מערך הקישור (חיל התותחנים)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף קש"א)

מערך הקישור (נקרא גם: מערך הפעלת האש[1]) בחיל התותחנים הוא מערך של קצינים הפועלים בחזית לאיתור והכוונת האש למטרות.[2] המערך פועל לצורך קישור ותיאום בין יחידות האש והאוויר היורות, הנמצאות בדרך כלל במיקום מרוחק, לבין היחידות המתמרנות (כוחות חיל השריון וחיל הרגלים) המסתייעות באש.

לקציני המערך תפקיד מכריע ואחראי ביותר על בחירת החימוש המתאים לאור המשימה, על דיוק הפגיעה במטרות, על תזמון נכון ועל שמירה על ביטחונם של הכוחות המסתייעים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפיתני ארטילרי בריטים וצרפתים בקרב לנגמרק, 1917

בצבא הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך מאות שנים היה אחראי מפקד הסוללה על השליטה באש הסוללה שלו, וכך זה המשיך עם ביאת האש עקיפה (ירי ללא יכולת תצפית על המטרה) בשנותיה הראשונות של המאה ה-20. עם זאת, במלחמת העולם הראשונה הונהגו קרבות במתכונת 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. יתרה מזו, אש עקיפה הגדילה את המרחק בין התותחים למטרותיהם, ובין התצפיתנים לתותחים שלהם, מה הוביל לשימוש בקציני התצפית לפעול בשם מפקד הסוללה. בארגון מחדש של סוללות רגימנט הארטילריה המלכותי של הצבא הבריטי בשנת 1938 הן חולקו לכוחות, כשמפקדי הכוחות (Captains) היו לקציני התצפית (OP). קצינים אלה ופלגותיהם יכלו לפעול כעמדת תצפית (Observation post) או ללוות את הזרוע המתמרנת המסתייעת (חי"ר או שריון) כקציני תצפית קדמיים (Forward Observation Officers ,FOO). במהלך מלחמת העולם השנייה הם הפכו למפקדי הסוללות המסייעות כחלק אורגני מרגימנט השריון או קציני מטה בגדוד הרגלים המסתייע.

קצין תצפית קדמי בצבא ארצות הברית

תצפיתן תותחי השדה הקדמיים 1189[עריכת קוד מקור | עריכה]

תצפיתן תותחי השדה הקדמיים 1189 היה תפקיד בצבא ארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה.

הייעוד העיקרי של התפקיד היה: "לדייק את האש של יחידת הארטילריה מהעמדה הקדמית; לצפות בפגיעת הפגזים ולהתאים אש על ידי תצפית קדמית או שיטות טיווח; לייעץ למפקדי היחידות המסתייעות במטרה בנושא מטרות ארטילריות; לאמן סגל בנהלים של מבצעי אש; לארגן עמדות תצפית; לערוך ולתחזק מערכות קשר."

בצה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך הקישור מורכב מקצינים בחיל התותחנים, המשובצים ביחידות המתמרנות של חיל השריון וחיל הרגלים, ותפקידם להיות קציני מטה למפקד בתחום האש והאוויר. רוב מערך הקישור בצה"ל הוא במסגרת כוח מילואים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד מלחמת יום הכיפורים, הפכו בחירום מפקדי העמדה להיות קציני הקישור של היחידות להן סייעו, כאשר המג"ד הפך להיות מפקד הסיוע החטיבתי (מס"ח), ומפקדי הסוללות נהיו קציני הקישור (קש"אים) בגדודים של אותה חטיבה.[3] בסיום מלחמת יום הכיפורים עלו טענות קשות של המסו"לים והמג"דים לגבי שיטת הפעולה שננקטה בהקשרם, ואלה לשינוי בתפיסת ההפעלה ולניתוק בין המפקדים של הדרג היורה ממשימת הקישור לאש.[3] תפקידם של קציני הקישור הוא לפקוד על יחידות האש (הדרג היורה) לירות למטרות שתוכננו, וכן לאלה שעולות במהלך הקרב.[3] עד לפני שנים מעטות היו עסוקים קציני הקישור, לרוב, בהפעלת התותחים - הנתח העיקרי של האש היבשתית, אך לאורך השנים עם התפתחות תחום הנשק המדויק הקרקעי והאווירי, אמצעי לחימה נוספים שולבו בלוחמה השדה, למרות שהתותחים עדיין נתפסים כגורם הסיוע העיקרי של דרג הגדוד המתמרן.[3]

במהלך הקורס לומדים הצוערים הפעלת מערכות תצפית ושליטה מתקדמות, הפעלת אמצעי אש מסייעים שונים, אוויריים ויבשתיים, זיהוי טווח רחוק והתמצאות ותכנון מטרות אש לרמת הפלוגה. עבור צוערים מיחידות מובחרות ויחידות הקומנדו משך הקורס הוא כחודשיים, ואילו עבור יתר לוחמי היבשה הוא כחודשיים וחצי.

בשנת 2020 החל שילובם של מש"קי תקיפה בפלוגות החי"ר והשריון הלוחמות.[4] מש"קי התקיפה הם לוחמים מוסמכים שעברו קורס לאחר ההכשרה שלהם כלוחמים, בבית הספר לאת"ר שבשבטה, תחת חיל התותחנים. תפקידם של מש"קי התקיפה הוא לתכנן ולהפעיל אש לרמת הפלוגה, כחלק מחפ״ק המ"פ בלחימה, והם מתמחים בהפעלת אמצעי אש רבים ומגוונים, על מטרות שתוכננו או כאלה שעולות תוך הלחימה, החל במרגמות דרך ארטילריה וכלה בטילים מדויקים וכטב"מים חמושים.

