יהודי האפיפיור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־12:25, 27 בדצמבר 2019

יהודי האפיפיור (בצרפתית: Juifs du Pape) הוא מונח שמתייחס ליהדות רוזנות וֶנֶסֶן (le Comtat Venaissin) שבאזור אביניון בצרפת של ימינו. בימי הביניים, בזמן שיהדות צרפת בכללה סבלה מרדיפות תחת שלטונו של פיליפ "היפה", בלטו מדינות האפיפיור בסובלנותן היחסית. רוזנות ונסן, המקבילה פחות או יותר לאזורי מערב מחוז ווקלוז של ימינו, הייתה שייכת למדינת האפיפיור מאז 1274. קהילה יהודית משמעותית התפתחה בערים ברוזנות - אביניון, ל'איל-סור-לה-סורג, אוראנז', קרפנטרה, ולראה ועוד, והפכה לאחת הקהילות החשובות בתולדות יהדות צרפת.

קיימים ממצאים המצביעים על נוכחות יהודית במרסיי ובעמק הרון עוד מן העת העתיקה. הקהילה הייתה מורכבת ככל הנראה לא רק מיהודים שגלו, אלא גם מגרים רומאים וגאלים. ב-27 במרץ 1247 התפרצו מהומות אנטי-יהודיות במהלך יום רביעי של השבוע הקדוש, בעקבות עלילת דם לאחר שנמצא ילד נוצרי מת בוולראה. המהומות נפסקו רק לאחר התערבות של אינוקנטיוס הרביעי. לאחר הקמת רוזנות ונסן, היא הפכה למקום מקלט עבור יהודים, שגורשו מצרפת על ידי פיליפ היפה. בשנת 1492, עם גירוש ספרד הגיעו למדינת האפיפיור יהודים מגורשי ספרד, ובאטותה תקופה היגרו לערים אלה גם יהודים משאר אזורי פרובנס.

בשנת 1501 גורשו יהודי פרובאנס, ובכך הפכה צרפת כולה ריקה מיהודים (יהודי צרפת הצפונית גורשו סופית כבר ב-1394), למעט אזור מדינת האפיפיור. באזור זה הותר ליהודים להשאר, אך בדומה ליהודי איטליה,ף הם נאלצו לעבור להתגורר ב[[גטו|גטואת] מיוחדים. הוקמו ארבע גטאות כאלה: בערים אוויניון, קארפינטראץ, לישלוא וקאבאליון, והן מנו יחד כאלפים יהודים. לקהילות אלה נוצר ניתוק מסוים משאר העולם היהודי, וכך נשמר שם נוסח התפילה הפרובנסלי (אך הוא הושפע מהנוסח הספרדי שהביאו המגורשים), וכן הגייה יחודית של העברית ושפה ייחודית – פרובנסלית יהודית.^[1]

שתי קהילות נותרו עם בתי כנסת עתיקים - קביליון (cavaillon) וקרפנטרה.

ראו גם

הקהילה היהודית בקרפנטרה

לקריאה נוספת

סימון מרג'ן-אוחנא, ספר היחס לאליהו כרמי. פנקס קהילת קרפנטרס ממדינת האפיפיור (1769-1736), מוסד ביאליק, מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח, המרכז ללשונות היהודים וספרויותיהם, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2009.
רם בן-שלום, יהודי פרובנס: רנסנס בצל הכנסיה (האוניברסיטה הפתוחה: תשע"ז). (מבוא הספר ופרקו הרביעי זמינים כאן).
שמעון שוורצפוקס, ‏קהילות דרום צרפת, גירוש פראג ור' יהונתן אייבשיץ, פעמים 23 (תשמ"ה), עמ' 111–126.

הערות שולים

^ שוורצפוקס, עמ' 111–113.

[1] שוורצפוקס, עמ' 111–113.

