חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:16, 6 במאי 2018

נכון ל-2015, 173 בין חללי מערכות ישראל הם כאלה שמקום קבורתם לא נודע.^[1] מתוכם 108 נהרגו במלחמת השחרור. הכרזתו של נעדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע היא בסמכותו של הרב הצבאי הראשי, והיא נעשית רק לאחר שהושגו הוכחות חותכות לכך שאכן מדובר בחללים. דוגמה לכך היא שלושת נעדרי קרב סולטאן יעקב, שנערך ב-10 ביוני 1982, עם תחילתה של מלחמת שלום הגליל, ולא הוכרזו כחללים גם שלושים שנה לאחר מכן.

צה"ל רואה חובה מוסרית לנסות ולאתר את מקום קבורתם של החללים ולהביאם לקבר ישראל. צוותי חקירה מטעם אית"ן פועלים לאיתור החללים והבאתם לקבר ישראל, גם עשרות שנים לאחר נפילתם. במקרה של חללי מלחמת השחרור, במקרים רבים מתגלה שהחלל נקבר כאלמוני, או שנקבר בקבר אחים ושמו לא צויין, עקב טעויות ובלבול שהיו אופייניים לתקופה (השלישות לא הייתה מסודרת, חיילים חדורי שליחות שלא התקבלו לתפקיד לוחמה הצטרפו ליחידות לוחמות בשטח על דעת עצמם, להרבה חיילים לא היו קרובים בארץ והם עברתו את שמם לשם שאיש ממשפחתם לא הכיר וכיוצא בזה). בשני מקרים איתרו משלחות אית"ן את שרידיהם של חללי צה"ל שנפלו בסיני, אחרי חקירה ממושכת.

יום ז' באדר נקבע על ידי הרבנות הצבאית כיום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע. יום זה נקבע דווקא בתאריך ז' באדר מכיוון שלפי המסורת היהודית, משה נפטר ביום זה ומקום קבורתו, כמקום חללי צה"ל המוזכרים ביום זה, אינו ידוע.

בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים נקבעה חלקה לנופלים שמקום קבורתם לא נודע, בסמוך לרחבת הטקסים של בית הקברות, ומדי שנה בז' באדר נערך שם טקס אזכרה ממלכתי לחללים אלה. בשנת 2004 הוקם במקום החלקה "גן הנעדרים" המשמש אתר ההנצחה המרכזי לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע ובו קיר זיכרון הכולל את שמותיהם של 588 החללים, שנפלו בגבולות הארץ ומחוצה לה, ומקום קבורתם לא נודע, ומצבות זיכרון המהוות מעין קבר לנופלים שלא נמצאו. לפני הקמת גן הנעדרים שימשה החלקה כאתר הנצחה גם עבור חללי צה"ל האלמונים. בסמוך לגן הנעדרים נמצאת אנדרטת הצוללת אח"י דקר והאנדרטה לזכר כ"ג יורדי הסירה.

עם חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע נמנים:

נעדרי כ"ג יורדי הסירה
נעדרים בעקבות הטבעתה של המשחתת "אח"י אילת"
נעדרים במלחמות ישראל, בפעילות מבצעית ובאימונים של צה"ל. צה"ל ממשיך להשקיע מאמצים לאיתורם של נעדרים אלה, ולעיתים גם זוכה להצלחה.
אורון שאול, שנהרג בקרב שג'אעיה הוכרז כנעדר. ארגון חמאס טען כי החייל הנעדר נמצא בידיו אולם לא הציג לכך הוכחות חד-משמעיות. ב-25 ביולי 2014 קבע צה"ל שאורון שאול הוא חלל שמקום קבורתו לא נודע.^[2]

לעיתים גם חיילים שעברו שנים רבות מאז מותם, נמצא מקום קבורתם, דוגמאות לכך הן:

12 הרוגים מקרבות לטרון במלחמת העצמאות שנמצאו אחרי יותר מ-50 שנה.
ב-2007 אותרו מקומות קבורתם של 5 מנעדרי הקרב בתל א-ריש (תל גיבורים) במבצע חמץ במלחמת העצמאות.
בשנת 2013, הכתובת על מצבת קבר, בבית הקברות הצבאי בהר הרצל, הוסבה מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן", אחרי שהובהר כי לא היה חייל בשם מיר. הטעות נבעה מכך שמילותיו האחרונות, של נעדר צה"ל ממלחמת השחרור, יוצא מרוקו דובר יידיש, היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").^[3] זהותו של מאמאן הובהרה על ידי מיצוי DNA מעצמותיו והשוואה עם דם האח היחיד, מבין עשרת אחיו, שנותר בחיים.^[4]
במאי 2018 כשבעים שנה לאחר שנפלה במלחמת העצמאות אותרה גופתה של טוראי ליבקה שפר שנפלה במהלך ההסתערות המצרית על הקיבוץ יד מרדכי בעת ששימשה כמקשרת בין עמדות צה"ל בקיבוץ ונפגעה במהלך חילוץ פצוע יחד עם חבר הקיבוץ טוראי יצחק רובינשטיין, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. שפר הייתה חללת צה"ל היחידה שלא נודע מקום קבורתה.^[5]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא חלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע בוויקישיתוף