הרכב לוחמי וקציני המערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכל רמה פיקודית ישנו מש״ק/קצין קישור בעל סמכויות שונות:

שם התפקיד

(דרג מקשר)

דרגה שיוך ליחידה מסתייעת יחידת ארטילריה מסייעת

(דרג יורה)

רמה ממונה מפקד מקצועי
מש"ק תקיפה סמל-סמ"ר פלוגה לוחמת תותחים בודדים / סוללה מפקד הפלוגה קש"א
קצין תצפית קדמי (קת"ק) סג"ם-סגן
קצין שיתוף ארטילרי/אש (קש"א) סג"ם-סגן מפקדת גדוד שריון/חי"ר סוללה מפקד הגדוד מס"ח
מפקד סיוע חטיבתי (מס"ח) רס"ן מטה מפקדת חטיבה גדוד מפקד החטיבה מס"א
מפקד סיוע אוגדתי (מס"א) סא"ל-אל"ם מטה מפקדת אוגדה אגד ארטילרי / חטיבת אש מפקד האוגדה מת"פ
מפקד תותחנים פיקודי (מת"פ) אל"ם מטה מפקדת פיקוד מרחבי (להוציא פיקוד העורף) מספר אגדים ארטילריים מפקד הפיקוד קתמ"ר

מסלול הכשרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורס "יסוד", ההשלמה החילית של קורס קציני תותחנים, של המערך הקני (התותחים) מחולק לשתי מגמות: מגמת עמדה (המכשירה לתפקיד מפקד פלגה) ומגמת קישור (המכשירה לתפקיד קש"א).

בתחילת קורס "יסוד", מחולקים הצוערים לשתי המגמות, כאשר מגמת קישור מצומצמת יותר.

צוערי מגמת קישור מתמחים ומתמקצעים בהפעלת אמצעי לחימה שונים, ביצוע טיווחים, אימון עם כוחות חי"ר ושריון ונושאים נוספים.

לאור הקושי הרגלי הפיזי ונשיאת המשקל הכבד שירתו במערך קצינים גברים בלבד. בשנת 2017 לראשונה סיימה את הקורס קצינה לוחמת.[5]

לאחר ביצוע תפקידים במערך הקישור, הקידום בדרגות דורש גם מילוי תפקידי פיקוד בדרג העמדה.

אירועים בולטים בהשתתפות מערך הקישור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב על המיוערת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקרב על המיוערת

ב-9 ביוני 1982 בזמן מלחמת לבנון הראשונה, 12 ק"מ צפונית לחרמון על גבעה מיוערת, התחולל קרב בו כוח של סיירת מטכ"ל נתקל בלוחמי קומנדו סורי, לאחר שמסוק חשף אותם, ולא הצליח להתגבר על הסורים.[6] סגן יאיר יושע, קצין תותחנים שסופח לסיירת מטכ"ל כקצין סיוע ארטילרי, החליט לעשות מעשה ולעלות לגבעה שצופה אל שדה הקרב.[6] לאחר מכן הוא העביר פקודות אש לגדוד התותחנים 404.[6] סוללת התותחים יורה לראשונה פגזי מצרר,[7] ובסמיכות כה גבוהה לכוח צה"ל, מה ששינה את תמונת המצב בלחימה והביא להישג טקטי שסייע לסיירת מטכ"ל לנצח את הקרב הבלתי צפוי.[6] משה יעלון, שהיה אז סגן מפקד היחידה, אמר: "התותחנים הצילו את חיינו".[6]

אסון צאלים א'[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אסון צאלים א'

ב-17 ביולי 1990 במסגרת התרגיל שבוצע במסגרת אסון צאלים א', לקראת תום כיבוש היעד ביקש סרן פרידמן, הקש"א בגדוד, אישור ממפקד הגדוד להפעיל אש ארטילרית לעבר היעד הבא, אך מסר בטעות את מילת ההפעלה של היעד הקודם.[8] הסוללה השיבה כי כבר ניתנה פקודה לשלב ירי זה, ולכן הורה סרן פרידמן על שלב הירי הבא לעבר אותו יעד.[8] בהתאם הורה מפקד הסוללה לירות פגז לעבר היעד שכבר נכבש, ופגיעת הפגז הייתה מדויקת.[8] הירי גרם למותם של חמישה מחיילי הגדוד ועשרה חיילים נוספים נפצעו, חלקם באורח קשה. בעקבות האסון הועמדו לדין סרן פרידמן, שנתן את פקודת ההפעלה השגויה והורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות.[8]

אישים מוכרים ששירתו כקצינים במערך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נאומו של מפקד חטיבה 215 בסיום התרגיל החטיבתי, צה"ל, ‏10 בדצמבר 2019
  2. ^ דבר קצין התותחנים הראשי, צה"ל
  3. ^ 1 2 3 4 צח משה, קציני האש לכו קדימה, צה"ל, ‏יוני 2018
  4. ^ תפקיד חדש בחילות השדה של צה״ל: מש"ק תקיפה, www.maariv.co.il
  5. ^ יעקב זיגדון, לראשונה בצה"ל: קצינת הפעלת אש, בית התותחן, ‏26 באפריל 2017
  6. ^ 1 2 3 4 5 שי לוי, אש בכל הכוח: סוללת תותחים, מבט מבפנים, מאקו, ‏19 בדצמבר 2012
  7. ^ אהרל'ה ויסברג, כך חילצו התותחנים את סיירת מטכ"ל בלבנון, ישראל היום, ‏27 באפריל 2012
  8. ^ 1 2 3 4 תאונות אימונים קטלניות בבסיס צאלים, צה"ל