אבא גנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אבא גנוב
עטיפת ה-DVD
עטיפת ה-DVD
בימוי ינקול גולדווסר
הפקה יהודה ברקן
תסריט חיים מרין
עריכה ענת לוברסקי
שחקנים ראשיים יהודה ברקן
אלונה קמחי
בן ציון
אילנה ברקוביץ'
מוזיקה שלמה גרוניך
מפיץ רועי הפקות בע"מ
הקרנת בכורה דצמבר 1987
משך הקרנה 87 דקות
שפת הסרט עברית
סרט הבא אבא גנוב 2
דף הסרט ב-IMDb

אַבָּא גָּנוּב הוא הראשון בטרילוגיית סרטים ישראליים בכיכובו של השחקן יהודה ברקן. הסרט יצא לאקרנים בדצמבר 1987 ומכר 350,000 כרטיסים בישראל.[1]

סרטי ההמשך בטרילוגיה הם: "אבא גנוב 2" (1989) ו"אבא גנוב 3" (1991).

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצחק בן-דוד, המוכר בכינוי "צ'יקו", הוא דייג הגר בטבריה ומגדל לבד את בן, בנו בן ה-8 לאחר שהתגרש מאשתו מגי אשר עברה לגור בארצות הברית, כשבן היה בן 3. מגי התחנה מחדש עם מיליונר אמריקאי בשם סאם. כעבור 5 שנים מגיעה מגי לארץ בלוויית בעלה במטרה להשיג חזקה על הילד.היא נעזרת לשם כך בעורך הדין נתי קוגלר.

קוגלר שולח את עורכת הדין גליה רשף העובדת במשרדו לאסוף מידע על צ'יקו. הוא גם שולח עובדת סוציאלית שתבחן את אופן גידולו של הבן, בן.

בין צ'יקו לבין גליה נוצר קשר רומנטי ובן מתחבר עם בתה של גליה, אפרת.

קוגלר מזמן דיון נוסף בבית המשפט על מנת שיקבע כי האם תקבל משמורת על הילד. הוא נעזר בטענה שמגי ובעלה מתכוונים להשתקע בישראל, ושלאור מצבה הכלכלי המשופר ביחס למצבו של צ'יקו, הילד יזכה לתנאי גידול טובים יותר. גליה רשף מתוודה בפני צ'יקו שהיא מועסקת על ידי קוגלר ובתגובה צ'יקו עוזב בזעם את ביתה בו הוא לן בלילה הקודם למשפט.

שופט בית המשפט פוסק כי הילד יועבר למשמורת של אמו. צ'יקו עוזב את בית המשפט ובן מתלווה אליו. הוא גונב את הרכב היוקרתי של עורך הדין קוגלר, ונעצר כעבור זמן קצר על ידי המשטרה.

גליה מבטיחה לסייע לצ'יקו במאבקו ובערעור שיגיש, ובינתיים שוהה בן במלון עם אמו. לאחר ויכוח בין בן לאמו הוא נמלט לטבריה, בעזרתה של גליה.

בן מוחזר לידי אמו. בעודו שוהה עמה מקבלת גליה שיחת טלפון מטינה, מזכירה במשרדו של קוגלר המתוסכלת ממנו. טינה מיידעת אותה שבכוונת מגי ובעלה לטוס לארצות הברית עם בן.

גליה, צ'יקו ואפרת נוסעים במהירות אל נמל התעופה, עם צו עיכוב יציאה מהארץ שהוציאו, חתום על ידי שופט.

רגע לפני שמגי, סם ובן עולים למטוס, צ'יקו רואה אותו וקורא לו. בן רץ אליו והשניים מתרגשים ומתחבקים בחום.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Frank Bren, Amy Kronish. World cinema: Israël. Flicks Books, 1996. עמ' 240.