לדלג לתוכן

מערך הקישור (חיל התותחנים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קש"א)
מערך הפעלת האש
פרטים
מדינה ישראלישראל ישראל
שיוך צה"ל
סוג מערך
אירועים ותאריכים
מלחמות כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
ייעוד קישור ותיאום בין יחידות האש ליחידות המתמרנות
כוח אדם

קש"אים (קציני שיתוף אש)

מס"חים (מפקדי סיוע חטיבתיים)
פיקוד
יחידת אם חיל התותחנים
דרגת המפקד אלוף-משנה  אלוף-משנה

מערך הפעלת האש (נקרא גם: מערך הקישור[1]) בחיל התותחנים הישראלי הוא מערך לתאום בין יחידות הארטילריה והאוויר המייצרות את מאמץ האש, לבין הכוחות המתמרנים (כוחות השריון והרגלים) המסתייעים באש. לוחמי המערך חוברים לכוחות המתמרנים ופועלים בחזית לקישור יחידות האש ולהכוונת האש למטרות.[2] הם אחראים על בחירת החימוש המתאים למשימה, על דיוק הפגיעה במטרות, על תזמון נכון ועל שמירה על בטיחותם של הכוחות המסתייעים.

תצפיתני ארטילרי בריטים וצרפתים בקרב לנגמרק, 1917

בצבא הבריטי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מאות שנים היה אחראי מפקד הסוללה על השליטה באש הסוללה שלו, וכך זה המשיך עם ביאת האש עקיפה (ירי ללא יכולת תצפית על המטרה) בשנותיה הראשונות של המאה ה-20. עם זאת, במלחמת העולם הראשונה הונהגו קרבות במתכונת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. יתרה מזו, אש עקיפה הגדילה את המרחק בין התותחים למטרותיהם, ובין התצפיתנים לתותחים שלהם, מה הוביל לשימוש בקציני התצפית לפעול בשם מפקד הסוללה. בארגון מחדש של סוללות רגימנט הארטילריה המלכותי של הצבא הבריטי בשנת 1938 הן חולקו לכוחות, כשמפקדי הכוחות (Captains) היו לקציני התצפית (OP). קצינים אלה ופלגותיהם יכלו לפעול כעמדת תצפית (Observation post) או ללוות את הזרוע המתמרנת המסתייעת (חי"ר או שריון) כקציני תצפית קדמיים (Forward Observation Officers ,FOO). במהלך מלחמת העולם השנייה הם הפכו למפקדי הסוללות המסייעות כחלק אורגני מרגימנט השריון או קציני מטה בגדוד הרגלים המסתייע.

קצין תצפית קדמי בצבא ארצות הברית

תצפיתן תותחי השדה הקדמיים 1189

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפיתן תותחי השדה הקדמיים 1189 היה תפקיד בצבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.

הייעוד העיקרי של התפקיד היה: "לדייק את האש של יחידת הארטילריה מהעמדה הקדמית; לצפות בפגיעת הפגזים ולהתאים אש על ידי תצפית קדמית או שיטות טיווח; לייעץ למפקדי היחידות המסתייעות במטרה בנושא מטרות ארטילריות; לאמן סגל בנהלים של מבצעי אש; לארגן עמדות תצפית; לערוך ולתחזק מערכות קשר."

מערך הפעלת האש מורכב מקצינים בחיל התותחנים, המשובצים ביחידות המתמרנות של חיל השריון וחיל הרגלים, ותפקידם להיות קציני מטה למפקד בתחום האש והאוויר. רוב מערך הפעלת האש בצה"ל הוא במסגרת כוח מילואים.

עד מלחמת יום הכיפורים נוהל מערך הפעלת האש במתכונת פשוטה: מפקדי העמדות (המסול״ים) תפקדו בחירום כקציני הקישור של הגדודים המסתייעים, בעוד שהמג״דים הפכו למפקדי הסיוע החטיבתיים (מס״ח). מודל זה התבסס על היכרות עמוקה של מפקדי הדרג היורה עם יכולות התותחנים, אך כמעט שלא יצר אורגניות בין הדרג המסייע לדרג המסתייע. בסיום המלחמה עלו טענות רבות מצד המסול״ים והמג״דים על פערים מקצועיים, עיכובים בתיאום וקשיי הפעלה, שהביאו לשינוי תפיסתי מהותי ולניתוק בין מפקדי הסוללות לבין משימות הקישור לאש.

