה אל היושבים באולם ואמר: "אל תשכחו שמאחורי ה-14 ביולי, היכן שניצחון העידן החדש על המשטר הישן נקנה בחרב, אל תשכחו שאחרי ה-14 ביולי [[1789]], הגיע ה-14 ביולי [[1790]]. ... אי אפשר להאשים את היום ההוא בשפיכות דמים, בחלוקת הארץ. היה זה יום חנוכת האחדות של צרפת. ... אם לחלק מכם נקיפות מצפון בנוגע ל-14 ביולי הראשון, הם בהחלט לא חשים כאלה כלפי האחרון. כל הבדל שעשוי להפריד בינינו, משהו מרחף מעליו, והוא האחדות הלאומית שכולנו חושקים בה, שכולנו נחתור אליה, ונמות בעבורה."
בדיון שקדם לאימוץ החג, [[אנרי מרטין]], יושב ראש הסנאט הצרפתי, פנה אל היושבים באולם ואמר: "אל תשכחו שמאחורי ה-14 ביולי, היכן שניצחון העידן החדש על המשטר הישן נקנה בחרב, אל תשכחו שאחרי ה-14 ביולי [[1789]], הגיע ה-14 ביולי [[1790]]. ... אי אפשר להאשים את היום ההוא בשפיכות דמים, בחלוקת הארץ. היה זה יום חנוכת האחדות של צרפת. ... אם לחלק מכם נקיפות מצפון בנוגע ל-14 ביולי הראשון, הם בהחלט לא חשים כאלה כלפי האחרון. כל הבדל שעשוי להפריד בינינו, משהו מרחף מעליו, והוא האחדות הלאומית שכולנו חושקים בה, שכולנו נחתור אליה, ונמות בעבורה."


== קישורים חיצוניים ==
== עוד על יום הבסטיליה ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Bastille Day military parade|שם ויקישיתוף=תהלוכת יום הבסטיליה}}
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Bastille Day military parade|שם ויקישיתוף=תהלוכת יום הבסטיליה}}
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 32: יום הבסטיליה|2011/07/04|יום-הבסטיליה-2}}\
* {{קטעים בהיסטוריה|פרק 32: יום הבסטיליה|2011/07/04|יום-הבסטיליה-2}}
* יום הבסטליה הוא החג הכי יפה וחשוב לצרפתיים
זה החג שבו עולים למגדל אייפל ונורים משם זיקוקים

[[קטגוריה:ימי עצמאות]]
[[קטגוריה:ימי עצמאות]]
[[קטגוריה:אירועים בחודש יולי]]
[[קטגוריה:אירועים בחודש יולי]]

גרסה מ־21:03, 8 בנובמבר 2015

צילום של מגדל אייפל ביום הבסטיליה
השאנז אליזה מקושטת בדגלי צרפת לכבוד יום הבסטיליה
ציור של קלוד מונה, רחוב בתהלוכת יום הבסטיליה

יום הבסטיליהצרפתית: Fête Nationale - חג לאומי, נודע גם כ-quatorze juillet - ‏14 ביולי), הוא החג הלאומי ויום העצמאות הרשמי של צרפת, אשר נחוג ב-14 ביולי, היום בו התרחשה נפילת הבסטיליה (1789), המשמשת כסמל המהפכה הצרפתית.

מנהגים

חגיגות יום הבסטיליה נערכות בעיקר בשדרות השאנז אליזה. בדרך-כלל מתקיימות תהלוכות, בראשן עומדים שוחרים מאקול פוליטכניק ומגראן אקולים אחרים, אחריהם כוחות מחיל הרגלים, אחריהם קבוצת מכוניות, ולסיום טסים מטוסים ממשמרות צרפת. בשנים האחרונות, נהוג להזמין קבוצות אנשים מבעלות הברית של צרפת לתהלוכות יום הבסטיליה; ב-2004, לציון מאה שנים לחתימת ההסכמה הלבבית, הכוחות המזוינים של בריטניה הובילו את התהלוכה בפריז בפעם הראשונה, בליווי מטוסי חץ אדום.

נשיא צרפת מתראיין בדרך-כלל לכלי התקשורת ונוהג לערוך מסיבה בארמון האליזה. ניקולא סרקוזי, נשיא צרפת הקודם, בחר לחרוג ממנהג זה.

סעיף 17 בחוקה של צרפת, נותן סמכות לנשיא צרפת לחון עבריינים בעלי עבירות קלות ביום זה, והחל מ-1991 הפכה החנינה למנהג, והנשיאים שחררו מספר עצירים, בעיקר כאלה בעלי עבירות תנועה בלבד. ניקולא סרקוזי החליט לחרוג גם ממנהג זה.

מקור החגיגות

יום הבסטיליה נחוג באופן סדיר מאז 1879, 90 שנים לאחר המהפכה הצרפתית, אז הוא נקבע באופן רשמי כחג לאומי. ה-14 ביולי גבר ב"קרב" זה על ה-4 באוגוסט, בו בוטלה השיטה הפיאודלית.

הפעם הראשונה בה נחוג החג הייתה ב-30 ביוני 1878, כשנערכה בפריס חגיגה רשמית לכבוד הרפובליקה. שנה מאוחר יותר, ב-14 ביולי 1879, נערכה חגיגית רשמית-למחצה, שכללה תצוגה צבאית בלונגשמפ, קבלת פנים שאורגנה בידי לאון גמבטה ב-Chambre des députés, אספת הפרלמנטים של הרפובליקה, ומשתה רפובליקני במלון הפרה-קטלן, עם ויקטור הוגו ולואי בלאנק. בכל רחבי צרפת, כפי שכתב לה פיגארו יומיים מאוחר יותר, "אנשים חגגו לרוב לכבוד הבסטיליה".

ב-21 במאי 1880, בנז'מין רספייל הציע לחוקק חוק שיגדיר את ה-14 ביולי כחג לאומי שנתי. האסיפה הלאומית אישרה את החוק ב-21 במאי וב-8 ביוני, והסנאט אישר אותו ב-27 ביוני וב-29 ביוני (הנציגים העדיפו הצעה זו על פני ההצעה לחגוג ב-4 באוגוסט, יום תומה של המערכת הפיאודלית). החוק הפך לרשמי ב-6 ביולי 1880, ומשרד הפנים המליץ לחגוג את היום "בכל הברק שהמשאבים מאפשרים". ואכן, חגיגות יום הבסטיליה ב-1880 היו מרהיבות.

בדיון שקדם לאימוץ החג, אנרי מרטין, יושב ראש הסנאט הצרפתי, פנה אל היושבים באולם ואמר: "אל תשכחו שמאחורי ה-14 ביולי, היכן שניצחון העידן החדש על המשטר הישן נקנה בחרב, אל תשכחו שאחרי ה-14 ביולי 1789, הגיע ה-14 ביולי 1790. ... אי אפשר להאשים את היום ההוא בשפיכות דמים, בחלוקת הארץ. היה זה יום חנוכת האחדות של צרפת. ... אם לחלק מכם נקיפות מצפון בנוגע ל-14 ביולי הראשון, הם בהחלט לא חשים כאלה כלפי האחרון. כל הבדל שעשוי להפריד בינינו, משהו מרחף מעליו, והוא האחדות הלאומית שכולנו חושקים בה, שכולנו נחתור אליה, ונמות בעבורה."

קישורים חיצוניים