הענף לאיתור נעדרים

הערות שוליים

^ אתר הענף לאיתור נעדרים
^ אלי לוי, החייל אורון שאול הוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע, באתר nana10‏, 25 ביולי 2014
^ חן קוטס-בר, לאחר 65 שנים, נחשפה האמת מאחורי הקבר בהר הרצל, באתר nrg‏, 1 במאי 2013
^ חן קוטס-בר, המעגל נסגר: טקס גילוי מצבה לחייל שנהרג לפני 65 שנה, באתר nrg‏, 6 ביוני 2013
^ אחרי שבעים שנה: אותרה גופתה של חללת צה"ל

[1] אתר הענף לאיתור נעדרים

[2] אלי לוי, החייל אורון שאול הוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע, באתר nana10‏, 25 ביולי 2014

[3] חן קוטס-בר, לאחר 65 שנים, נחשפה האמת מאחורי הקבר בהר הרצל, באתר nrg‏, 1 במאי 2013

[4] חן קוטס-בר, המעגל נסגר: טקס גילוי מצבה לחייל שנהרג לפני 65 שנה, באתר nrg‏, 6 ביוני 2013

[5] אחרי שבעים שנה: אותרה גופתה של חללת צה"ל

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 * ב-[[2007]] אותרו מקומות קבורתם של 5 מנעדרי הקרב ב[[תל א-ריש]] ([[תל גיבורים (חולון)|תל גיבורים]]) ב[[מבצע חמץ]] ב[[מלחמת העצמאות]].
 * בשנת [[2013]], הכתובת על [[מצבה|מצבת]] [[קבר]], ב[[בית הקברות הצבאי בהר הרצל]], הוסבה מ"ישראל מיר" ל"יעקב מאמאן", אחרי שהובהר כי לא היה [[חייל]] בשם מיר. ה[[טעות]] נבעה מכך שמילותיו האחרונות, של [[נעדר (צבא)|נעדר צה"ל]] מ[[מלחמת השחרור]], יוצא [[מרוקו]] דובר [[יידיש]], היו "ישראל שלי" (ביידיש "ישראל מיר").{{הערה|{{nrg|חן קוטס-בר|לאחר 65 שנים, נחשפה האמת מאחורי הקבר בהר הרצל|465/486|1 במאי 2013|54|2}}}} זהותו של מאמאן הובהרה על ידי מיצוי [[DNA]] מעצמותיו ו[[בדיקת סמני DNA|השוואה עם דם האח]] היחיד, מבין עשרת אחיו, שנותר בחיים.{{הערה|{{nrg|חן קוטס-בר|המעגל נסגר: טקס גילוי מצבה לחייל שנהרג לפני 65 שנה|477/791|6 ביוני 2013|54|2}}}}
-* ב[[מאי]] [[2018]] כשבעים שנה לאחר שנפלה במלחמת העצמאות אותרה גופתה של טוראי [[ליבקה שפר]] שנפלה במהלך ההסתערות המצרית על הקיבוץ [[יד מרדכי]] בעת ששימשה כמקשרת בין עמדות צה"ל בקיבוץ ונפגעה במהלך חילוץ פצוע יחד עם חבר הקיבוץ טוראי יצחק רובינשטיין, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. שפר הייתה חללת צה"ל היחידה שלא נודע מקום קבורתה.{{הערה|}}
+* ב[[מאי]] [[2018]] כשבעים שנה לאחר שנפלה במלחמת העצמאות אותרה גופתה של טוראי [[ליבקה שפר]] שנפלה במהלך ההסתערות המצרית על הקיבוץ [[יד מרדכי]] בעת ששימשה כמקשרת בין עמדות צה"ל בקיבוץ ונפגעה במהלך חילוץ פצוע יחד עם חבר הקיבוץ טוראי יצחק רובינשטיין, ימים ספורים לאחר ההכרזה על הקמת המדינה. שפר הייתה חללת צה"ל היחידה שלא נודע מקום קבורתה.{{הערה|[http://maariv.co.il/news/military/Article-636963 אחרי שבעים שנה: אותרה גופתה של חללת צה"ל]}}
 ==קישורים חיצוניים==