דוד ליבוביץ – הבדלי גרסאות
מ הסרת פרמטרים ריקים בתבניות שחוסמים שאיבה אוטומטית מוויקינתונים (תג) |
עריכה |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
| תרומות עיקריות = פיתוח כלי נשק ל[[ההגנה|הגנה]] |
| תרומות עיקריות = פיתוח כלי נשק ל[[ההגנה|הגנה]] |
||
}} |
}} |
||
[[קובץ:תצלום תעודת פרס ישראל לדוד לייבוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" |
[[קובץ:תצלום תעודת פרס ישראל לדוד לייבוביץ'.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום תעודת "פרס ביטחון ישראל" לדוד ליבוביץ, ב"בית המכניקה" במקוה ישראל]] |
||
[[קובץ:Memorial plaque to David Leibowitz in Holon.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] במקום בו גר דוד ליבוביץ בחולון]] |
[[קובץ:Memorial plaque to David Leibowitz in Holon.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] במקום בו גר דוד ליבוביץ בחולון]] |
||
'''דוד לֶיבּוביץ''' ([[28 בינואר]] [[1904]] – [[4 במרץ]] [[1969]]) היה [[ממציא]] [[ישראלי]], [[נשק (מקצוע)|נשק]] של ארגון "[[ההגנה]]", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את ה[[דוידקה|דָוִידְקָה]], ה[[אפונים|קרויה של שמו]], הפרעוש (דגם מוקטן של הדוידקה), והפיאט (מטול פגזים נגד שריון). את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]]. |
'''דוד לֶיבּוביץ''' ([[28 בינואר]] [[1904]] – [[4 במרץ]] [[1969]]) היה [[ממציא]] [[ישראלי]], [[נשק (מקצוע)|נשק]] של ארגון "[[ההגנה]]", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את ה[[דוידקה|דָוִידְקָה]], ה[[אפונים|קרויה של שמו]], הפרעוש (דגם מוקטן של הדוידקה), והפיאט (מטול פגזים נגד שריון). את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]]. |
||
==קורות חיים== |
|||
==ביוגרפיה== |
|||
ליבוביץ נולד ב-[[1904]] ב[[טומסק]] שב[[סיביר]]. היה פעיל בתנועת "[[החלוץ]]". בשנת [[1927]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]]. כבעל הכשרה ב[[טכנולוגיה]] התקבל לבית הספר החקלאי [[ |
ליבוביץ נולד ב-[[1904]] ב[[טומסק]] שב[[סיביר]]. היה פעיל בתנועת "[[החלוץ]]". בשנת [[1927]] [[העלייה הרביעית|עלה לארץ ישראל]]. כבעל הכשרה ב[[טכנולוגיה]] התקבל לבית הספר החקלאי [[מקוה ישראל]] כ[[מורה]] וכמנהל הטכני של בית הספר. מרבית המצאותיו היו כלים חקלאיים: שכלולים בכלים חקלאיים, מקלפת תירס, "תותח חפרפרות" (כלי ירייה להשמדת [[חפרפרת|חפרפרות]]) ועוד. |
||
הצטרף לארגון "[[ההגנה]]", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני ה[[תע"ש]], תכנן ובנה את מרגמת ה[[דוידקה]], שהופעלה בהצלחה בחזית [[ירושלים]] ובחזיתות נוספות. |
הצטרף לארגון "[[ההגנה]]", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני ה[[תע"ש]], תכנן ובנה את מרגמת ה[[דוידקה]], שהופעלה בהצלחה בחזית [[ירושלים]] ובחזיתות נוספות. |
||
שורה 60: | שורה 60: | ||
[[קטגוריה:יהודים רוסים]] |
[[קטגוריה:יהודים רוסים]] |
||
[[קטגוריה:סגל התעשייה הצבאית]] |
[[קטגוריה:סגל התעשייה הצבאית]] |
||
[[קטגוריה:סגל בית הספר החקלאי מקוה ישראל]] |
|||
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית העלמין הדרום]] |
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית העלמין הדרום]] |
||
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1904]] |
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1904]] |
גרסה מ־11:14, 11 בדצמבר 2020
דוד ליבוביץ, 1947 | |
לידה | 28 בינואר 1904 |
---|---|
פטירה | 4 במרץ 1969 (בגיל 65) |
מקום מגורים | רוסיה, ישראל |
תרומות עיקריות | |
פיתוח כלי נשק להגנה |
דוד לֶיבּוביץ (28 בינואר 1904 – 4 במרץ 1969) היה ממציא ישראלי, נשק של ארגון "ההגנה", מראשי וממייסדי התעשייה הצבאית במחתרת לפני קום המדינה. פיתח את הדָוִידְקָה, הקרויה של שמו, הפרעוש (דגם מוקטן של הדוידקה), והפיאט (מטול פגזים נגד שריון). את אמצעי הלחימה לשימוש "ההגנה" פיתח וייצר בבית הספר החקלאי מקוה ישראל.