בעשורים שלאחר מכן נשען מערך הקישור בעיקר על אנשי מילואים: קציני הקישור (קש״אים) ומפקדי הסיוע החטיבתיים אוישו לרוב בידי קצינים בעלי רקע תותחני, שהוצבו לחטיבות מתמרנות בעת אימונים ובחירום. בתקופה זו הופעלה גם שיטה של הצבת חירום (הצ״ח), שבמסגרתה קציני קישור סדירים ששובצו בחטיבות מרחביות, בבתי הספר וביחידות האימונים, יועדו בעת מלחמה ליחידות מתמרנות אחרות — מודל שאיפשר תמרון גמיש אך פגע ברציפות המקצועית ובאורגניות המבצעית.

לצד זאת, התרחבה משמעותית מעטפת האש. אם בעבר התמקדה בעיקר בהפעלת תותחים, הרי שעם השנים שולבו יכולות אש מדויקות מהיבשה, מהאוויר ומהים. היקף האמצעים החדשים והמורכבות הגוברת דרשו מומחיות גבוהה יותר ויכולת תכנון מתקדמת, שלא ניתן היה עוד להסתמך עליה רק מכוח שירות מילואים.

בשנת 2018 השיק צה״ל תהליך מקיף בשם "מפת הדרכים", שנועד להסדיר מחדש את מערך הפעלת האש ולהפוך אותו למערך סדיר מקצועי. במסגרת המהלך הוחלט לייצר לראשונה קש״אים ומס״חים סדירים כתקנים קבועים בחטיבות המתמרנות. המהלך כלל התאמה של מסלולי ההכשרה, פתיחת מסלולי קצונה ייעודיים, וביסוס אורגניות בין מערכי האש לבין המסגרות הלוחמות כבר בשגרה. מכלולי האש החטיבתיים נותרו מאוישים על ידי אנשי מילואים בשלב הראשון, אך הפכו משולבים יותר בפעילות החטיבתית.

מהלך זה סימן מעבר ממערך מבוסס מילואים ומבנה המבוסס על הצבות זמניות ולא סדורות למודל מקצועי סדור, המאפשר רציפות, אורגניות, התמחות וקידום של קציני אש החל מהשירות הסדיר.

כיום קציני האש (קש״אים ומס״חים) עוסקים בתכנון והפעלה של אש רב־ממדית — מהיבשה, מהאוויר ומהים — תוך שילוב מגוון רחב של אמצעי לחימה, ומשמשים גורם מקצועי מרכזי במערך הלחימה היבשתי.

בשנת 2020 החל שילובם של מש"קי תקיפה בפלוגות החי"ר והשריון הלוחמות.[3] מש"קי התקיפה הם לוחמים מוסמכים שעברו קורס לאחר ההכשרה שלהם כלוחמים, בבית הספר להפעלת אש שבשבטה, תחת חיל התותחנים. תפקידם של מש"קי התקיפה הוא לתכנן ולהפעיל אש לרמת הפלוגה, כחלק מחפ״ק המ"פ בלחימה, והם מתמחים בהפעלת אמצעי אש רבים ומגוונים, על מטרות שתוכננו או כאלה שעולות תוך הלחימה, החל במרגמות דרך ארטילריה וכלה בטילים מדויקים וכטב"מים חמושים.

סיכת קצין שיתוף ארטילרי (קש”א) עוצבה על ידי הקש"א נמרוד קידר, עת ששירת כקצין חונך במרכז האש במל"י 500 (בסיס צאלים)

בשנת 2015 הוחלט בצה"ל על הקמת צוותי אוויר-יבשה שיהיו אחראים על תכנון והפעלת האש בקרב ועל הקשר בין הכוחות המתמרנים לכוחות סיוע האש. הצוות תוכנן להשתלב בכל גדוד מתמרן בצה”ל, ויהיה מוכשר להפעלת כלל יכולות האש במרחב האוגדתי מהיבשה והאוויר.[4]

ב-2021 הסתיים האימון המבצעי הראשון לצוות "סופ"ה" (סיוע ותקיפה), צוות לוחמים ייעודי המשותף לזרוע היבשה ולחיל האוויר. הצוות כולל חמישה לוחמים: קצין אוויר סופ"ה (קא"ס), קצין אש (בעל הכשרת קש”א) שהיה מפקד הצוות ושלושה לוחמים בעלי הכשרת מש"ק תקיפה. תפקידם לאתר ולמפות מטרות, ולתאם ולכוון אש ארטילרית, ירי טילים וכלי טיס תוקפים. ההכוונה מתבצעת באופן ישיר, באמצעים טכנולוגיים ובאמצעות מערכות שליטה ובקרה משותפות ליבשה ולאוויר.[5] קציני הסיוע האווירי, הקס"אים, משתייכים ליחידה לשיתוף פעולה של חיל האוויר.

