נירית ירון – הבדלי גרסאות
פרנק אייליש (שיחה | תרומות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ Cat-a-lot: העתקה מקטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1960 ל קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1960 שימוש בCat-a-lot |
||
שורה 34: | שורה 34: | ||
[[קטגוריה:פזמונאיות כותבות עברית]] |
[[קטגוריה:פזמונאיות כותבות עברית]] |
||
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1960]] |
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1960]] |
||
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1960]] |
גרסה מ־10:21, 10 באפריל 2021
לידה | 16 בנובמבר 1960 (בת 63) |
---|---|
מדינה | ישראל |
מקום לימודים | בית צבי |
בן או בת זוג | שלמה גרוניך (1979–1989) |
פרופיל ב-IMDb | |
נירית ירון (נולדה ב-16 בנובמבר 1960) היא במאית, פזמונאית ותסריטאית ישראלית.
ביוגרפיה
ב-1979 נישאה למוזיקאי שלמה גרוניך, ממנו התגרשה ב-1989. ירון כתבה כמעט את כל תמלילי אלבומו "צמר גפן מתוק" (1982) ובהם "נואיבה" ו"עכשיו זה שנינו". כמו כן כתבה את תמלילי שיר השבוע בתוכנית זהו זה!, שהבולטים שבהם יצאו ב-1986 על גבי התקליט "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה".
ירון כתבה תסריטים לסדרת הנוער "לא כולל שירות", ביימה וכתבה את הסרט "סיפורי תל אביב" ועבדה כמלהקת בסרט "אבא גנוב 1" בבימויו של ינקול גולדווסר.
בן זוגה של ירון הוא הפרסומאי אודי פרידן. ביימה בין השאר את הפרסומת למשקה "תפוזינה" של משרד הפרסום ראובני-פרידן, פרסומת ל"נמס בכוס" ופרסומת למרק הנמס "רגע חם" של אסם. של ב-2004 נדחתה תביעת דיבה שהגישה עם פרידן נגד אתר וואלה! בעקבות כתבה ארסית בנושא זה.
אחותה, צפנת, הייתה נשואה למוזיקאי שם טוב לוי.
פילמוגרפיה כבמאית
- סרט בית (דוקומנטרי), 1984
- ילדים ישראלים, 1984
- ילדה גדולה, 1987, 46 דקות.
- סיפורי תל אביב, 1992, 108 דקות (קרדיט משותף עם איילת מנחמי)
קישורים חיצוניים
- מילים לשירים של נירית ירון, באתר "שירונט"
- עירית שמגר, נירית ילדה גדולה, "מעריב", 18 בדצמבר 1987