סטופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תבליט בסטופה מהמאה הראשונה או השנייה
סטופה בסקוטלנד.

סְטוּפָּה (סנסקריט: स्तूप; מילולית, "ערימה") היא מבנה מקודש המכיל על פי האמונה שרידים או אפר של בודהה, של אחד מתלמידיו או של תלמידי תלמידיו.

מקור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על פי המסורת, אחרי מותו של בודהה, חילקו את שרידיו לשמונה חלקים, כמספר נתיבי הדרך המתומנת הנאצלת, וכל חלק נשלח למקום שונה, שם נטמן. מעל כל שריד נבנתה סטופה.

בשנים שחלפו מאז נבנו עוד אלפי סטופות. חלק מהסטופות קטנות, ואחרות, גדולות יותר, מהוות מקום התכנסות למאמינים ובהן יהיה לרוב צ'אטיה (אולם מבואה).

הסטופות שבהן מאמינים שקבורים שרידיו של בודהה הפכו לאתרי עלייה לרגל. עולי הרגל המגיעים למקום נוהגים להקיף את המבנה עם כיוון השעון מהכותל המזרחי – המסמל את הלידה (זריחה), ממנו לדרומי – המסמל את ההארה, למערבי – המסמל את הידע, ולבסוף לצפוני (חשיכה) – המסמל את המוות. בחלק מהסטופות ציורי קיר המתארים מצבים אלו.

הסטופה נקראת בשמות שונים בארצות שונות: צ'אדי, דאגובה בסרי לנקה, צ'ורטאן בטיבט, ופגודה ביפן.

סטופת קרח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצד שמאל של התמונה שתי סטופות קרח

עקב התחממות הגלובלית מצטמצמים הקרחונים המספקים מים לחבל לדאק Ladakh שבצפון הודו, ובכך נפגעת תפוקת המים מהם. כפרים שונים החלו ליצור סטופות עשויות קרח (אנ') בצורה מלאכותית, על מנת שיספקו מים אף עד לשלהי הקיץ. בחלק מהסטופות אף נחצבו מקדשים[1][2].

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטופה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]