ישיבת היישוב החדש – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 2967054 של קרקפתא דבעבר מנח (שיחה) |
אין מקום להוספה זאת של קרקפתא, זה לא מכובד. ניכר מהוספותיו שהוא רק מנסה לנגח את הישיבה. |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
אלו מהתלמידים שאינם גרים בגוש דן לומדים בישיבה בתנאי [[פנימיה]]. אחרים לומדים יום לימודים ארוך של 13 שעות, שמתוכן רק שעתיים וחצי מוקצות ללימודי חול. בשל מיעוט לימודי החול, נמשכים הלימודים בישיבה 5 שנים, ולא 4 כמקובל, עד להשגת תעודת הבגרות. האופי החרדי מכתיב גם מיעוט פעילות ספורטיבית והעדר טיולים. |
אלו מהתלמידים שאינם גרים בגוש דן לומדים בישיבה בתנאי [[פנימיה]]. אחרים לומדים יום לימודים ארוך של 13 שעות, שמתוכן רק שעתיים וחצי מוקצות ללימודי חול. בשל מיעוט לימודי החול, נמשכים הלימודים בישיבה 5 שנים, ולא 4 כמקובל, עד להשגת תעודת הבגרות. האופי החרדי מכתיב גם מיעוט פעילות ספורטיבית והעדר טיולים. |
||
הישיבה נחשבת לאליטיסטית והישגית מאוד, אם כי חל פיחות מסוים במעמדה בשנים האחרונות, גם בשל הקמת ישיבות חרדיות מודרניות נוספות |
הישיבה נחשבת לאליטיסטית והישגית מאוד, אם כי חל פיחות מסוים במעמדה בשנים האחרונות, גם בשל הקמת ישיבות חרדיות מודרניות נוספות. היא ידועה בעיקר במשמעת הקפדנית שנוהגת בה. התומכים בסגנון פדגוגי זה מציינים את יוקרתה של הישיבה ואת הישגיהם הגבוהים של התלמידים, ב[[גמרא]] ובלימודי החול. בלימוד [[גמרא]] מקובלת בישיבה שיטת הלימוד הישיבתית ה[[ליטאים|ליטאית]]-[[שיטת בריסק|בריסקאית]]. |
||
הישיבה נוסדה בשנת [[1939]] על ידי הרב [[משה אביגדור עמיאל]], שראה אותה כישיבה שתפנה לבני היישוב החדש, להבדיל מ[[היישוב הישן]]. ראש הישיבה היה בתחילה הרב [[ראובן טרופ]], זאת עד אשר חלה, אז תפס הרב [[יהודה קולודצקי]] את ראשות הישיבה. בהקדמה לאחד מספריו של ראובן טרופ, בנו מספר על העוולה שנעשתה לאביו כאשר חלה, אז ניצל זאת אדם אחר (הרב קולדצקי) על מנת להשתלט על ראשות הישיבה. הרב קולדצקי המשיך לעמוד בראשה עד מותו בשנת [[2006]]. |
הישיבה נוסדה בשנת [[1939]] על ידי הרב [[משה אביגדור עמיאל]], שראה אותה כישיבה שתפנה לבני היישוב החדש, להבדיל מ[[היישוב הישן]]. ראש הישיבה היה בתחילה הרב [[ראובן טרופ]], זאת עד אשר חלה, אז תפס הרב [[יהודה קולודצקי]] את ראשות הישיבה. בהקדמה לאחד מספריו של ראובן טרופ, בנו מספר על העוולה שנעשתה לאביו כאשר חלה, אז ניצל זאת אדם אחר (הרב קולדצקי) על מנת להשתלט על ראשות הישיבה. הרב קולדצקי המשיך לעמוד בראשה עד מותו בשנת [[2006]]. |
||
גרסה מ־12:05, 19 באפריל 2007
ישיבת היישוב החדש (ישיבת הרב עמיאל) היא ישיבה תיכונית בצפון תל אביב. בניגוד לרוב הישיבות התיכוניות השייכות לזרם הדתי לאומי, ישיבת היישוב החדש היא חרדית, כל רבניה וכמעט כל תלמידיה הבוגרים משתייכים לציבור החרדי ומתלבשים באופן חרדי. בשל כך הישיבה קולטת לתוכה תלמידים רבים בני הציבור החרדי המודרני, אשר מעוניינים בהשגת תעודת בגרות. ההנהגה החרדית מתנגדת ללימודים תיכוניים, אבל לא מביעה התנגדות פומבית לקיומה של הישיבה, שהיא חלק מהסטטוס קוו בעולם החרדי.
