אומץ לסרב – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
התמקדות בעתירה העיקרית
שורה 3: שורה 3:


==היסטוריה==
==היסטוריה==
תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר [[2002]], כאשר 51 חיילים וקצינים ב[[מילואים]] חתמו על מכתב שכונה '''מכתב הלוחמים''' בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב עוד כמעט 650 לוחמים וקצינים במילואים.
תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר [[2002]], כאשר 51 חיילים וקצינים ב[[מילואים]] חתמו על מכתב שכונה '''מכתב הלוחמים'''{{הערה|[http://www.seruv.org.il/hebrew/combatants_letter.asp מכתב הלוחמים], באתר "אומץ לסרב"}} בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב עוד כמעט 650 לוחמים וקצינים במילואים.


את "מכתב הלוחמים" חיברו [[דוד זונשיין]] ו[[יניב איצקוביץ']], שני [[סגן|סגנים]] במילואים. בשנת 2002 עתרו זונשיין ואיצקוביץ', עם עוד שישה לוחמים, ל[[בג"ץ]], על מנת שיורה לבטל את הרשעתם ב[[דין משמעתי]] על סירובם לשרת במילואים בשטחים וישלול את חוקיות החלטתו של שר הביטחון שלא לתת להם פטור מחובת שירות מילואים בשל טעמים שבסרבנות מצפון סלקטיבית.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/A06/02076220.a06.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נגד הפרקליט הצבאי הראשי], ניתן ה-30 בדצמבר 2002}} העתירה נדחתה, וזונשיין ישב 35 יום ב[[כלא צבאי]] על סירובו לשרת בשטחים.
את "מכתב הלוחמים" חיברו [[דוד זונשיין]] ו[[יניב איצקוביץ']], שני [[סגן|סגנים]] במילואים. בשנת 2002 עתרו זונשיין ואיצקוביץ', עם עוד שישה לוחמים, ל[[בג"ץ]], על מנת שיורה לבטל את הרשעתם ב[[דין משמעתי]] על סירובם לשרת במילואים בשטחים וישלול את חוקיות החלטתו של שר הביטחון שלא לתת להם פטור מחובת שירות מילואים בשל טעמים שבסרבנות מצפון סלקטיבית.{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/A06/02076220.a06.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נגד הפרקליט הצבאי הראשי], ניתן ה-30 בדצמבר 2002}} העתירה נדחתה, וזונשיין ישב 35 יום ב[[כלא צבאי]] על סירובו לשרת בשטחים.

גרסה מ־00:04, 18 בדצמבר 2015

לוגו התנועה

אומץ לסרב היא תנועת סרבנות המעודדת סירוב לשרת בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון על רקע השליטה הישראלית באותם שטחים.

היסטוריה

תנועת "אומץ לסרב" הוקמה בינואר 2002, כאשר 51 חיילים וקצינים במילואים חתמו על מכתב שכונה מכתב הלוחמים[1] בו הודיעו על סירובם לשרת בשטחי יהודה שומרון וחבל עזה מטעמי מצפון. מאז חתמו על המכתב עוד כמעט 650 לוחמים וקצינים במילואים.

את "מכתב הלוחמים" חיברו דוד זונשיין ויניב איצקוביץ', שני סגנים במילואים. בשנת 2002 עתרו זונשיין ואיצקוביץ', עם עוד שישה לוחמים, לבג"ץ, על מנת שיורה לבטל את הרשעתם בדין משמעתי על סירובם לשרת במילואים בשטחים וישלול את חוקיות החלטתו של שר הביטחון שלא לתת להם פטור מחובת שירות מילואים בשל טעמים שבסרבנות מצפון סלקטיבית.[2] העתירה נדחתה, וזונשיין ישב 35 יום בכלא צבאי על סירובו לשרת בשטחים.

אידאולוגיה

תנועת "אומץ לסרב" מכירה בצורך בשירות בצה"ל, ומתפארת בכך שרבים מחבריה הם קצינים ולוחמים שנאמנותם למדינה ולצה"ל אינה מוטלת בספק ואשר מוכנים ברצון לשרת בצבא, אך לא ביהודה, שומרון וחבל עזה. הטענה המרכזית של חברי התנועה היא שדווקא כלוחמים אשר שרתו בשטחים הם יודעים כי רבות מפעולות הצבא בשטחים - אין דבר בינן לביטחון המדינה, וכל תכליתן היא דיכוי העם הפלסטיני, ולכן הם מסרבים לקחת חלק בפעולות אלה. סיסמאות התנועה מקפלות בתוכן את הרעיון שסירוב אינו סותר את הציונות, לדוגמה: "מסרבים למען ישראל", "סירוב לכיבוש זו ציונות" או "ישראלי. ציוני. לוחם. סרבן".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים