ח'דיתה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ח'דיתה (יישוב לשעבר)
الحديثة
טריטוריה המנדט הבריטיהמנדט הבריטי  המנדט הבריטי
מחוז מחוז לוד
נפה נפת רמלה
שפה רשמית ערבית
תאריך ייסוד לפני המאה ה-19
שטח 7,110 דונם עות'מאני (1945)
סיבת נטישה מבצע דני
תאריך נטישה 12 ביולי 1948
יישובים יורשים חדיד
דת מוסלמים
אוכלוסייה
 ‑ ביישוב לשעבר 760 (1945)
קואורדינטות 31°57′48″N 34°57′06″E / 31.96331944°N 34.95176389°E / 31.96331944; 34.95176389 
אזור זמן UTC +2

ח'דיתה (ערבית: الحديثة) היה כפר ערבי בגבול שפלת יהודה ומישור חוף יהודה הכפר היה בנוי על תל חדיד, צפונית ליער בן שמן ולכביש 443 ועל הגדה המערבית של נחל נטוף. הכפר שכן בקו הגבעות הראשון מעל מישור החוף באזור בן שמן וממנו הייתה תצפית על כל גוש דן. מבחינה מנהלית היה שייך הכפר לנפת רמלה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השרידים העתיקים ביותר שנתגלו במקום הם מראשית תקופת הברזל. חרסים שנמצאו במקום מצביעים על כך שבמקום הייתה עיר מוקפת חומה כבר בתקופת יהושע בן נון. אולם היא ככל הנראה הגיעה לשיאה בזמן ממלכת יהודה במאות ה-7 וה-8 לפני הספירה. בשנת 1955 נערכו במקום חפירות ארכאולוגיות ונמצאה רצפת פסיפס כנראה מהמאה השישית לספירה בה מתוארת ספינה שטה על הנילוס, עיר מבוצרת, החי והצומח על גדות הנהר וכתובת "איגיפטוס" (מצרים). רצפת הפסיפס הוצאה מהאתר ומוצגת כיום במוזיאון הימי הלאומי בחיפה.

בתנ"ך מוזכר היישוב חדיד כאחד המקומות בהם התיישבו שבי ציון: "בְּנֵי-לֹד חָדִיד וְאוֹנוֹ, שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה" (ספר עזרא, פרק ב', פסוק ל"ג ובספר נחמיה, פרק ז', פסוק ל"ז, עם שינויים קלים). מאוחר יותר נזכר המקום כעיר שבוצרה על ידי שמעון התרסי מבית החשמונאים בשנת 143 לפנה"ס. יוסף בן מתתיהו כתב שאספסיאנוס לכד את חדיד במרד הגדול. בתקופת המשנה ישבו במקום חכמים ובהם התנא רבי יקים איש חדיד (משנה, מסכת עדויות ז',ה'). חדיד נזכרת גם באונומסטיקון של אוסביוס ומופיעה במפת מידבא. רבי אשתורי הפרחי כתב בשנת 1322 שחדיד נמצאת כשעתיים מהעיר לוד על הר עגול, והערבים קוראים למקום חדיתא.

במחצית השנייה של המאה ה-19 ביקר ויקטור גרן בכפר ח'דיתה וזיהה את המקום עם Adhtha של אוסביוס, עם Aditha של היירונימוס הקדוש מזרחית לעיר לוד, ועם חדיד המוזכרת בספר עזרא ובספר נחמיה. ח'דיתה, לפי ויקטור גרן, הייתה כפר קטן על גבעה גבוהה שמדרונותיה תלולים יחסית, הבתים היו בנויים בנייה אותה תיאר כגסה וחלקם היו הרוסים. במקום נספרו 15 בורות מים, בריכה מלבנית קטנה וקברים חצובים בסלע. אבנים גדולות עתיקות נראו מפוזרות במקום.

בתחילת המאה ה-20 רכשו חובבי ציון מצאריצין 100 דונם מאדמות כפר ח'דיתה, עליהן הוקם בית החרושת חדיד. על פי סקר הכפרים 1945 נאמדה האוכלוסייה בכפר ב-760 תושבים ושטחו עמד על 7,110 דונמים (שטח זה כלל 157 דונמים בבעלות יהודית ו-409 דונמים שטחים ציבוריים).[1] בתחילת מלחמת העצמאות השתתפו ערבים מהכפר בהתקפות על תושבי בן שמן עד שביולי 1948, במבצע דני, הכפר נכבש ונהרס.

קיבוץ בשם "תחייה" הוקם בשנת 1949 על אדמות הכפר והתפרק לאחר זמן קצר.[2] המושב חדיד הנמצא סמוך לתל, על האדמות החקלאיות של הכפר הוקם בנובמבר 1950 בידי עולים מתימן וכעבור זמן הצטרפו אליו עולים מרומניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתונים מסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל, שהוצגו מחדש בספר Hadawi, Village statistics 1945, Classification of Land and Area Ownership in Palestine, Beirut, 1970, ומהספר נסרקו לאתר PalestineRemembered.com.
  2. ^ אתר תנועת העבודה