מיסוי הימורים, הגרלות ופעילות נושאת פרסים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
תיקון טעות בערך נרשם שסעיף 121ב תוקן ב 2015 שזה שגוי , צ"ל 2012 בתוקף מ 01.01.2013 כפי שתיקנתי
שורה 26: שורה 26:
עם הטלת המס, ביולי 2003, נקבע שיעורו ל-25%.{{הערה|שם=תיקון 134}} ב-1 באוגוסט 2013 הועלה שיעור המס ל-30%.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301574.pdf חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013], ס"ח 2405 מ-5 באוגוסט 2013}} ב-1 בינואר 2017 הועלה שיעור המס ל-35%.{{הערה|שם=תיקון 234|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_366872.pdf חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016], ס"ח 2592 מ-29 בדצמבר 2016}} פטור לפי סעיף 9(28) הוא פטור לסכומי זכייה נמוכים, כאמור לעיל, וניכוי לפי סעיף 17(11) הוא ניכוי בגין הוצאות הכרוכות בתשלום המס, כגון שירותי [[רואה חשבון]] להכנת הדו"ח השנתי.
עם הטלת המס, ביולי 2003, נקבע שיעורו ל-25%.{{הערה|שם=תיקון 134}} ב-1 באוגוסט 2013 הועלה שיעור המס ל-30%.{{הערה|[http://fs.knesset.gov.il//19/law/19_lsr_301574.pdf חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013], ס"ח 2405 מ-5 באוגוסט 2013}} ב-1 בינואר 2017 הועלה שיעור המס ל-35%.{{הערה|שם=תיקון 234|[http://fs.knesset.gov.il//20/law/20_lsr_366872.pdf חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016], ס"ח 2592 מ-29 בדצמבר 2016}} פטור לפי סעיף 9(28) הוא פטור לסכומי זכייה נמוכים, כאמור לעיל, וניכוי לפי סעיף 17(11) הוא ניכוי בגין הוצאות הכרוכות בתשלום המס, כגון שירותי [[רואה חשבון]] להכנת הדו"ח השנתי.


ביולי 2015 נוסף לפקודה סעיף 121ב, המטיל מס על הכנסות גבוהות, מכל מקורות ההכנסה החייבים במס, ובכלל זה הכנסה מהימורים ומפעילות נושאת פרסים. כאשר הכנסתו הכוללת של אדם עלתה על 800,000 ש"ח בשנה, הוטל על חלקה שמעל לסף זה מס נוסף בשיעור 2%. בהתאם לכך, שיעור המס הכולל על חלקה של זכייה שמעל לסף זה הגיע ל-32%. ב-1 בינואר 2017 עלה שיעור המס על הכנסות גבוהות ל-3%,{{הערה|שם=תיקון 234}} וההכנסה החייבת במס זה הוקטנה ל-640,000 ש"ח. בהתאם לכך, שיעור המס הכולל על חלקה של זכייה שמעל לסף זה הגיע ל-38%.
ביולי 2012 נוסף לפקודה סעיף 121ב, בתוקף מיום 01.01.2013, המטיל מס על הכנסות גבוהות, מכל מקורות ההכנסה החייבים במס, ובכלל זה הכנסה מהימורים ומפעילות נושאת פרסים. כאשר הכנסתו הכוללת של אדם עלתה על 800,000 ש"ח בשנה, הוטל על חלקה שמעל לסף זה מס נוסף בשיעור 2%. בהתאם לכך, שיעור המס הכולל על חלקה של זכייה שמעל לסף זה הגיע ל-32%. ב-1 בינואר 2017 עלה שיעור המס על הכנסות גבוהות ל-3%,{{הערה|שם=תיקון 234}} וההכנסה החייבת במס זה הוקטנה ל-640,000 ש"ח. בהתאם לכך, שיעור המס הכולל על חלקה של זכייה שמעל לסף זה הגיע ל-38%.


משלם הזכייה חייב [[ניכוי מס במקור|לנכות במקור]] את המס החל על הזכייה.
משלם הזכייה חייב [[ניכוי מס במקור|לנכות במקור]] את המס החל על הזכייה.

גרסה מ־14:17, 15 בינואר 2020

זכייה בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, העולה על סכום מסוים, חייבת בישראל במס הכנסה בשיעור קבוע של 35% (ובזכיות גדולות – 38%).

