יעקב וינרוט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יעקב ויינרוט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יעקב וינרוט
אין תמונה חופשית
לידה אוגוסט 1947
אנסבאך, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 באוקטובר 2018 (בגיל 71)
ז' בחשוון ה'תשע"ט
המרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא - תל השומר, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך עלייה 1949
השכלה אוניברסיטת תל אביב
השתייכות משרד ד"ר י. וינרוט ושות'
תפקידים בולטים ייצוג בנימין נתניהו, עזר ויצמן, אביגדור ליברמן, רפאל איתן, מאיר שטרית, יעקב גנות, יאיר יצחקי, יצחק מוריץ, סאלח טריף, נאשמי המחתרת היהודית ועוד
פעילויות נוספות חבר בוועדת טל ובוועדת עברי
פרסים והוקרה מלגת אלון[דרוש מקור], פרס קגן-כהנא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב וַיְנרוֹט (ט"ז באב ה'תש"ז, אוגוסט 1947ז' בחשוון ה'תשע"ט, 16 באוקטובר 2018) היה עורך דין ישראלי מרקע חרדי, שעסק בעיקר בליטיגציה. היה בעלים ומנכ"ל של משרד עורכי הדין "י. וינרוט ושות'". מבכירי הפרקליטים בתקופתו.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במחנה עקורים באנסבך שבגרמניה, למשה אהרן ולדרייז'ה (דניאלה), יוצאי פולין שברחו לברית המועצות במלחמת העולם השנייה.[1] בשנת 1949, כאשר היה בן שנתיים, עלה עם הוריו לישראל, והם התיישבו בנתניה. בנערותו למד בישיבת היישוב החדש בתל אביב, ועם סיום לימודיו בה בגיל 16, המשיך ללמוד בישיבת פוניבז' בבני ברק ולאחר מכן בישיבת מיר בירושלים. הוא הוסמך לרבנות על ידי ראשי ישיבת פוניבז', הרב שמואל רוזובסקי והרב דוד פוברסקי[דרוש מקור], וכן מהרב הראשי של ירושלים, בצלאל ז'ולטי, והרב הראשי של תל אביב, יצחק ידידיה פרנקל,[2] שראו בו עילוי.

וינרוט התגייס לצה"ל ושירת בנח"ל בשירות סדיר, ובפרקליטות הצבאית בשירות המילואים.

למד בפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל אביב, וקיבל בה תואר ראשון בהצטיינות יתרה ב-1972, תואר שני בהצטיינות יתרה ב-1974 ותואר דוקטור ב-1981. עבודת הדוקטורט שכתב בנושא "דין המורדת" עסקה, בין השאר, בהפעלת מנגנונים יצירתיים של כפיית גט שלא יהפכו את הגט לגט כפוי ובטל (גט מעושה). בסוף עבודת הדוקטורט שלו העלה הצעה לחוק, שלבסוף הפכה לחוק בכנסת: חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), ה'תשנ"ה-1995. החוק, שהתקבל על דעתם של פוסקי הלכה, שיפר את מצבן של עגונות. עבודת הדוקטורט נכתבה על בסיס טיעון של וינרוט בבית הדין הרבני הגדול לערעורים, ולשם כתיבתה זנח עבודת דוקטורט אחרת, אותה עמד לסיים, בדיני חברות.

קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1974 הקים משרד עורכי דין בתל אביב שבו היה פעיל עד מותו. מ-1974 עד מותו שימש כמרצה בפקולטה למשפטים ובבית הספר לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

וינרוט שימש כליטיגטור בתחומי עבירות צווארון הלבן ובתחום הליטיגציה האזרחית. ייצג רבים מהצמרת הפוליטית מכל גוני הקשת. ייצג את ראש הממשלה בנימין נתניהו במספר פרשיות, כמו "פרשת בר-און חברון", "פרשת עמדי", ופרשיות תיק 1000 ותיק 2000, וכן בנושא תחקיר הצוללות. ייצג את שרה נתניהו בהליך השימוע בפרשת מעונות ראש הממשלה. ייצג את רפאל איתן, את השר מאיר שטרית, את נשיא המדינה עזר ויצמן, את השר צחי הנגבי, את השר אביגדור ליברמן ורבים אחרים. ייצג את מרגלית הר שפי בבית המשפט העליון, והיה בין עורכי הדין שייצגו כמה מנאשמי המחתרת היהודית בשנים 1984–1985.[3] במסגרת ייצוג זה נשא את מה שכונה לימים "נאום המחתרת".[4] מן הצד השני של הקשת הפוליטית ייצג את סאלח טריף, אחמד טיבי, הפטריארך תיאופילוס השלישי מירושלים ואחרים.

