פוקהרה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 4: שורה 4:
|שם בשפת המקור=पोखरा
|שם בשפת המקור=पोखरा
|תמונה=[[קובץ:Pokhara from peace stupa.jpg|250px]]
|תמונה=[[קובץ:Pokhara from peace stupa.jpg|250px]]
|כיתוב=מבט על פוקהרה ואגם פוקהרה
|כיתוב=מבט על פוקהרה ואגם פווה
|מדינה=נפאל
|מדינה=נפאל
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[אזורי נפאל|אזור]]
|סוג יחידה שלטונית ראשונה=[[אזורי נפאל|אזור]]

גרסה מ־02:32, 6 בדצמבר 2018


שגיאות פרמטריות בתבנית:עיר

פרמטרים ריקים [ שנת מטרופולין ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

'אזור זמן: +5.75' אינו ערך חוקי

פרמטרים [ שנת אוכלוסייה, שנת צפיפות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פוקהרה
पोखरा
מבט על פוקהרה ואגם פווה
מבט על פוקהרה ואגם פווה
מדינה נפאלנפאל נפאל
אזור גנדאקי
תאריך ייסוד 1962
שטח 462.24 קמ"ר
גובה 900 מטרים
 ‑ הנקודה הגבוהה 1,740
 ‑ הנקודה הנמוכה 827
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 414,141 (2017)
 ‑ צפיפות 892.1 נפש לקמ"ר
קואורדינטות 28°12′35″N 83°59′07″E / 28.209722222222°N 83.985277777778°E / 28.209722222222; 83.985277777778 
אזור זמן UTC +5.75
https://pokharamun.gov.np/

פּוֹקְהַרָהנפאלית: पोखरा,‏ Pokharā) היא עיר בנפאל, השלישית בגודלה אחרי קטמנדו ובירטנגר. היא ממוקמת במרכז המדינה, כ-200 קילומטר מערבית מקטמנדו, ומתגוררים בה כ-200 אלף בני אדם.

גאוגרפיה

העיר ממוקמת בעמק פוקהרה, בקרבת הנהר סטי גנדאקי (Seti Gandaki), ולמרגלות רכס הרי האנאפורנה, שפסגתו מגיעה לגובה של 8,091 מטרים.

בצמוד לעיר מדרום, נמצא אגם פוקהרה, או פווה טל (Phewa) בלשון המקומית; זהו האגם השני בגודלו בנפאל, שהוגדל בשל סכר שנבנה, המספק לעיר אנרגיה הידרואלקטרית. מעל האגם נמצאת גבעה שעליה בנויה סטופה, מקדש בודהיסטי קטן, בשם "מקדש השלום העולמי", ממנו יש תצפיות מרהיבות על העיר ועל רכסי ההרים המקיפים אותה. בקרבת העיר נמצאים אגמים נוספים, אליהם ניתן להגיע ברכב או באופניים.

האקלים באזור סוב-טרופי, והטמפרטורות מתונות, בקיץ 25-35 מעלות, ובחורף 5-15 מעלות. היא מושפעת מתקופות גשמי המונסון.

היסטוריה

העיר נמצאת על נתיב מסחר היסטורי חשוב בין סין וטיבט להודו. במאה ה-17 היא הייתה חלק ממלכת קאסקי, אחת מממלכות נפאל, ובהרים שסביב פוקהרה ניתן למצוא שרידי מבנים מתקופה זו.

לאחר פלישת סין לטיבט בשנת 1959 הגיעו לאזור פוקהרה כ-300,000 פליטים טיבטים, המתגוררים בכפרים סביב העיר עד היום. הפלישה גם חסמה את נתיב המסחר החשוב שעבר באזור, בין סין להודו. עד שנות ה-60 היה ניתן להגיע לפוקהרה רק רגלית, ובניית הכביש הראשון המחבר בין העיר לבירה קטמנדו הסתיימה רק בשנת 1968. כיום יש בעיר שדה תעופה קטן.

התושבים משתייכים למגוון הקבוצות האתניות של נפאל, ובעיקר לבני הקאס (Khas), גורונג (Gurung) ומגאר (Magar). מבחינת דתית רוב התושבים הם הינדים, ומיעוטם בודהיסטים, בנוסף לקהילה קטנה של מוסלמים.

תיירות

העיר מהווה את אחד ממוקדי התיירות של המדינה, ובסיס יציאה עבור מטיילים לטרקים בהרי ההימלאיה הנפאליים הסמוכים, כגון האנאפורנה, וכן לפעילויות ספורט אתגרי כגון רפטינג, צניחה חופשית, באנג'י ועוד. בהתאם לכך, גם עיקר כלכלתה מבוססת על התיירות.

אזור התיירות נמצא באזור ה"לייק סייד" (או "ביידאם"), הסמוך לאגם, וכולל בתי מלון ואכסניות, בתי קפה ומסעדות מערביות רבות, חנויות לממכר ציוד לטרקים וסוכנויות טיולים.

נמל התעופה פוקהרה משרת את העיר.

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פוקהרה בוויקישיתוף

פוקהרה במדריך נפאל