גרענת – הבדלי גרסאות
WikiLester (שיחה | תרומות) מ קטגוריה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 27: | שורה 27: | ||
ההסננה יכולה להופיע גם ב[[קרנית]] ולגרום לעכירות (Pannus). ללא טיפול עוברת המחלה לשלב ה[[צלקת|צלקתי]]. מופיעה הצטלקות בלחמית העפעף הגורמת להתעקמותו והפניית שפת העפעף פנימה (Entropion). בגלל זה מופנים ה[[ריס|ריסים]] כלפי העין (Trichiasis). במצב זה, כל מצמוץ של העפעפיים גורם לחיכוך הריסים בקרנית עד כדי הריסתה וגרימת [[עיוורון]]. |
ההסננה יכולה להופיע גם ב[[קרנית]] ולגרום לעכירות (Pannus). ללא טיפול עוברת המחלה לשלב ה[[צלקת|צלקתי]]. מופיעה הצטלקות בלחמית העפעף הגורמת להתעקמותו והפניית שפת העפעף פנימה (Entropion). בגלל זה מופנים ה[[ריס|ריסים]] כלפי העין (Trichiasis). במצב זה, כל מצמוץ של העפעפיים גורם לחיכוך הריסים בקרנית עד כדי הריסתה וגרימת [[עיוורון]]. |
||
הגרענת הייתה נפוצה גם ב[[ארץ ישראל]] בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. |
הגרענת הייתה נפוצה גם ב[[ארץ ישראל]] בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. [[אופתלמולוגיה|רופא העיניים]] היהודי הראשון שטיפל ב"גרענת" בין השנים [[1908]] - [[1911]] היה הד"ר [[משה יהושע ארלנגר]]{{הערה|רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור ,זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 105}}. |
||
בשנת [[1914]] התקיים ב[[ירושלים]] כנס של הרופאים העבריים בארץ ישראל בנושא הגרענת. |
|||
כיום ירדה שכיחות המחלה, בגלל שיפור בתנאי החיים. היא עדיין נפוצה באזורים נחשלים ב[[אפריקה]], ב[[אסיה]], ב[[אמריקה הלטינית]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. |
כיום ירדה שכיחות המחלה, בגלל שיפור בתנאי החיים. היא עדיין נפוצה באזורים נחשלים ב[[אפריקה]], ב[[אסיה]], ב[[אמריקה הלטינית]] וב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. |
גרסה מ־12:20, 17 בפברואר 2020
שגיאות פרמטריות בתבנית:מחלה
פרמטרים ריקים [ DSM-5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שם בלועזית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
מראה הגרעינים בלחמית העפעף בגרענת | |
תחום | מחלות זיהומיות |
---|---|
גורם | כלמידיה טרכומטיס |
טיפול |
|
קישורים ומאגרי מידע | |
eMedicine | article/1202088 |
DiseasesDB | 29100 |
MeSH | D014141 |
MedlinePlus | 001486 |
סיווגים | |
ICD-10 | A71 |
ICD-11 | 1C23 |
גרענת (בלטינית: Trachoma) היא מחלה זיהומית מדבקת של העיניים הנגרמת על ידי הזנים A - C של החיידק כלמידיה טרכומטיס (Chlamydia trachomatis). השם הלועזי "טרכומה" – ביוונית עתיקה: לא חלק, מחוספס – מתאר את המראה הגרעיני-מחוספס של לחמית העפעפיים בשלב הפעיל של המחלה.
המחלה מועברת במגע ישיר עם הפרשות מהעיניים, מהאף ומהגרון של החולים או מגע עם בגדים ומגבות שזוהמו בהפרשות האלה.
הגרענת נפוצה במדינות עם תנאי דיור והיגיינה ירודים. זאת "מחלת עוני" מובהקת ומקננת בין בני משפחה כשאלה נתונים בתנאי דיור והיגיינה ירודים ("מחלת משפחה"). הגורמים שזוהו כאחראים להתפשטות מחלה זו הם חוסר במים זורמים, חוסר מתקני שירותים, עוני, זבובים, דיור בצמוד לבעלי חיים, צפיפות דיור ועוד.
הגרענת ידועה עוד מימי קדם. ההתעניינות בה הופיעה בסוף המאה ה-18 כאשר חייליו של נפוליאון שכבשו את מצרים חלו שם בגרענת ובשובם הפיצו אותה בארצות אירופה. אז ניתן לגרענת המונח "קדחת עיניים מצרית" (Opthalmia Aegyptiaca).
זמן הדגירה של החיידק הוא 5 - 12 ימים. בתחילה מופיעה דלקת של הלחמית. העין מאדימה ומתחילה הפרשה. בשלב מתקדם מופיעים תסנינים של לימפוציטים בלחמית העפעף העליון. תסנינים אלה מופיעים כגושים קטנים בצורה של גרעינים ומכאן שם המחלה בעברית.
ההסננה יכולה להופיע גם בקרנית ולגרום לעכירות (Pannus). ללא טיפול עוברת המחלה לשלב הצלקתי. מופיעה הצטלקות בלחמית העפעף הגורמת להתעקמותו והפניית שפת העפעף פנימה (Entropion). בגלל זה מופנים הריסים כלפי העין (Trichiasis). במצב זה, כל מצמוץ של העפעפיים גורם לחיכוך הריסים בקרנית עד כדי הריסתה וגרימת עיוורון.
הגרענת הייתה נפוצה גם בארץ ישראל בקרב היהודים והערבים בגלל תנאי היגיינה ירודים. הטיפול במחלה זו היה לחם חוקו של כל רופא באזור זה. רופא העיניים היהודי הראשון שטיפל ב"גרענת" בין השנים 1908 - 1911 היה הד"ר משה יהושע ארלנגר[1].
בשנת 1914 התקיים בירושלים כנס של הרופאים העבריים בארץ ישראל בנושא הגרענת.
כיום ירדה שכיחות המחלה, בגלל שיפור בתנאי החיים. היא עדיין נפוצה באזורים נחשלים באפריקה, באסיה, באמריקה הלטינית ובמזרח התיכון.
ארגון הבריאות העולמי לקח על עצמו לחסל את הגרענת עד שנת 2020. התוכנית מטפלת בשלב החריף, בשלב הצלקתי ובשיפור תנאי ההיגיינה.
בשלב החריף הטיפול הוא במנה יחידה של אזיטרומיצין דרך הפה (20 מ"ג/ק"ג) או מריחה של משחת טטרציקלין על העפעפיים, פעמיים ביום במשך ששה שבועות. כיום מעדיפים אזיטרומיצין במנה אחת.
בשלב הצלקתי מבוצעים ניתוחים פלסטיים בעפעפיים כדי למנוע את מגע הריסים בקרנית.
הואיל והמחלה מתחילה בילדות מופעלת תוכנית לחינוך לשטיפה וניקיון הפנים של הילדים. יש כיום עדיין 150 מיליון חולים בגרענת בעולם. 6 מיליון עיוורים כתוצאה ממחלה זו, רובם בגיל העמידה והזקנה.
קישורים חיצוניים
- אורית נבות ואברהם גרוס, המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמ' 114-89
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
- ^ רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור ,זכרון-יעקב, מהדורה שנייה ,מרץ 2012, עמוד 105