בהתאם לאופיה החרדי, כמעט כל הבוגרים ממשיכים אחר סיום הלימודים לישיבות חרדיות גבוהות ורק מיעוט הולך לישיבות הסדר או למסלול שירות צבאי אחר. רבני הישיבה מפעילים לחץ כבד על הבוגרים להמשיך בישיבות חרדיות. תורתם של רבני הציונות הדתית, כולל זו של הרב קוק, אינה נלמדת בישיבה.
אלו מהתלמידים שאינם גרים בגוש דן לומדים בישיבה בתנאי פנימיה. אחרים לומדים יום לימודים ארוך של 13 שעות, שמתוכן רק שעתיים וחצי מוקצות ללימודי חול. בשל מיעוט לימודי החול, נמשכים הלימודים בישיבה 5 שנים, ולא 4 כמקובל, עד להשגת תעודת הבגרות. האופי החרדי מכתיב גם מיעוט פעילות ספורטיבית והעדר טיולים.
הישיבה נחשבת לאליטיסטית והישגית מאוד, אם כי חל פיחות מסוים במעמדה בשנים האחרונות, גם בשל הקמת ישיבות חרדיות מודרניות נוספות. היא ידועה בעיקר במשמעת הקפדנית שנוהגת בה. התומכים בסגנון פדגוגי זה מציינים את יוקרתה של הישיבה ואת הישגיהם הגבוהים של התלמידים, בגמרא ובלימודי החול. בלימוד גמרא מקובלת בישיבה שיטת הלימוד הישיבתית הליטאית-בריסקאית.
הישיבה נוסדה בשנת 1939 על ידי הרב משה אביגדור עמיאל, שראה אותה כישיבה שתפנה לבני היישוב החדש, להבדיל מהיישוב הישן. ראש הישיבה היה בתחילה הרב ראובן טרופ, זאת עד אשר חלה, אז תפס הרב יהודה קולודצקי את ראשות הישיבה. בהקדמה לאחד מספריו של ראובן טרופ, בנו מספר על העוולה שנעשתה לאביו כאשר חלה, אז ניצל זאת אדם אחר (הרב קולדצקי) על מנת להשתלט על ראשות הישיבה. הרב קולדצקי המשיך לעמוד בראשה עד מותו בשנת 2006.
אישיותו של הרב קולודצקי עיצבה את אופיה הנוקשה וההישגי של הישיבה. הרב ישעיה שטיינברגר כתב על כך:
הרב קולודצקי הנהיג משטר נוקשה, ושלט ביד רמה בנפשות חניכיו, לפעמים גם בוגריו. הנפגעים האשימוהו במניפולציות רגשיות פוגעניות. אבל ההצלחה חסרת אח ורע של עשורים רבים מדברת בעד עצמה. היום כאשר החיבוק והליטוף, הידידות עם התלמידים, הם הבסיס של החינוך כמעט בכל אתר – ה"ישוב" היווה חריג מרתק ומאתגר בנוף הומוגני
צוות הרבנים מורכב בעיקרו מבני משפחתו של קולודצקי. המשיך אותו בנו, הרב כתריאל קולודצקי. לאחר פטירתו של הרב יהודה קולדצקי פרש מזכיר הישיבה הוותיק גרשון דבורי (גערשן) לגמלאות.
בוגרים מפורסמים
בין הבוגרים נמצאים ישראל סגל, אשר תיאר בספריו בביקורתיות את הישיבה ואת מאפייניה וכינה בלעג את ראש הישיבה: "הרב חולידצקי", השחקן שלמה ניצן שגילם את דמותו של דודלי, עורך הדין יעקב ויינרוט, ח"כ הרב משה גפני, הדיין הרב שלמה דייכובסקי ועוד. כמו כן למד שם רוצחו של יצחק רבין, יגאל עמיר.