קורות חיים
ליבוביץ נולד ב-1904 בטומסק שבסיביר. היה פעיל בתנועת "החלוץ". בשנת 1927 עלה לארץ ישראל. כבעל הכשרה בטכנולוגיה התקבל לבית הספר החקלאי מקוה ישראל כמורה וכמנהל הטכני של בית הספר. מרבית המצאותיו היו כלים חקלאיים: שכלולים בכלים חקלאיים, מקלפת תירס, "תותח חפרפרות" (כלי ירייה להשמדת חפרפרות) ועוד.
הצטרף לארגון "ההגנה", שם נפצע בעת הדרכה בחומרי חבלה. היה מראשוני התע"ש, תכנן ובנה את מרגמת הדוידקה, שהופעלה בהצלחה בחזית ירושלים ובחזיתות נוספות.
היה נשוי לשולמית לבית מולדבסקי, בת אחותו של העסקן והמו"ל נחום טברסקי,[1] והיה אב לשניים: צבי וחנה.
דוד ליבוביץ נפטר ב-1969, בגיל 65. נטמן בבית העלמין הדרום.
בשנת 1973, ארבע שנים לאחר מותו, הוענק לו פרס מיוחד במסגרת פרס ביטחון ישראל.
עירית חולון קבעה לוחית זיכרון על הבית שהוקם על בית מגוריו של דוד ליבוביץ בחולון ברחוב אליהו קראוזה 34.
לקריאה נוספת
- שמואל אביצור, 'דוד לייבוביץ – מ"תותח" חפרפרות עד ל"תותח" בתש"ח', בספרו: ממציאים ומאמצים: מחוללי המהפיכה בדרכי הייצור בארץ; ערכו והביאו לדפוס: רחבעם זאבי, גניה דורון, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשמ"ו 1986, עמ' 76–80.
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "דוד ליבוביץ", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2213
- דוד ליבוביץ, דבר, 5 במרץ 1969
- אבנר., דוד – ממציא הנשק הסודי שלנו, מעריב, 22 ביולי 1948
- שאול הון, דוד לייבוביץ' – ממציא ה"דויד'קה": הכלי יצא מכלל שימוש וממציאו כמעט נשכח..., מעריב, 20 באפריל 1956
- דוד ליבוביץ, דבר, 5 במרץ 1969 (עם מותו)
- מת ממציא ה"דווידקה", מעריב, 5 במרץ 1969
- אפרים תלמי, חרש־הברזל המופלא: מת ממציא הדוידקה, "תותח 1947", דבר, 7 במרץ 1969
- פרסי־הבטחון לשנת הכ"ה הוענקו לחמישה צוותים, דבר, 2 ביולי 1973
הערות שוליים
- ^ דוד תדהר (עורך), "שמואל מולדבסקי", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יט (1971), עמ' 5706.