במהלך מלחמת "חרבות ברזל" הצבא הבין שהערך המוסף של צוותי הסופ"ה קטן והצורך הלוגיסטי שלו גדול והוחלט לפרק את הצוותים.

הרכב לוחמי וקציני המערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל רמה פיקודית ישנו מש״ק/קצין קישור בעל סמכויות שונות:

שם התפקיד

(דרג מקשר)

דרגה שיוך ליחידה מסתייעת יחידת ארטילריה מסייעת

(דרג יורה)

רמה ממונה מפקד מקצועי
מש"ק תקיפה סמל-סמ"ר פלוגה לוחמת תותחים בודדים / סוללה מפקד הפלוגה קש"א
קצין תצפית קדמי (קת"ק) סג"ם-סגן
קצין שיתוף ארטילרי/אש (קש"א) סג"ם-סגן מפקדת גדוד שריון/חי"ר סוללה מפקד הגדוד מס"ח
מפקד סיוע חטיבתי (מס"ח) רס"ן מטה מפקדת חטיבה גדוד מפקד החטיבה מס"א
מפקד סיוע אוגדתי (מס"א) סא"ל-אל"ם מטה מפקדת אוגדה אגד ארטילרי / חטיבת אש מפקד האוגדה מת"פ
מפקד תותחנים פיקודי (מת"פ) אל"ם מטה מפקדת פיקוד מרחבי (להוציא פיקוד העורף) מספר אגדים ארטילריים מפקד הפיקוד קתמ"ר

מסלול הכשרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלב ההשלמה החילית של קורס קציני התותחנים, המכונה קורס "יסוד", מחולק לשתי מגמות עיקריות: מגמת עמדה, המכשירה לתפקיד מפקד פלגה (מפל"ג), ומגמת קישור, המכשירה לתפקיד קצין שיתוף אש (קש״א). בתחילת הקורס עוברים כלל הצוערים תקופת הכשרה אחודה של חודש, שבמסגרתה הם מוסמכים כקציני אש — קציני תותחנים המיועדים לתכנון ולהפעלת אש ברמת צוות הקרב הגדודי (צק״ג).

לאחר שלב זה מחולקים הצוערים למגמות, כאשר מגמת הקישור מצומצמת יותר ובה לומדים יחד צוערי יחד צוערים המיועדים למערך הפעלת האש יחד עם צוערי יחידת רוכב שמיים, כחלק מהתפיסה המשותפת של הפעלת אש ויכולות איסוף מתקדמות ברמת החטיבה והגדוד. שילוב זה נועד לייצר שפה מבצעית אחידה ולשפר את הסנכרון בין גורמי האיסוף והאש בלחימה המתמרנת.

צוערי מגמת הקישור מתמחים בתכנון ובהפעלת אמצעי לחימה מגוונים, בביצוע טיווחים, בהכוונת אמצעי אש מדויקים, ובהכשרות משותפות עם כוחות חי״ר ושריון. הכשרה זו מתמקדת ביכולת להוביל תהליך סיוע אש מלא במסגרת מבצעית — משלב ניתוח השטח האויב והמשימה דרך בניית תכנית האש ועד ביצוע הירי בפועל.

במשך שנים רבות אויש הקורס בעיקר על ידי גברים, בשל אופי הקורס והמאמץ הרגלי הכבד הכרוך בו. בשנת 2017 סיימה לראשונה קצינה לוחמת את מגמת הקישור והוסמכה כקצינת שיתוף אש.

בוגרי המגמה משתבצים למגוון תפקידים בזרוע היבשה בתור קציני אש החל מדרג הגדוד (קש"א) דרך דרג החטיבה הסדירה והמרחבית (קצין סיוע) ועד דרג האוגדה - קמב"צים במרכזי האש האוגדתיים (נקרא גם "חופת אש"). כמו כן, חלק מהבוגרים משובצים לתפקידי הדרכה ואימון בבית הספר להפעלת אש בשבטה ובמרכז האש במל"י.

מיסוד כמערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2025, בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, החליט צה״ל לאגד את קציני האש בגדודים ובחטיבות המתמרנות תחת גוף אחד בעל מפקדה סדורה. עד לאותו מועד פעלו קציני האש תחת אחריותם המקצועית של מפקדי האש האוגדתיים (מח״טי האש), בהתאם לאוגדה שבה שובצו בפועל — לדוגמה, מס״חי וקש״אי חטיבת גבעתי היו נתונים לאחריות מח״ט 215. מודל זה סיפק מסגרת פיקודית־מבצעית, אך לא יצר גוף מרכזי אחד המופקד על מקצועיות המערך כולו.