לווינרוט הוצע ב-1991 לכהן כשופט בבית המשפט העליון, אך הוא דחה את ההצעה.[5]

היה חבר בוועדות ציבוריות רבות, בהן ועדת טל בנושא גיוס בני ישיבות,[6] וועדת עברי שעסקה בנושא השירות האזרחי. התנדב לשמש כנציגה של ועדת הרבנים לענייני תקשורת למשא ומתן עם חברות הסלולר שהוביל לשיווקו של סלולרי כשר.

ב-31 בדצמבר 2009 הוגש נגדו כתב אישום בחשד לעבירות של מתן שוחד והלבנת הון.[7] ב-31 באוקטובר 2011 זוכה בבית המשפט המחוזי בתל אביב מכל ההאשמות נגדו.[8]

בשנת 2010 תבעה "הימנותא" את וינרוט על סך 20 מיליון דולר, בטענה שווינרוט, ששימש כנאמן בעסקת קרקעות הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית ברחביה, התרשל, ובכך התאפשרה ההונאה בה זויפה חתימתו של הפטריארך היווני. בתום הליך גישור בפני שופט בית המשפט העליון בדימוס תיאודור אור הושגה פשרה בה שילם וינרוט 5.5 מיליון דולר ל"הימנותא".[9]

בשנת 2014 חלה בסרטן, אך המשיך לעבוד ואף להופיע בבתי משפט "במצוות רופאיו".[10] נפטר ב-16 באוקטובר 2018. בהלווייתו ספד לו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו. נקבר בנתניה.[11]

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וינרוט התגורר ברמת גן. היה נשוי עד לפטירתו לג'יזל, ילידת בלגיה, ולהם שישה ילדים. בניו, עורכי הדין דב וזאבי שותפים במשרדו, ובנו יחיאל, שהיה שותף אף הוא, עומד בראש המשרד אחרי מותו.[12] בנו דב היה נשוי לחני וינרוט. אחיו, עורך הדין אברהם וינרוט, היה שותף במשרדו במשך 25 שנה עד שהקים משרד עצמאי.[13] וינרוט סיפק שירותים משפטיים בחינם למעוטי יכולת - פרו בונו.

וינרוט חי על התפר שבין העולם הדתי-חרדי לציבור הישראלי-חילוני. בראיון בשנת 2014 אמר: "לא הצלחתי להשכין שלום טוטאלי בין העולמות שאני חי בהם... הקרע הזה קיים בתוכי, בלי שום ספק. אני כל הזמן מנסה באיזושהי צורה לפייס בין החלקים האלה באישיות שלי וכנראה שלא אצליח לעולם, אבל אני לא מוכן לוותר על אף חלק מהאישיות שלי". בלימודיו ועיסוקו האנליטי, השתייך יותר לאסכולה הליטאית. עם רבו ברוך דב פוברסקי למד בקביעות כמעט חמישים שנה, פעמיים בשבוע,[14] וכן סייע להוציא מקבץ מספריו, "בד קודש". כן היה מקורב לרב חיים קניבסקי, ותרם להוצאת סידור תפילה עם ביאוריו.[15] לצד זאת, מוצאו היה מבית חסידי, ובצעירותו הושפע מהאדמו"ר מצאנז, שהתגורר בסמוך אליו. עסק רבות בתורת חב"ד, ומאוחר יותר בתורת רבי נחמן מברסלב, בהשפעת חברו מישיבת מיר, הרב צבי חשין,[16] ובניו. כן תמך והיה קשור לעילוי הספרדי הרב ישראל שניאור.[17]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב בן משה וינרוט, השלושה שלא ייספו על שלושה מחבריו החרדים שנהרגו בשרותם בצה"ל.
  • יעקב וינרוט ושלמה לובנברג, דיני פירוק חברות בישראל: תהליך הפירוק, מהותו ועילותיו, 1978

