ברווזן – הבדלי גרסאות
ביטול גרסה 5057138 של 77.124.83.219 (שיחה) |
←קישורים חיצוניים: "מופה הגנום של הברווזן"] באתר ynet |
||
| שורה 60: | שורה 60: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
*[http://www.dpiwe.tas.gov.au/inter.nsf/Attachments/SJON-5AR89G/$FILE/platypus.mp3 קולו של הברווזן] |
*[http://www.dpiwe.tas.gov.au/inter.nsf/Attachments/SJON-5AR89G/$FILE/platypus.mp3 קולו של הברווזן] |
||
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3540976,00.html "מופה הגנום של הברווזן"] באתר [[ynet]] |
|||
[[קטגוריה:בעלי ביב]] |
[[קטגוריה:בעלי ביב]] |
||
גרסה מ־12:14, 9 במאי 2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון
פרמטרים [ שם_מדעי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 ברווזן
| |
|---|---|
| |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | בעלי ביב |
| משפחה: | ברווזניים |
| סוג: | ברווזן |
| מין: | ברווזן |
| שם מדעי | |
 Ornithorhynchus anatinusשו, 1799 | |
| תחום תפוצה | |
 תפוצת הברווזן (בסגול כהה) | |
| |
ברווזן או פלטיפוס בלעז (שם מדעי: Ornithorhynchus anatinus) הוא מין יונק ייחודי בעל מקור ומטיל ביצים המשתייך למשפחת הברווזניים (שהוא המין והסוג היחידי בו). הברווזן הוא בין היונקים המיוחדים בעולם: הוא שייך לתת מחלקת בעלי ביב שכיום רק הוא וקיפודן נמליים נמנים בה. בני משפחה אלה מטילים ביצים במקום להמליט גורים, וטמפרטורת הגוף שלהם נמוכה בהרבה משאר היונקים. הברווזן חי באוסטרליה וסביבתה בלבד.
אנטומיה ומראה
גודלו של הברווזן כגודל בונה - אורכו של פרט בוגר בין 45-60 סנטימטרים ומשקלו מגיע עד ל-2.7 קילוגרם, והנקבות קטנות מהזכרים. יש לו חוטם דמוי מקור רחב וקרומי שחייה בכפות גפיו (כמו של ברווז, ומכאן שמו). גופו מכוסה פרווה חומה כהה ואילו צדו התחתון חום-זהבהב ולעתים אף כסוף. הפרווה כפולה - שכבה עליונה אטומה בפני מים ושכבה תחתונה מבודדת מקור\חום דרסטים. הזנב רחב ושטוח והפרווה עליו צמרירית וקשה.
הברווזן שחיין מצטיין, והוא שוהה מרבית הזמן במאגרי מים. בזמן שהייתו במים עיניו, אוזניו ונחיריו סגורים והוא משתמש במקורו לאיתור מזון. גפיו הקדמיות מותאמות לשחייה בשל העור המכסה את הטפרים וכך נוצרת צורה דמוית משוט. על היבשה העור העודף מתכווץ ומאפשר הליכה. גפיו האחוריות חשופות טפרים ומשמשות לניווט בלבד, הזנב משמש כמדחף וכן מסייע בשעת הצלילה.
האוזניים חסרות איברים חיצוניים. העיניים ממוקמות בחלקו העליון של הראש, הראייה למרחק טובה מאוד אולם הברווזן מתקשה בראיית עצמים הנמצאים מתחת לאפו.
לזכר יש דורבן בחלקה הפנימי של רגליו האחוריות, המחובר לבלוטת ארס. אמצעי הגנה זה פוגע באויבים הטבעיים וכן בזכרים מאותו מין, משערים גם כי משמש לתפקיד מסוים בשעת אקט הרבייה. הדורבן עשוי לגרום לכאבים עזים גם אצל בני אדם. הברווזן הוא היונק היחידי בעל אמצעי הגנה מסוג זה. הברווזן ישתמש בדורבן זה רק אם יהיה בטוח בניצחונו ועל פי רוב יברח מהאויב אל תוך המים.
אורך איבר המין הזכרי בין 5 ל-7 סנטימטרים.
הברווזן מייצג את החוליה המקשרת בין יונקים ליצורים שמהם התפתחו.