הספר "בקו האש" המתאר את סיפוריהם האישיים של חלק מקציני האש במלחמת "חרבות ברזל"

הקמת מפקדת המערך בשנת 2025 אינה מחליפה את אחריותם המבצעית של מח״טי האש, אך מהווה אבן דרך משמעותית בהפיכת מערך הפעלת האש למוקד ידע רשמי בצה״ל. המפקדה החדשה אחראית על גיבוש תפיסות מקצועיות, פיתוח תורות לחימה, ניהול מסלולי הכשרה, קביעת תוכניות אימונים ושמירה על כשירותם של קציני האש בכלל הדרגים. בנוסף, היא מספקת לקציני האש מסגרת ארגונית קבועה — "בית" מקצועי ואישי — המאפשרת רציפות, התמחות וקהילה מקצועית מגובשת.

הקמת המערך נפתחה בכנס לאנשי הסדיר והמילואים של המערך במהלכו הושק הספר "בקו האש" - ספר מורשת המאגד את סיפוריהם של קציני האש במלחמת חרבות ברזל.

מפקדי המערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם תקופת כהונה
אל"מ ר' 2025

השתתפות מערך הפעלת האש במלחמות ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קום צה״ל מהווה מערך הפעלת האש מרכיב מרכזי בתמרון היבשתי, בשילוב כוחות רב־זרועיים ובהפעלת אש צמודת תמרון לצורך השגת עליונות טקטית. קציני האש ליוו את כלל מלחמות ישראל, תוך התאמה מתמדת להתפתחות האמצעים, המודיעין והסביבה המבצעית.

רקע טקטי:

מלחמת לבנון הראשונה התנהלה בתמרון רחב־היקף, עמוק ורציף, שכלל לחימה בשטחים הרריים, בנויים ומיוערים. קציני האש שימשו מרכיב חיוני בשילוב האש מול כוחות שריון וחי״ר, תוך הפעלה אינטנסיבית של תותחים, מרגמות ויכולות אוויריות.

מאפיינים בולטים של הפעלת האש:

  • שילוב רציף של סיוע ארטילרי לגדודים מתמרנים עד מרחקים של עשרות ק״מ משטח ישראל.
  • הפעלת ירי מסיבי לדיכוי יעדי אויב בשטחים בנויים (ביירות, צור, צידון).
  • הנחתת מסכי אש ליצירת תנאי תמרון ושבירת התנגדות בנקודות מפתח.

נתוני אש:

לפי פרסומים מפורשים של צה״ל ודו"חות ממשלתיים, חיל התותחנים ירה במהלך מלחמת לבנון הראשונה עשרות אלפי פגזים בכל הגזרות.

רקע טקטי:

זירת לבנון ב־2006 הציבה בפני קציני האש אתגר חדש — שילוב יכולות אש מדויקות ועמוקות מול אויב מבוזר הפועל מתוך אוכלוסייה אזרחית. קציני האש נדרשו לעבוד בתנאים של חוסר גישה קרקעית למטרות רבות, ועם הסתמכות כבדה על מודיעין בזמן אמת.

מאפייני הפעלת האש הבולטים:

  • הפעלת אש תותחים בקצבים גבוהים לאורך ציר הזמן כולו של הלחימה.
  • שילוב יעיל של אש אווירית מדויקת — חימוש מונחה מדויק (JDAM), טילים וחימושים נוספים.
  • היערכות לפעולה בזוויות קליעה מאתגרות באזור ההררי.
  • דגש על דיכוי משגרי רקטות ושיבוש יכולת הירי של חיזבאללה.

נתוני אש (הנתונים רשמיים):

  • לפי דו״ח וינוגרד ופרסומי צה״ל, חיל התותחנים ירה במלחמה זו כ־170,000 פגזים.

רקע טקטי:

המערכה התאפיינה בלחימה בשטח בנוי צפוף ברצועת עזה, לצד צורך בהפעלת אש מדויקת ומבוססת מודיעין, תוך צמצום נזק אגבי למרחב האזרחי. קציני האש פעלו צמוד למפקדי הגדודים בגזרות רוויות מנהרות, מחבלים בשטח סמוי, ותווך תת־קרקעי.