[1]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 '''יהודי האפיפיור''' (ב[[צרפתית]]: '''Juifs du Pape''') הוא מונח שמתייחס ל'''יהדות [[רוזנות ונסן|רוזנות וֶנֶסֶן]]''' (le Comtat Venaissin) שבאזור [[אביניון]] ב[[צרפת]] של ימינו. ב[[ימי הביניים]], בזמן ש[[יהדות צרפת]] בכללה סבלה מרדיפות תחת שלטונו של [[פיליפ הרביעי, מלך צרפת|פיליפ "היפה"]], בלטו [[מדינת האפיפיור|מדינות האפיפיור]] בסובלנותן היחסית. רוזנות ונסן, המקבילה פחות או יותר לאזורי מערב מחוז [[ווקלוז]] של ימינו, הייתה שייכת למדינת האפיפיור מאז [[1274]]. קהילה יהודית משמעותית התפתחה בערים ברוזנות - אביניון, [[ל'איל-סור-לה-סורג]], [[אוראנז' (ווקלוז)|אוראנז']], [[קרפנטרה (צרפת)|קרפנטרה]], [[ולראה]] ועוד, והפכה לאחת הקהילות החשובות בתולדות יהדות צרפת.
-קיימים ממצאים המצביעים על נוכחות יהודית ב[[מרסיי]] ובעמק ה[[רון]] עוד מן [[העת העתיקה]]. הקהילה הייתה מורכבת ככל הנראה לא רק מיהודים שגלו, אלא גם מ[[גר]]ים רומאים וגאלים. ב-[[27 במרץ]] [[1247]] התפרצו מהומות אנטי-יהודיות במהלך יום רביעי של [[השבוע הקדוש]], בעקבות [[עלילת דם]] לאחר שנמצא ילד נוצרי מת בו[[ולראה]]. המהומות נפסקו רק לאחר התערבות של [[אינוקנטיוס הרביעי]]. לאחר הקמת רוזנות ונסן, היא הפכה למקום מקלט עבור יהודים, שגורשו מצרפת על ידי פיליפ היפה.
+קיימים ממצאים המצביעים על נוכחות יהודית ב[[מרסיי]] ובעמק ה[[רון]] עוד מן [[העת העתיקה]]. הקהילה הייתה מורכבת ככל הנראה לא רק מיהודים שגלו, אלא גם מ[[גר]]ים רומאים וגאלים. ב-[[27 במרץ]] [[1247]] התפרצו מהומות אנטי-יהודיות במהלך יום רביעי של [[השבוע הקדוש]], בעקבות [[עלילת דם]] לאחר שנמצא ילד נוצרי מת בו[[ולראה]]. המהומות נפסקו רק לאחר התערבות של [[אינוקנטיוס הרביעי]]. לאחר הקמת רוזנות ונסן, היא הפכה למקום מקלט עבור יהודים, שגורשו מצרפת על ידי פיליפ היפה. בשנת [[1492]], עם [[גירוש ספרד]] הגיעו למדינת האפיפיור יהודים מגורשי ספרד, ובאטותה תקופה היגרו לערים אלה גם יהודים משאר אזורי פרובנס.
+בשנת [[1501]] גורשו [[יהדות פרובאנס|יהודי פרובאנס]], ובכך הפכה צרפת כולה ריקה מיהודים (יהודי צרפת הצפונית גורשו סופית כבר ב-[[1394]]), למעט אזור מדינת האפיפיור. באזור זה הותר ליהודים להשאר, אך בדומה ליהודי איטליה,ף הם נאלצו לעבור להתגורר ב[[גטו|גטואת] מיוחדים. הוקמו ארבע גטאות כאלה: בערים [[אוויניון]], [[הקהילה היהודית בקרפנטרה|קארפינטראץ]], [[ל'איל-סור-לה-סורג|לישלוא]] ו[[קאבאליון]], והן מנו יחד כאלפים יהודים. לקהילות אלה נוצר ניתוק מסוים משאר העולם היהודי, וכך נשמר שם [[נוסח פרובנס|נוסח התפילה הפרובנסלי]] (אך הוא הושפע מ[[נוסח הספרדים|הנוסח הספרדי]] שהביאו המגורשים), וכן הגייה יחודית של ה[[עברית]] ושפה ייחודית – [[פרובנסלית יהודית]].{{הערה|שוורצפוקס, עמ' 111–113.}}
 שתי קהילות נותרו עם בתי כנסת עתיקים - קביליון (cavaillon) ו[[הקהילה היהודית בקרפנטרה|קרפנטרה]].
@@ שורה 13: / שורה 15: @@
 *[[רם בן-שלום]], '''יהודי פרובנס: רנסנס בצל הכנסיה''' ([[האוניברסיטה הפתוחה]]: תשע"ז). (מבוא הספר ופרקו הרביעי זמינים [http://in.bgu.ac.il/en/csoc/Site%20Assets/Pages/news/A%20New%20Book%20by%20Ram%20Ben%20Shalom/Ram%20Ben%20Shalom%20book_cover-mavo+nashim.pdf כאן]).
 *{{פעמים|1=[[שמעון שוורצפוקס]]|2=קהילות דרום צרפת, גירוש פראג ור' יהונתן אייבשיץ|3=23.11|4=23 (תשמ"ה), עמ' 111–126}}.
+==הערות שולים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:יהדות צרפת]]