קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
VolkovBot (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}}
{{coord|43|44|11|N|15|53|25|E}}
{{coord|43|44|11|N|15|53|25|E}}
{{אתר מורשת עולמית|
{{אתר מורשת עולמית|

גרסה מ־14:35, 1 בפברואר 2008

הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.

43°44′11″N 15°53′25″E / 43.73639°N 15.89028°E / 43.73639; 15.89028


שגיאות פרמטריות בתבנית:תבנית מידע/אתר מורשת

פרמטרים [ אזור, הוכלל בישיבה, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קתדרלת יעקב הקדוש בשיבניק
Katedrala Sv. Jakova u Šibeniku
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2000, לפי קריטריונים 1,2,4
מדינה קרואטיהקרואטיה קרואטיה
שטח האתר 0.1 הקטאר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°44′08″N 15°53′21″E / 43.735555555556°N 15.889166666667°E / 43.735555555556; 15.889166666667
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פנים הקתדרלה

קתדרלת יעקב הקדוש (קרואטית Katedrala sv. Jakova) בשיבניק (Šibenik) שבקרואטיה היא קתדרלה קתולית ומושבה של הדיוקסיה של שיבניק.

היסטוריה

חזית הקתדרלה

ההחלטה על בנייתו של המבנה התקבלה בשנת 1402 לפי תוכניות ששורטטו החל ב-1298 כששיבניק הפכה לעיר. הבניה עצמה החלה בשנת 1431 והמבנה נבנה בסגנון גותי על ידי בעלי מקצוע ונציינים ומקומיים. ב-1441 הפקידה מועצת העיר את ביצוע העבודות בידיו של האדריכל והפסל בן זאדר יוריי מטווייב דאלמטינץ (Juraj Matvejev Dalmatinac), וזה הרחיב את המבנה והוסיף לו שדרה מרכזית ואפסיס. כמו כן התאים דאלמטינץ את המבנה להוספת כיפה והוסיף לו כיור הטבלה ופסלים ובכלל זה 74 פסלי ראשי אדם. דאלמטינץ עבד על המבנה עד מותו ב-1475. לאחריו, מ-1477 ועד 1505 פיקח ניקולה פירנטינץ על עבודת הבניה, אשר המשיכה בסגנון הרנסאנס. לקתדרלה נוספו כיפה, פסלים של מיכאל הקדוש, הקדוש הפטרון של העיר, יעקב הקדוש ומרקוס הקדוש, גלריות משני צדדי השדרה המרכזית, הגג וחלקה העליון של החזית. לאחר מותו של פירנטינץ ב-1505, סיימה קבוצה של בעלי מקצוע מקומיים וונצייניים את הבניה ב-1536, וב-1555 קודשה הקתדרלה הבנויה כולה מאבן שנחצבה והובאה מהאיים הדאלמטיים. כיפת המבנה ניזוקה בהפצצה סרבית ב-1991, אך היא תוקנה בתוך זמן קצר. בשנת 2000 הייתה הקתדרלה לאתר מורשת עולמית.

המבנה

הקתדרלה נחשבת לכנסייה הגדולה בעולם הבנויה כולה מאבן ללא תמיכה של לבנים או עץ. היא בנויה משדרה מרכזית ושני סטווים, כשבקצה כל אחד מהם אפסיס. גובהו המרבי של חלל המבנה הוא 32 מטר מתחת לכיפה. 74 פסלי ראשי האדם המעטרים את האפסיס מצידו החיצוני פוסלו על בסיס פורטרטים של תושבי העיר הבולטים בתקופה, והם ממחישים מצבי רוח שונים. בחזית הבניין בצידו הצפוני מקובע "חלון פרח" גותי והשער הקבוע בה מעוטר בפסלים.

קישורים חיצוניים