מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סמליל מכון בן-צבי
YAD BEN ZVI VIEW 46 20120912 140619.jpg
דף מ"כתר ארם צובא"

מכון בן-צבי לחקר קהילות ישראל במזרח הוקם ב-30 בנובמבר 1947, ביוזמת יצחק בן-צבי, לימים נשיאה השני של מדינת ישראל. בן-צבי הגדיר את מטרת המכון "להציל מכיליון את נכסי הרוח של היהודים במזרח התיכון, ולעודד את חקר קורותיהם ותרבותם".[דרוש] משנת 1973 מנוהל המכון בשיתוף יד יצחק בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים לפי פקודת ההקדשות לצורכי צדקה.

תחומי המחקר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי המחקר של המכון הם: חיי הרוח, החברה והכלכלה, המעמד הפוליטי, ההיסטוריה, הספרות והתרבות החומרית של קהילות ישראל במזרח, ובכלל זה לשונות שהיו שגורות בפיהם. ההגדרה "קהילות ישראל במזרח" מכוונת לכל הקהילות שאינן שייכות ליהדות אשכנז; דהיינו, הן הקהילות בארצות האסלאם - מגבולות הודו ועד לקצות אפריקה המערבית, וממרכז אסיה ועד לתימן – והן לארצות שבהם שלטה הדת הנוצרית, כדוגמת ספרד, איטליה, גאורגיה, ארמניה ואתיופיה, וכן לפזורה הספרדית בארצות המערב.

המכון זוכה להכרה בינלאומית כמוסד המוביל בעולם בתחום זה, מהווה מרכז למפגשי חוקרים מאוניברסיטאות רבות בארץ ובעולם, ויוזם ותומך במחקרים רבים. אירועי המכון כוללים כנסים בינלאומיים, ימי עיון, ערבי ספר ופעילויות ציבוריות וחינוכיות נוספות, הנתמכות על ידי "המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח" ב"מזכירות הפדגוגית" במשרד החינוך.

אוספי המכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוספי המכון השמורים בספריית יד יצחק בן צבי כוללים מגוון כתבי יד עתיקים, ספרים נדירים ועיתונים בשלל לשונות היהודים כגון: לאדינו, ערבית-יהודית, בוכרית, אמהרית, פרסית יהודית, מאליאלאם, קרימצ'אקית ועוד, מתקופות שונות ומקהילות יהודיות שחלקן כבר אינן וחלקן עודן קיימות. לצד זה מצויים בספרייה עשרות אלפי מסמכים מקהילות שונות. מסמכים ציבוריים, מכתבים, אוספי מסחר ותיעוד נדיר מארצות המזרח השונות. כתב היד החשוב, הנמצא ברשותו של המכון, הוא "כתר ארם צובה", אשר חוקרי המקרא רואים בו את הנוסח המדויק ביותר של התנ"ך. תנאי השימור הקפדניים של "כתר ארם צובא", גרמו להעברתו להצגה דרך קבע בהיכל הספר במוזיאון ישראל יחד עם המגילות הגנוזות.

הנהלה ופעילויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש מכון בן-צבי מאוקטובר 2015 הוא פרופ' אייל ג'יניאו, סגנו הוא ד"ר יואל מרציאנו ויושב ראש הוועדה האקדמית המכהן הוא פרופ' משה אידל. במסגרת המכון פועלים פרויקטים שונים וביניהם "מרכז תיעוד יהדות צפון אפריקה במלחמת העולם השנייה" בהנהלתו של פרופ' חיים סעדון; מיזם קהילות ישראל במזרח במאות ה-19 וה-20; כתב העת פעמים - רבעון לחקר קהילות ישראל במזרח בעריכתו של פרופ' אבריאל בר לבב; "המרכז לחקר יהדות תימן ותרבותה ע"ש עובדיה בן-שלום" בראשות פרופ' בת ציון עראקי קלורמן, "המרכז לחקר יהודי בוכארה" בראשות ד"ר יוליה רובנוביץ ומיזמים נוספים. עד לספטמבר 2015 פעל במסגרת המכון "מפעל פרידברג לחקר הגניזה".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשמ"ה (1985) זכה המכון ב"פרס ישראל" על תרומתו הרבגונית לחקר ההיסטוריה והתרבות של יהודי ספרד והמזרח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]