מאפייני הפעלת האש:

  • תיאום אינטנסיבי בין אש אווירית, כוחות חי"ר ושריון, תצפיות קרקעיות ומודיעין.
  • הפעלה מדויקת של מרגמות וירי מסייע לטיהור צירים ולכוחות חוד.
  • סגירות מעגלים מהירות מול מטרות שמתגלות בזמן אמת בלחימה בשטח בנוי.

נתוני אש (פתוחים ומקוריים):

  • לפי פרסומי דובר צה״ל ונתוני המחקר הפתוחים, במבצע צוק איתן ירה חיל התותחנים יותר מ־30,000 פגזים — מספר שנחשב הגבוה ביותר מאז מלחמת לבנון השנייה.

רקע טקטי:

מבצע חרבות ברזל מהווה את אחת ההפעלות הגדולות, הממושכות והמורכבות ביותר של מערך הפעלת האש מאז קום המדינה. קציני האש פעלו בגזרות רבות במקביל — בנוי צפוף, תת־קרקע, אזורים פתוחים, ובשילוב צמוד עם חיל האוויר, חיל הים ומסגרות מודיעין בזמן אמת.

מאפייני הפעלת האש במבצע:

  • שילוב חסר תקדים של אש יבשתית, אווירית וימית על בסיס מודיעין בזמן אמת.
  • קישוריות מלאה בין גדודים מתמרנים לבין מרכזי אש חטיבתיים ואוגדתיים.
  • הפעלה רחבת־היקף של אמצעי לחימה מדויקים החל מרחפנים מטילים דרך טילים מונחים מהקרקע והאוויר ועד פצצות כבדות חכמות ממטוסי קרב.
  • תכנון מאמץ אש גדודי וחטיבתי מתמשך, הכולל ירי מדורג ותיאום עם תמרון חי״ר ושריון.
  • התמודדות עם סביבה תת־קרקעית (מנהרות) ועם מגעי אויב רבים בטווחים קצרים.

נתוני אש:

נכון לעכשיו אין נתון פומבי רשמי על מספר הפגזים הכולל שנורה במהלך המלחמה אך ההערכה היא ירי של מאות אלפי פגזים ועשרות אלפי חימושים מדוייקים.

הפרסומים הרשמיים מדגישים כי היקף האש היה מהגדולים בתולדות צה״ל, בדגש על שילוב אש מדויקת.

אירועים בולטים בהשתתפות מערך הפעלת האש

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב על המיוערת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הקרב על המיוערת

ב-9 ביוני 1982 בזמן מלחמת לבנון הראשונה, 12 ק"מ צפונית לחרמון על גבעה מיוערת, התחולל קרב בו כוח של סיירת מטכ"ל נתקל בלוחמי קומנדו סורי, לאחר שמסוק חשף אותם, ולא הצליח להתגבר על הסורים.[6] סגן יאיר יושע, קצין תותחנים שסופח לסיירת מטכ"ל כקצין סיוע ארטילרי, החליט לעשות מעשה ולעלות לגבעה שצופה אל שדה הקרב.[6] לאחר מכן הוא העביר פקודות אש לגדוד התותחנים 404.[6] סוללת התותחים יורה לראשונה פגזי מצרר,[7] ובסמיכות כה גבוהה לכוח צה"ל, מה ששינה את תמונת המצב בלחימה והביא להישג טקטי שסייע לסיירת מטכ"ל לנצח בקרב הבלתי צפוי.[6] משה יעלון, שהיה אז סגן מפקד היחידה, אמר: "התותחנים הצילו את חיינו".[6]

אסון צאלים א'

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – אסון צאלים א'

ב-17 ביולי 1990 במסגרת התרגיל שבוצע במסגרת אסון צאלים א', לקראת תום כיבוש היעד ביקש סרן פרידמן, הקש"א בגדוד, אישור ממפקד הגדוד להפעיל אש ארטילרית לעבר היעד הבא, אך מסר בטעות את מילת ההפעלה של היעד הקודם.[8] הסוללה השיבה כי כבר ניתנה פקודה לשלב ירי זה, ולכן הורה סרן פרידמן על שלב הירי הבא לעבר אותו יעד.[8] בהתאם הורה מפקד הסוללה לירות פגז לעבר היעד שכבר נכבש, ופגיעת הפגז הייתה מדויקת.[8] הירי גרם למותם של חמישה מחיילי הגדוד ועשרה חיילים נוספים נפצעו, חלקם באורח קשה. בעקבות האסון הועמדו לדין סרן פרידמן, שנתן את פקודת ההפעלה השגויה והורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.[8]

אישים מוכרים ששירתו כקצינים במערך

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מערך הקישור בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]