ההכנסה החייבת

עד ל-30 ביוני 2003 היו זכיות בהימורים, בהגרלות ובפעילות נושאת פרסים פטורות ממס בישראל. בתיקון מס' 134 לפקודת מס הכנסה,[1] שנכנס לתוקף ב-1 ביולי 2003 נוסף לפקודה סעיף 2א, שפסקה (א) בו קובעת: " השתכרות או רווח של אדם תושב ישראל, שהופקו או שנצמחו בישראל או מחוץ לישראל, וכן השתכרות או רווח של אדם תושב חוץ, שהופקו או שנצמחו בישראל, שמקורם בהימורים, בהגרלות או בפעילות נושאת פרסים, יובאו בחשבון בקביעת רווחים או הכנסתו ויראו אותם לעניין פקודה זו כהכנסה, למעט לעניין קיזוז הפסדים."

סעיף 2 לפקודה, שהוא הסעיף העיקרי המפרט את סוגי ההכנסות החייבות במס הכנסה, מחיל את המס על הכנסה שהופקה בישראל, על ידי תושב ישראל או תושב חוץ (מיסוי טריטוריאלי) ועל הכנסה של תושב ישראל שהופקה בחוץ לארץ (מיסוי פרסונלי). עיקרון זה נכלל גם בסעיף 2א.

בניגוד להכנסות מסוגים אחרים, שבהן הנישום רשאי לקזז מהכנסותיו הפסדים שנגרמו לו בעת ייצור הכנסה זו, אין לקזז הפסדי הימורים מהכנסות מהימורים. החיוב במס חל על הכנסות מהימורים, כלומר פעילות שזכייה בה תלויה אך ורק במזל, כגון זכייה בלוטו או בטוטו, ועל הכנסות מפעילות נושאת פרסים, שבה הזכייה תלויה גם בכישורי הזוכה, כגון זכייה בתוכנית מציאות.[2]

כדי להסיר ספק נקבע בתקנות שהמס חל על הכנסה מהימורים ומפעילות נושאת פרסים "בין אם מקורם בפעילות חוקית ובין אם מקורם בפעילות בלתי חוקית".[3]

כמקובל בפקודת מס הכנסה, המס חל גם על זכייה הניתנת בשווה כסף (מכונית, דירה וכדומה), בהתאם לשוויה של זכייה זו.

פסקה (ב) של סעיף 2א מוציאה מתחולתה של פסקה (א) סוגי הכנסות אחדים:

(1) השתכרות או רווח שהם הכנסה ממקור אחר על פי הפקודה. דוגמה: זכייה בהגרלה או בתחרות שעורך מעסיק בין עובדיו חייבת במס כהכנסה ממשכורת.
(2) השתכרות או רווח מפרסים שניתנו במסגרת אישית;
(3) השתכרות או רווח מהגרלות או מפרסים שנקבעו על ידי שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת.

המס אינו חל על זכייה בפרס שניתן כהוקרה על פעילות מדעית, כגון פרס נובל.[4]

בצו שהוציא שר האוצר נקבע כי "סכום שהתקבל מהימור אחד, מהגרלה אחת, או מפרס אחד" שגובהו נמוך מתקרה שנקבעה בצו, פטור ממס.[5] בשנת 2017 תקרה זו היא 49,320 ש"ח.[6] לזכייה גדולה מתקרה זו ניתן פטור מופחת היורד בהדרגה, עד לזכייה שגובה כפול מתקרה זו, שבה הפטור יורד לאפס.

שיעור המס

שיעור המס נקבע בסעיף 124ב לפקודה, שנוסחו הנוכחי הוא: "על אף הוראות סעיף 121, שיעור המס על הכנסה מהימורים, מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים, לפי סעיף 2א, יהיה 35%, בלא זכאות לפטור, להנחה, לניכוי, לזיכוי או לקיזוז כלשהם, למעט פטור לפי סעיף 9(28) או ניכוי לפי סעיף 17(11)." עם הטלת המס, ביולי 2003, נקבע שיעורו ל-25%.[1] ב-1 באוגוסט 2013 הועלה שיעור המס ל-30%.[7] ב-1 בינואר 2017 הועלה שיעור המס ל-35%.[8] פטור לפי סעיף 9(28) הוא פטור לסכומי זכייה נמוכים, כאמור לעיל, וניכוי לפי סעיף 17(11) הוא ניכוי בגין הוצאות הכרוכות בתשלום המס, כגון שירותי רואה חשבון להכנת הדו"ח השנתי.

ביולי 2012 נוסף לפקודה סעיף 121ב, בתוקף מיום 01.01.2013, המטיל מס על הכנסות גבוהות, מכל מקורות ההכנסה החייבים במס, ובכלל זה הכנסה מהימורים ומפעילות נושאת פרסים. כאשר הכנסתו הכוללת של אדם עלתה על 800,000 ש"ח בשנה, הוטל על חלקה שמעל לסף זה מס נוסף בשיעור 2%. בהתאם לכך, שיעור המס הכולל על חלקה של זכייה שמעל לסף זה הגיע ל-32%. ב-1 בינואר 2017 עלה שיעור המס על הכנסות גבוהות ל-3%,[8] וההכנסה החייבת במס זה הוקטנה ל-640,000 ש"ח. בהתאם לכך, שיעור המס הכולל על חלקה של זכייה שמעל לסף זה הגיע ל-38%.

