פקטורי גדילה דמויי אינסולין – הבדלי גרסאות
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{נ}} +) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ |
[[קובץ:3GF1 Insulin-Like Growth Factor Nmr 10 01.png|שמאל|ממוזער|250px|ILGF]] |
||
'''פקטורי גדילה דמויי אינסולין''' הידועים גם כ-'''IGF''' (ראשי תיבות של '''Insulin like Growth Factor''') או '''סומטומדינים''', הם [[מולקולה|מלקולות]] [[פוליפפטיד]] שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. |
'''פקטורי גדילה דמויי אינסולין''' הידועים גם כ-'''IGF''' (ראשי תיבות של '''Insulin like Growth Factor''') או '''סומטומדינים''', הם [[מולקולה|מלקולות]] [[פוליפפטיד]] שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מה[[כבד]] ל[[מחזור הדם]]. תפקידם העיקרי לעודד צמיחת [[סחוס]]ים. כמו כן, הם פעילים בגדילת [[שריר]]י ה[[שלד]] וה[[לב]], התפתחות ה[[ריאה|ריאות]], גדילה והתחדשות של [[מערכת העיכול]], גדילת הכבד וה[[כליות]], גדילת ה[[מוח]], התחדשות [[קשרי לימפה|קשרי הלימפה]], תחזוקת והתחדשות [[כלי דם|כלי הדם]], התעבות ה[[עור]] ו[[רקמות חיבור|רקמות החיבור]]. כמו כן יש להם תפקיד בהתמיינות [[כדוריות דם|כדוריות הדם]]. |
||
בחינת מבנם הראה שהתפתחו מ[[פרו אינסולין]] (פרקרסור בלתי פעיל של [[אינסולין]] שמפריש ה[[לבלב]]). ישנם שלושה סוגי סומטומדינים, ויש להם מבנה דומה מאוד זה לזה: |
בחינת מבנם הראה שהתפתחו מ[[פרו אינסולין]] (פרקרסור בלתי פעיל של [[אינסולין]] שמפריש ה[[לבלב]]). ישנם שלושה סוגי סומטומדינים, ויש להם מבנה דומה מאוד זה לזה: |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
[[קטגוריה:חלבונים]] |
[[קטגוריה:חלבונים]] |
||
[[קטגוריה:סמים בספורט]] |
[[קטגוריה:סמים בספורט]] |
||
[[sv:IGF]] |
[[sv:IGF]] |
||
גרסה מ־22:28, 8 במאי 2017
פקטורי גדילה דמויי אינסולין הידועים גם כ-IGF (ראשי תיבות של Insulin like Growth Factor) או סומטומדינים, הם מלקולות פוליפפטיד שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מהכבד למחזור הדם. תפקידם העיקרי לעודד צמיחת סחוסים. כמו כן, הם פעילים בגדילת שרירי השלד והלב, התפתחות הריאות, גדילה והתחדשות של מערכת העיכול, גדילת הכבד והכליות, גדילת המוח, התחדשות קשרי הלימפה, תחזוקת והתחדשות כלי הדם, התעבות העור ורקמות החיבור. כמו כן יש להם תפקיד בהתמיינות כדוריות הדם.
בחינת מבנם הראה שהתפתחו מפרו אינסולין (פרקרסור בלתי פעיל של אינסולין שמפריש הלבלב). ישנם שלושה סוגי סומטומדינים, ויש להם מבנה דומה מאוד זה לזה:
- פקטור גדילה דמוי אינסולין 1 - Insulin-like growth factor 1 (IGF-1) - בעל חשיבות גדולה בגדילה של ילדים, ואצל מבוגרים יש לו השפעה אנאבולית - גידול שרירים ועצמות וזירוז ריפוי והתאוששות לשרירים שנגרם להם נזק. קיימים תכשירים רפואיים של הורמון זה, המשמשים לטיפול במקרים נדירים של גמדות מסוג תסמונת לרון - סוג נדיר של גמדות עקב חוסר של IGF-1 הנובע מחוסר בקולטנים להורמון הגדילה. נקרא על שם הרופא והחוקר הישראלי צבי לרון.
- פקטור גדילה דמוי אינסולין 2 - Insulin-like growth factor 2 (IGF-2) - בעל תפקיד בעיקר בתקופת ההריון - כהורמון הקשור לגדילת העובר. טרם פותח תכשיר רפואי מהורמון זה.
- פקטור גדילה מכנו (MGF) - גורם לגדילת רקמת השריר ומזרז את ריפוי והתאוששות הרקמה במקרה שנגרם לה נזק. קיימים תכשירים רפואיים של הורמון זה.
רמת הסומטומדינים בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואחר כך יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי.
הסומטומדינים נישאים בדם על גבי חלבונים קושרים ספציפיים שמכונים ""IGF binding protein והם מווסתים את קשירת הפקטורים לרצפטורים. הרצפטור לסומטומדינים נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו פוליפפטיד בן 1337 חומצות אמינו, הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין. החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הסומטומדינים. ברמה נמוכה, הסומטומדינים קשורים לחלבון במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהסומטומדינים נקשר לרצפטור.
רמת הסומטומדינים בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא. קשירה זו מאריכה את חיי הסומטומדינים.
בשנים האחרונות החל שימוש בלתי חוקי ב-IGF-1 וב-MGF על ידי ספורטאים - לפיתוח השרירים והעצמות. כל סוגי פקטורי הגדילה אסורים לשימוש על ידי הסוכנות העולמית נגד סמים בספורט (WADA).