הגונב אחר הגנב

הגונב מגנב פטור הוא שמו המקוצר של דין הלכתי, שלפיו הגונב חפץ גנוב מגנב פטור (רק) מתשלום הכפל המוטל במקרה של גנבה.

טעות רווחת היא, כי הגונב מן הגנב פטור לגמרי מתשלום או החזרת הגניבה. כביכול לגנב באשר הוא גנב אין זכויות ממוניות. הבנה זו מקורה בטעות, על הגונב מן הגנב חלה חובה להשיב את החפץ הנגנב לבעליו החוקיים, ככל גנב באשר הוא. רק שהוא פטור מהקנס הנוסף שאותו מחייבים בגניבה. או בלשון חז"ל - הגנב מגנב פטור מתשלום הכפל אבל חייב בתשלום הקרן.

מקור הדין

מקורו של הדין במשנה:

אֵין הַגּוֹנֵב אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל, וְלֹא הַטּוֹבֵחַ וְלֹא הַמּוֹכֵר אַחַר הַגַּנָּב מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה:

— משנה, מסכת בבא קמא, פרק ז', משנה א'

התלמוד דן ארוכות בשאלה באילו תנאים חל פטור זה, ולהלכה פסק הרמב"ם:

הגונב מגנב אחר אף על פי שנתייאשו הבעלים אינו משלם תשלומי כפל ואם טבח ומכר אינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה לגנב הראשון שהרי דין הבהמה הזאת לחזור בעיניה לבעלים ולא קנאה הגנב ולבעלים אינו משלם הכפל או ארבעה וחמשה מפני שלא גנבה מרשותן.

— משנה תורה לרמב"ם, הלכות נזיקין, פרק גניב"ה, הלכות א'–י"ז

חיוב הגונב מן הגנב באונסים

בתלמוד מובא כי הגנב פטור מתשלומי הכפל, אך אין התייחסות לחיובו ב"חיוב אונסים". ולכן דעת הרא"ש שאם קרה דבר מה לחפץ הנגנב, מתחייב הגונב לשלם לגנב את דמי החפץ.

ואולם בספר "קצות החושן" וכן ב"נתיבות המשפט" מובא שלגונב מן הגנב אין דין גנב גם לעניין "חיוב אונסים", ואם קרה משהו לחפץ במסגרת כח עליון, הרי הוא פטור מלשלם.

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.