משלם הזכייה חייב לנכות במקור את המס החל על הזכייה.

בפסיקה

שחקן פוקר שזכה בסכומים נכבדים בפעילות זו ביקש לקבוע שעל הכנסתו זו יחולו כללי המס על זכיות בהימורים (ש בתקופה הרלוונטית קבעו מס בשיעור 25%), אך בהתחשב בזמן ובמומחיות שהשקיע במשחק זה פסק בית המשפט שיש לראות בהכנסתו הכנסה ממשלח יד (לפי סעיף 2(1) לפקודה), שעליה חל מס שולי גבוה יותר, בהתאם לסעיף 121 לפקודה, המגיע עד ל-48%. עוד נפסק שהמס שבו חויב השחקן בארצות הברית על זכיותיו, בהתאם לכללי המס הנהוגים שם, יקוזז מהמס שבו הוא חייב בישראל על זכיותיו אלה.[9]

מהמר מילא תוך דקות אחדות 17 טפסים של הגרלת "ווינר" שכללו ניחוש זהה של התוצאות בשלושה משחקי כדורגל שנערכו במחזור משחקים אחד. סכום הזכייה בכל אחד מהטפסים היה נמוך מהתקרה לזכייה פטורה ממס, אך סכום הזכיות הכולל היה גבוה במידה ניכרת מהתקרה. המהמר ביקש לקבוע שכל טופס הוא זכייה נפרדת, ולכן זכיותיו פטורות ממס, ואילו רשות המיסים טענה שיש לראות בכל הזכיות הימור אחד ולחייבן במס. בפסק הדין התקבלה עמדת רשות המיסים, בפרט בהתחשב ב"זהות יחס הזכייה, משך הזמן הקצר בו נשלחו כל הטפסים הכוללים את אותו סט ניחושים, והעדר סיבה עניינית לפיצול לטפסים רבים, למעט הכוונה המשתמעת שלא לחרוג מתקרת הפטור הקבועה בצו".[10]

בפסק דין החורג מגבולותיה של פקודת מס הכנסה נקבע שחרף חיובן של זכיות מהימורים במס הכנסה, אין להביאן בחשבון לצורך קביעת זכאותו של אדם להבטחת הכנסה שמשלם המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הבטחת הכנסה.[11]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ס"ח 1892 מ-1 ביוני 2003
  2. ^ רון פז, ‏הפרידמנית תשלם: מה חלקו של מס הכנסה בפרסים של זוכי הריאליטי?, באתר גלובס, 6 בינואר 2009
    איתי הכהן, הזוכה הגדול בהישרדות: מס הכנסה, באתר ynet, 30 באוגוסט 2012
  3. ^ תקנות מס הכנסה (ניכוי מתשלום בשל הימורים, הגרלות או פעילות נושאת פרסים), תשס"ג-2003, באתר "נבו"
  4. ^ אלה לוי-וינריב, ‏מדוע זוכי פרס נובל ופרס ישראל פטורים ממס הכנסה - וזוכי הריאליטי לא?, באתר גלובס, 10 במרץ 2010
  5. ^ צו מס הכנסה (קביעת סכום לעניין השתכרות או רווח מהימורים מהגרלות או מפעילות נושאת פרסים), תשס"ג-2003, באתר "נבו"
  6. ^ לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה לשנת 2017, באתר רשות המסים בישראל
  7. ^ חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013, ס"ח 2405 מ-5 באוגוסט 2013
  8. ^ 1 2 חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו-2018), התשע"ז-2016, ס"ח 2592 מ-29 בדצמבר 2016
  9. ^ עמ (ת"א) 19898-03-13‏ ‏ רפי אמית (אמשיקשוילי) נגד פקיד שומה תל אביב 4‏, ניתן ב-15 יוני 2016
    אתר למנויים בלבד אפרת נוימן, הישראלי שהרוויח 20 מיליון שקל במשחקי פוקר - וכמה קיבלה רשות המסים?, באתר TheMarker‏, 22 ביוני 2016
  10. ^ עמ (ת"א) 47738-01-15 פלוני נגד פקיד שומה תל אביב 1, ניתן ב-12 ביוני 2017
    אלה לוי-וינריב, ‏פס"ד: זכייה של מהמר שפיצל טפסי Winner תמוסה כהימור אחד, באתר גלובס, 18 ביוני 2017
  11. ^ בל (ב"ש) 3062-09-15‏ ‏ משה חי הלל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ב-1 פברואר 2017