טיווח – הבדלי גרסאות
הרחבה |
הרחבה והבהרה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טיווח''' הוא תהליך כינונו של [[תותח]] כך שה[[פגז|פגזים]] הנורים ממנו יפגעו במטרה. |
'''טיווח''' הוא תהליך כינונו של [[תותח]] כך שה[[פגז|פגזים]] הנורים ממנו יפגעו במטרה. |
||
מסלול תעופתו של הפגז מושפע מגורמים רבים, ביניהם: גאוגרפיים ( |
מסלול תעופתו של הפגז מושפע מגורמים רבים, ביניהם: גאוגרפיים (מיקומן היחסי של העמדות והמטרות וכן הפרשי הגובה בין העמדה לבין המטרה), סיבוב כדור הארץ סביב צירו (היוצר כח מדומה הפועל על הפגז והמכונה [[כח קוריוליס]]), סיבוב הפגז בזמן מעופו סביב צירו כתוצאה מחירוק הקנה היורה (השפעת [[כח מגנוס]]), גורמים [[מטאורולוגיה|מטאורולוגיים]] ([[טמפרטורה]], [[לחות]], [[לחץ ברומטרי]] וכן כיוון ועוצמת הרוח ב[[אטמוספירת כדור הארץ|שכבות האטמוספיריות]] השונות), מהירות הלוע (מושפעת בעיקר מאורך הקנה היורה, כמות המטען ההודף וממאפייני [[חומר נפץ הודף|חומר הנפץ ההודף]] כגון מהירות הבעירה שלו) וכן גורמים [[בליסטיקה|בליסטיים]] כגון המבנה האווירודינאמי של הפגז. לפני הירי, בעת חישוב נתוני הירי, נעשה ניסיון להתחשב בכמה שיותר מהגורמים ומההשפעות הנ"ל, כדי לנסות ולצפות מראש את נקודת הפגיעה המדוייקת של הפגז. למרות זאת, בשל ריבוי הגורמים המשפיעים והקושי למדוד אותם במדוייק, פגיעת הפגז סטטיסטית ובעלת מיימד אקראי ולכן לא סביר כי ניתן יהיה לפגוע במטרה במדוייק אך ורק על סמך החישובים הנ"ל. לשם כך משמש הטיווח, שבו מתבצעים תיקונים בירי על-פי נקודת הפגיעה של הפגז בפועל, עד להשגת פגיעה מדוייקת במטרה. |
||
תהליך הטיווח מתחיל בחישוב נקודת הפגיעה הצפויה, על סמך נתוני הירי שפורטו בפיסקה הקודמת. על בסיס חישוב זה נורה פגז אחד. מיקום נפילת הפגז בפועל נמדד, ועל פי מרחקו מהמטרה מחושב התיקון הדרוש בירי. התיקון הדרוש מתבצע ופגז נוסף נורה בהתאם לו. כתוצאה מהתיקון שבוצע, הפגז צפוי ליפול קרוב יותר למטרה ועקב זאת להניב תיקון דרוש נוסף, קטן יותר. התהליך חוזר על עצמו, ופגיעות הפגזים הולכות ומתקרבות למטרה, עד שמושגת פגיעה קרובה למטרה במידה מספקת. עם סיום תהליך הטיווח נאמר שהתותח "מטווח למטרה" ויכול להתחיל בירי סדור למטרה. חשוב לציין כי גם עם תום תהליך הטיווח ובזמן הירי הסדור, עדיין קיים מיימד אקראי של פיזור נקודות הנפילה של הפגזים בקירבת המטרה, כך שהפגזים אינם פוגעים בהכרח במדויק במטרה אלא בקרבתה. פיזור אקראי זה, צפוי ומקובל וכל עוד איננו חורג מהטווח המקובל על היורה הוא איננו מביא לתהליך טיווח חדש. |
|||
| ⚫ | תהליך הטיווח מורכב בדרך כלל מירי של שלושה פגזים, (אם כי קיים גם טיווח באמצעות פגז בודד), הנצפים על ידי גורם מתצפת - תצפיתן או [[מכ"ם]] טיווח (יבוצע בדרך כלל על ידיי [[קש"א]] או [[קצין]] אחר המוסמך לכך, בכוח התוקף). מקום נפילתם הממוצע של שלושת הפגזים מועבר (ברמת דיוק משתנה, בהתאם לאמצעים המצויים בידי הגורם המתצפת) אל היחידה היורה. ביחידה היורה מבצעים תיקון וקטורי לנתוני הירי, כגודל הפער בין מקום נפילתם הממוצע של שלושת פגזי הטיווח לבין מיקומה של המטרה. |
||
| ⚫ | תהליך הטיווח בקני ארטילריה כבדים, כדוגמת [[תותחים מתנייעים בצה"ל]], מורכב בדרך כלל מירי של שלושה פגזים, (אם כי קיים גם טיווח באמצעות פגז בודד), הנצפים על ידי גורם מתצפת - תצפיתן או [[מכ"ם]] טיווח (יבוצע בדרך כלל על ידיי [[קש"א]] או [[קצין]] אחר המוסמך לכך, בכוח התוקף). מקום נפילתם הממוצע של שלושת הפגזים מועבר (ברמת דיוק משתנה, בהתאם לאמצעים המצויים בידי הגורם המתצפת) אל היחידה היורה. ביחידה היורה מבצעים תיקון וקטורי (כלומר, תיקון בגודל ובכיוון) לנתוני הירי, כגודל הפער בין מקום נפילתם הממוצע של שלושת פגזי הטיווח לבין מיקומה של המטרה. |
||
{{קצרמר|צבא}} |
{{קצרמר|צבא}} |
||
גרסה מ־16:33, 30 בנובמבר 2015
טיווח הוא תהליך כינונו של תותח כך שהפגזים הנורים ממנו יפגעו במטרה.