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו
מכּתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ירון דרוקמן ומורן אזולאי, עו"ד יעקב וינרוט הלך לעולמו בגיל 71, באתר ynet, 16 באוקטובר 2018
    עופר אדרתעורך הדין יעקב וינרוט, מבכירי הפרקליטים בישראל, מת בגיל 71, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2018
  2. ^ איתי בלומנטל, מספידים את וינרוט: "מוח מזהיר עם לב רחום וחנון", באתר ynet, 16 באוקטובר 2018
  3. ^ השב"כ ידע ושתק, מעריב, 10 באוקטובר 1984
  4. ^ אבינעם בר יוסף, המליצו על חנינה - אתם יושבים על חבית נפץ, מעריב, 14 ביולי 1985
  5. ^ ערוץ 7, אהרן ברק: "הצעתי ליעקב וינרוט לכהן כשופט בעליון", באתר ערוץ 7, 16 באוקטובר 2018
  6. ^ סיון רהב-מאיר, ‏מועמד לוועדת חוק טל: "החילוני רוצה לירוק על החרדי", באתר ‏mako‏‏, ‏14 במאי 2012‏
  7. ^ עפרה אידלמן, עו"ד יעקב וינרוט יואשם בעבירות של שוחד והלבנת הון, באתר הארץ, 31 בדצמבר 2009
  8. ^ ת"פ 40778-12-09 מדינת ישראל נגד יהושע ויטה ויעקב וינרוט
    איתי הר אור, הניצחון הגדול של עו"ד יעקב וינרוט: זוכה מכל העבירות בהן הואשם, באתר כלכליסט, 31 באוקטובר 2011
    אלה לוי-וינריב, ‏"וינרוט הוא שמשך בחוטים והתווה את האסטרטגיה במשפטו", באתר גלובס, 2 בנובמבר 2011
  9. ^ הילה רז, עו"ד וינרוט: "שילמתי 5.5 מיליון דולר לקק"ל בעקבות החלטת בורר", באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012
  10. ^ דני קושמרו, ‏"לא נלך לעסקת טיעון - נילחם", באתר ‏mako‏‏, ‏8 בספטמבר 2017‏
  11. ^ רועי רובינשטיין, נתניהו ספד לווינרוט: "המחלה הארורה לקחה משפטן גדול עם לב ענק", באתר ynet, 16 באוקטובר 2018
    אור רביד‏, "אדם גדול ומשפטן שלא היה כמותו": יעקב וינרוט הובא למנוחות, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוקטובר 2018
  12. ^ חן מענית, ‏עו"ד ד"ר יחיאל וינרוט, בנו של עו"ד ד"ר יעקב וינרוט ז"ל, יוביל את המשרד של אביו, באתר גלובס
  13. ^ ענת רואה ומשה גורלי, האחים עוה"ד נפרדים: אבי וינרוט עוזב את משרד יעקב וינרוט, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2013
  14. ^ ישראל כהן, ‏הגרב"ד פוברסקי הגיע לנחם את עו"ד וינרוט, באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018
    ישי כהן, ‏הקשר בין ר' יעקב וינרוט ז"ל והגרב"ד פוברסקי, באתר כיכר השבת, 16 באוקטובר 2018
    חנן גרינווד, ‏הג'ינג'י שלמד עם גדולי הדור: "וינרוט היה עילוי", באתר ישראל היום, 16 באוקטובר 2018 10:26
    משה ויסברג, מפעים: הקשר והחברותא של וינרוט ורה"י, באתר בחדרי חרדים, 16 באוקטובר 2018
    חזקי שטרן, ‏ראש ישיבת פוניבז' ניסח את מודעת האבל: "בלי שום גוזמא", באתר כיכר השבת, 16 באוקטובר 2018
  15. ^ וינרוט תרם להוצאת ספרים נוספים, כספרי הרב שלמה פישר, "בית ישי", ו"אור השם" (של רבי חסדאי קרשקש, בעריכתו)
  16. ^ בנו של המשפיע החסידי הרב בנימין זאב חשין, ואחיו של השופט דוד חשין
  17. ^ חיים גריידינגר, ‏הרב גוגל: ישראל שניאור, רק בן 30, מסומן כדבר הבא בעולם התורה, באתר מעריב השבוע, 12 באוקטובר 2015