תפוצה ושימור
הברווזן נפוץ במזרח אוסטרליה ובטסמניה בכל אזורי האגמים, גם אלו הנמצאים בגובה רב, כ-914 מטרים מעל גובה פני הים. הם מעדיפים מים בטמפרטות 25-30 מעלות צלזיוס. יישובי האדם הקרובים לאגמים, מצמצמים את מספר הפריטים באזורים מסוימים.
על אף שמצטיין בשחייה, מהירותם במים אינה מהירה והוא מעדיף זרמים איטיים. הברווזן חופר מחילות על גדות מקווי מים מתוקים נהרות או אשדים. המחילות מגיעות עד ל 4.5-9 מטרים באורכן, הן נבנות בצורה אובאלית, מעט מעל קו המים ומכוסות בצמחייה.
המין נחשב, על אף תפוצתו, כמין בסיכון בכל אוסטרליה ובטסמניה, מכיוון שבית הגידול נהרס בהדרגה בשל בניית סכרים וזיהום הנהרות. ייחודיות המין גרמה לו להיות פופולרי ומוכר בקרב גני חיות ברחבי העולם.
התנהגות, אקולוגיה ורבייה
הברווזן חי לבדו ונפגש עם בן המין השני רק לשם ההזדווגות, אולם ניתן למצוא מספר פריטים השותפים לאותה טריטוריה.
שעות פעילותו משתנות, אך לרוב יוצא ממאורתו בשעות הבוקר המוקדמות ובערב. הוא מחפש אחר מזון 12-13 שעות ביממה וצורך מזון השווה למחצית ממשקל גופו. בשעת ליקוט המזון הוא יכול לצלול 80 פעם במשך שעה אחת, 20-40 שניות לצלילה אחת, בעוד שזמן המנוחה המכסמלי בין צלילה לצלילה הוא 10 שניות.
הברווזן נצפה לעתים שהוא מסתתר בגומחות בתוך מקווי המים. בדיקות שנעשו גילו כי הקצב המטבולי בעת המנוחה במים נמוך בהרבה מבמנוחה על הקרקע. ברווזן החושש לחייו ישאר במים עד ל-10 דקות בקירוב.
הברווזן יוצא לקרקע רק במטרה לנקות את פרוותו- זאת הוא עושה על ידי חיכוך בסלעים, כמו כן על הקרקע הוא מוצא תוספות מזון כתולעי קרקע. הליכה מרובה תעשה רק במטרה לעבור ממקווה מים אחד למשנהו, במקרה ונסגר על ידי סכר.
הרבייה מתרחשת בעונת האביב, מוקדם יותר בצפון אוסטרליה מאשר בדרומה.
ההזדווגות מתרחשת בתוך המים, ולאחריה מוטלות 1-3 ביצים בתוך המים בקן מוסתר במחילה שבנתה הנקבה. גודל הקן כ-20 מטרים ובקצהו מורכב הקן מצימחיה מרובה.
הולד יונק מתוך בלוטות חלב, שכמו אצל הקיפודן אינן מופיעות כפטמות אלא כחריצים על גבי הבטן, והשער באזור מסייע באקט היניקה. בגיל שישה שבועות מכוסים הולדות בשער עיניהם נפקחות והם מסוגלים לעזוב את הקן לטיולים קצרים ואף להיכנס למים. בגיל 4-5 חודשים נגמלים הצעירים מהיניקה.
נצפתה עד כה רבייה אחת בשבי, על כן מעט ידוע על הרגליי הרבייה. הברווזן מגיע לבגרות מינית רק מעל גיל שנתיים.
תזונה
איסוף המזון בתוך המים נעשה כאשר העיניים, האוזניים והנחיריים סגורים ואטומים לכניסת מים. המקור מתפקד כגשש תחושתי על בסיס זיהוי של מטענים חשמליים, המאפשר לברווזן ללכוד את מזונו, המורכב מתולעים, ראשנים, סרטנים קטנים, ומגוון חרקים ורימות החיות במים.
המזון נאגר בלחיים ונאכל שהוא על היבשה. לבוגרים אין שיניים, והם נעזרים בלוחות קרנים הממקומים בלסתות המשמשים ללעיסת מזון. הברווזן נצפה פעמים אחדות הוא משתמש ברגליו, ידיו ואף מקורו וגחונו כדי להפוך אבנים שתחתן מסתתר מזונו.