מסלול תעופתו של הפגז מושפע מגורמים רבים, ביניהם: גאוגרפיים (מיקומן היחסי של העמדות והמטרות וכן הפרשי הגובה בין העמדה לבין המטרה), סיבוב כדור הארץ סביב צירו (היוצר כח מדומה הפועל על הפגז והמכונה כח קוריוליס), סיבוב הפגז בזמן מעופו סביב צירו כתוצאה מחירוק הקנה היורה (השפעת כח מגנוס), גורמים מטאורולוגיים (טמפרטורה, לחות, לחץ ברומטרי וכן כיוון ועוצמת הרוח בשכבות האטמוספיריות השונות), מהירות הלוע (מושפעת בעיקר מאורך הקנה היורה, כמות המטען ההודף וממאפייני חומר הנפץ ההודף כגון מהירות הבעירה שלו) וכן גורמים בליסטיים כגון המבנה האווירודינאמי של הפגז. לפני הירי, בעת חישוב נתוני הירי, נעשה ניסיון להתחשב בכמה שיותר מהגורמים ומההשפעות הנ"ל, כדי לנסות ולצפות מראש את נקודת הפגיעה המדוייקת של הפגז. למרות זאת, בשל ריבוי הגורמים המשפיעים והקושי למדוד אותם במדוייק, פגיעת הפגז סטטיסטית ובעלת מיימד אקראי ולכן לא סביר כי ניתן יהיה לפגוע במטרה במדוייק אך ורק על סמך החישובים הנ"ל. לשם כך משמש הטיווח, שבו מתבצעים תיקונים בירי על-פי נקודת הפגיעה של הפגז בפועל, עד להשגת פגיעה מדוייקת במטרה.
תהליך הטיווח מתחיל בחישוב נקודת הפגיעה הצפויה, על סמך נתוני הירי שפורטו בפיסקה הקודמת. על בסיס חישוב זה נורה פגז אחד. מיקום נפילת הפגז בפועל נמדד, ועל פי מרחקו מהמטרה מחושב התיקון הדרוש בירי. התיקון הדרוש מתבצע ופגז נוסף נורה בהתאם לו. כתוצאה מהתיקון שבוצע, הפגז צפוי ליפול קרוב יותר למטרה ועקב זאת להניב תיקון דרוש נוסף, קטן יותר. התהליך חוזר על עצמו, ופגיעות הפגזים הולכות ומתקרבות למטרה, עד שמושגת פגיעה קרובה למטרה במידה מספקת. עם סיום תהליך הטיווח נאמר שהתותח "מטווח למטרה" ויכול להתחיל בירי סדור למטרה. חשוב לציין כי גם עם תום תהליך הטיווח ובזמן הירי הסדור, עדיין קיים מיימד אקראי של פיזור נקודות הנפילה של הפגזים בקירבת המטרה, כך שהפגזים אינם פוגעים בהכרח במדויק במטרה אלא בקרבתה. פיזור אקראי זה, צפוי ומקובל וכל עוד איננו חורג מהטווח המקובל על היורה הוא איננו מביא לתהליך טיווח חדש.
תהליך הטיווח בקני ארטילריה כבדים, כדוגמת תותחים מתנייעים בצה"ל, מורכב בדרך כלל מירי של שלושה פגזים, (אם כי קיים גם טיווח באמצעות פגז בודד), הנצפים על ידי גורם מתצפת - תצפיתן או מכ"ם טיווח (יבוצע בדרך כלל על ידיי קש"א או קצין אחר המוסמך לכך, בכוח התוקף). מקום נפילתם הממוצע של שלושת הפגזים מועבר (ברמת דיוק משתנה, בהתאם לאמצעים המצויים בידי הגורם המתצפת) אל היחידה היורה. ביחידה היורה מבצעים תיקון וקטורי (כלומר, תיקון בגודל ובכיוון) לנתוני הירי, כגודל הפער בין מקום נפילתם הממוצע של שלושת פגזי הטיווח לבין מיקומה של המטרה.
