חדיד (בית חרושת) – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חדיד''' - [[בית חרושת|בית החרושת]] המודרני הראשון ב[[ארץ ישראל]] לייצור [[סבון]] מ[[שמן]]. |
'''חדיד''' - [[בית חרושת|בית החרושת]] המודרני הראשון ב[[ארץ ישראל]] לייצור [[סבון]] מ[[שמן]]. |
||
בשנת [[1903]] הגיע ה[[מהנדס]] [[נחום וילבושביץ]] (וילבוש) לארץ, אחד התחומים שעניין אותו היה כבישת [[שמן זית]], הוא גילה שהתהליך נעשה ב[[בית בד|בתי |
בשנת [[1903]] הגיע ה[[מהנדס]] [[נחום וילבושביץ]] (וילבוש) לארץ, אחד התחומים שעניין אותו היה כבישת [[שמן זית]], הוא גילה שהתהליך נעשה ב[[בית בד|בתי הבד]] בארץ ישראל בצורה מכנית על ידי מכבשי עץ, ולכן הציע להקים [[מפעל]] בו יפיקו שמן בתהליך של "כבישה חמה" בתהליך [[כימיה|כימי]] העושה שימוש ב[[בנזין]]. |
||
מאחר ושמן מכבישה חמה נחשב איכותי פחות, ומחירו נמוך יותר מאשר שמן מכבישה קרה, הציע וילבושביץ להפיק הפקה משנית של שמן מ[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%92%D7%A4%D7%AA גפת] (פסולת הזיתים שנשארת אחרי שכובשים אותם בכבישה קרה). |
מאחר ושמן מכבישה חמה נחשב איכותי פחות, ומחירו נמוך יותר מאשר שמן מכבישה קרה, הציע וילבושביץ להפיק הפקה משנית של שמן מ[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%92%D7%A4%D7%AA גפת] (פסולת הזיתים שנשארת אחרי שכובשים אותם בכבישה קרה). |
||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*[http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7748 נחום וילבוש] : מתעשיות מסורתיות לתעשיות חדישות |
*[http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=7748 נחום וילבוש] : מתעשיות מסורתיות לתעשיות חדישות |
||
[[קטגוריה:חברות ביישוב]] |
[[קטגוריה:חברות ביישוב]] |
||
[[קטגוריה:תעשיית קוסמטיקה בישראל]] |
[[קטגוריה:תעשיית קוסמטיקה בישראל]] |
||
גרסה מ־00:30, 1 במרץ 2008
חדיד - בית החרושת המודרני הראשון בארץ ישראל לייצור סבון משמן.
בשנת 1903 הגיע המהנדס נחום וילבושביץ (וילבוש) לארץ, אחד התחומים שעניין אותו היה כבישת שמן זית, הוא גילה שהתהליך נעשה בבתי הבד בארץ ישראל בצורה מכנית על ידי מכבשי עץ, ולכן הציע להקים מפעל בו יפיקו שמן בתהליך של "כבישה חמה" בתהליך כימי העושה שימוש בבנזין.
מאחר ושמן מכבישה חמה נחשב איכותי פחות, ומחירו נמוך יותר מאשר שמן מכבישה קרה, הציע וילבושביץ להפיק הפקה משנית של שמן מגפת (פסולת הזיתים שנשארת אחרי שכובשים אותם בכבישה קרה).
על מנת להרחיב את הידע בנושא, וכן על מנת ליצור קשרים מתאימים עם ספקי ציוד, נסע וילבושיץ (שהספיק בינתיים להחליף את שמו לוילבוש) ב-1905 לצ'כוסלובקיה, במקביל רכשו חובבי ציון מצאריצין (וולגוגרד דהיום) 100 דונם מאדמות כפר ח'דיתה, עליהן הוקם בית החרושת "חדיד", עבדו בו כ- 50-80 פועלים יהודים. שם בית החרושת נלקח מתל חדיד הסמוך, תל עליו שכן הכפר ח'דיתה.
בסמוך לבית החרושת, הקים ישראל בלקינד בית ספר ליתומי הפרעות ברוסיה (פרעות "המאות השחורות" ופרעות קישינב), על פי חזונו - "יוקם בית ספר שהשפה העברית בהוראה, בעבודה ובבית - היא הציר שעליו יסבו חיי בית הספר והם יגדלו לאכרים עבריים בריאים ברוחם ובנפשם" אולם בית הספר שנקרא "בית הספר הלאומי לעבודת האדמה - קריית ספר" שרד רק שנה אחת ונסגר מחוסר תקציב לקיומו.
סמוך למפעל, על שטח שרכשה קק"ל שתלו עצי זית, עצים אלו היו ראשיתו של "יער הרצל" - כיום יער בן שמן.
המפעל לא היה רווחי והצליח למצות רק כ-10 אחוז שמן מהגפת, ולכן נסגר ובשנת 1915 הושמד עקב שריפה. על חלק מאדמותיו הוקמה ב-1909 החווה החקלאית הלאומית בן שמן שנסגרה במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ב-1911 הקים בוריס שץ ליד המפעל הנטוש כפר לצורפים תימנים, אולם גם כפר זה (שכונת בצלאל) ניטש במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ב-1919 הקימו במקום תחנת נסיונות חקלאית, בצידה הוקם מושב בן שמן, ולידו ייסד ד"ר זיגפריד להמן ב-1927 את כפר הנוער בן שמן הקיים עד היום. ב-1936 הוקם על שטח המפעל משק פועלות.
ניתן לראות במקום עדיין שרידים קלושים לבית החרושת ושכונת הצורפים.
חלק מהציוד והמכונות ששימשו את בית החרושת חדיד הועברו למפעל "עתיד" (בית חרושת שמן).
קישורים חיצוניים
- נחום וילבוש : מתעשיות מסורתיות לתעשיות חדישות