ספק שירותי אינטרנט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 22261242 למה? |
ועכשיו עם ציטוט - קו מנחה הייתה ספקית האינטרנט הראשונה בארץ |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
ב[[ישראל]] פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: [[בזק]] ו[[הוט]], ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: [[דואר אלקטרוני]] ושירותים נלווים כמו סינון [[דואר זבל אלקטרוני|דואר זבל]] ו[[וירוס מחשב|וירוסים]], [[אחסון אתרים|אחסון אתרי אינטרנט]], ועוד. |
ב[[ישראל]] פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: [[בזק]] ו[[הוט]], ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: [[דואר אלקטרוני]] ושירותים נלווים כמו סינון [[דואר זבל אלקטרוני|דואר זבל]] ו[[וירוס מחשב|וירוסים]], [[אחסון אתרים|אחסון אתרי אינטרנט]], ועוד. |
||
שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו דאטהסרב, [[אקטקום]] |
שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו [[קו מנחה]], דאטהסרב, ו[[אקטקום]], שקמו ב-[[1993]].{{הערה|{{ynet|גל מור|העשור המקוון הראשון|2983583|30 בספטמבר 2004}}}} |
||
בישראל פועל גם [[מחב"א|מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א)]], המשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים. |
בישראל פועל גם [[מחב"א|מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א)]], המשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים. |
||
שורה 21: | שורה 21: | ||
{{מיזמים|ויקימילון=ISP}} |
{{מיזמים|ויקימילון=ISP}} |
||
* [http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/0/3820.pdf רשימת בעלי רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט], באתר [[משרד התקשורת]] |
* [http://www.moc.gov.il/sip_storage/FILES/0/3820.pdf רשימת בעלי רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט], באתר [[משרד התקשורת]] |
||
==הערות שוליים== |
|||
{{הערות שוליים}} |
|||
{{קצרמר|תקשורת}} |
{{קצרמר|תקשורת}} |
גרסה מ־21:04, 25 בינואר 2018
ספק אינטרנט או ספק הגישה לאינטרנט (מוכר באנגלית כ-ISP - ראשי תיבות של Internet Service Provider) הוא הגוף המאפשר למשתמש הקצה להתחבר לפרוטוקול TCP/IP המקשר בינו לבין רשת האינטרנט העולמית.
מרכיבי החיבור
לחיבור יש שלושה שלבים:
- שלב הגישה, המתבצע בעזרת ספק ההולכה - בו מתבצע החיבור בין משתמש הקצה לבין ספק האינטרנט, בעזרת אחת הטכנולוגיות לחיבור: חיבור Dial-up, חיבור מהיר באמצעות כבלים או טכנולוגיית ADSL, וכן באמצעות פרוטוקולים רבים נוספים כדוגמת ISDN ו-Frame relay. החיבור יכול להיות באמצעות קו תקשורת ישיר בין הצרכן לספק או מיתוג מנות (x.25), ו-ATM (ראשי תיבות של Asynchronous Transfer Mode), המאפשר קצבי תקשורת מהירים במיוחד.
- שלב הניתוב, בו מופנה הצרכן לשירות שביקש.
- שלב הקשר בין ספק שירותי האינטרנט של הלקוח לרשת האינטרנט.
בישראל
- ערך מורחב – אינטרנט בישראל
בישראל פועלות שתי חברות המספקות שירותי הולכה לאינטרנט: בזק והוט, ועוד כ-40 גופים וחברות המספקים שירותי אינטרנט. רוב הספקים נותנים שירותים רבים כמו: דואר אלקטרוני ושירותים נלווים כמו סינון דואר זבל ווירוסים, אחסון אתרי אינטרנט, ועוד.
שלוש ספקיות הגישה הישראליות הראשונות לאינטרנט היו קו מנחה, דאטהסרב, ואקטקום, שקמו ב-1993.[1]
בישראל פועל גם מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי (מחב"א), המשמש כספק שירותי האינטרנט של המוסדות האקדמיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גל מור, העשור המקוון הראשון, באתר ynet, 30 בספטמבר 2004