מוזיאון האצ"ל בתש"ח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארגון; ביטחון;
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: לצורכי ;
שורה 16: שורה 16:
'''מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם [[עמיחי פאגלין]]''' (קרוי גם: "בית גידי") מנציח את קורות ה[[אצ"ל]] החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על [[תוכנית החלוקה|חלוקת ארץ ישראל]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] ועד השתלבות הארגון ב[[צה"ל]] לאחר קום המדינה. דגש מיוחד מושם על כיבוש [[יפו]] הערבית על ידי הארגון ב[[מלחמת העצמאות|קרבות תש"ח]] (25-28 ב[[אפריל]] [[1948]]). מבנה המוזיאון הוא למעשה אחד הבתים של שכונת [[מנשייה]] שנפגעו בקרב על יפו.
'''מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם [[עמיחי פאגלין]]''' (קרוי גם: "בית גידי") מנציח את קורות ה[[אצ"ל]] החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על [[תוכנית החלוקה|חלוקת ארץ ישראל]] ב-[[29 בנובמבר]] [[1947]] ועד השתלבות הארגון ב[[צה"ל]] לאחר קום המדינה. דגש מיוחד מושם על כיבוש [[יפו]] הערבית על ידי הארגון ב[[מלחמת העצמאות|קרבות תש"ח]] (25-28 ב[[אפריל]] [[1948]]). מבנה המוזיאון הוא למעשה אחד הבתים של שכונת [[מנשייה]] שנפגעו בקרב על יפו.


המבנה שבו הוקם המוזיאון נבנה לראשונה בשנת [[1900]] על ידי איש עסקים [[יהודי]] שביקש להשתקע ב[[ארץ ישראל]]. לאחר מותו, עבר הבית לידיים ערביות ושימש לסירוגין לצרכי מגורים, תעשייה ומסחר. הבניין היה חלק משכונת [[מנשייה]], שכונה ערבית בפאתיה הצפוניים של [[יפו]] שהחלה להיבנות בתחילת [[המאה העשרים]]. לאחר [[מאורעות תרפ"ט]], בעליית הגג של המבנה גרה משפחה יהודית - שלימים, במהלך [[מאורעות תרצ"ו]], נאלצה להעתיק את מגוריה.
המבנה שבו הוקם המוזיאון נבנה לראשונה בשנת [[1900]] על ידי איש עסקים [[יהודי]] שביקש להשתקע ב[[ארץ ישראל]]. לאחר מותו, עבר הבית לידיים ערביות ושימש לסירוגין לצורכי מגורים, תעשייה ומסחר. הבניין היה חלק משכונת [[מנשייה]], שכונה ערבית בפאתיה הצפוניים של [[יפו]] שהחלה להיבנות בתחילת [[המאה העשרים]]. לאחר [[מאורעות תרפ"ט]], בעליית הגג של המבנה גרה משפחה יהודית - שלימים, במהלך [[מאורעות תרצ"ו]], נאלצה להעתיק את מגוריה.


בחודשים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] קו החזית בין יהודי [[תל אביב]] לערביי [[יפו]] עבר בין השכונות [[נווה צדק]] ו[[מנשייה]]. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים. ב[[חול המועד פסח]] [[תש"ח]], פתח ה[[אצ"ל]] ב[[מבצע חמץ|מערכה לשחרור יפו]] שבמהלכו נפלו 41 לוחמים. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע לכיבושה של שכונת [[מנשייה]] ולכניעתה של [[יפו]] כולה.
בחודשים הראשונים של [[מלחמת העצמאות]] קו החזית בין יהודי [[תל אביב]] לערביי [[יפו]] עבר בין השכונות [[נווה צדק]] ו[[מנשייה]]. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים. ב[[חול המועד פסח]] [[תש"ח]], פתח ה[[אצ"ל]] ב[[מבצע חמץ|מערכה לשחרור יפו]] שבמהלכו נפלו 41 לוחמים. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע לכיבושה של שכונת [[מנשייה]] ולכניעתה של [[יפו]] כולה.

גרסה מ־22:26, 12 במאי 2009

תבנית:גלריה לאמנות

החזית הצפונית והכניסה לבניין

מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין (קרוי גם: "בית גידי") מנציח את קורות האצ"ל החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל ב-29 בנובמבר 1947 ועד השתלבות הארגון בצה"ל לאחר קום המדינה. דגש מיוחד מושם על כיבוש יפו הערבית על ידי הארגון בקרבות תש"ח (25-28 באפריל 1948). מבנה המוזיאון הוא למעשה אחד הבתים של שכונת מנשייה שנפגעו בקרב על יפו.

המבנה שבו הוקם המוזיאון נבנה לראשונה בשנת 1900 על ידי איש עסקים יהודי שביקש להשתקע בארץ ישראל. לאחר מותו, עבר הבית לידיים ערביות ושימש לסירוגין לצורכי מגורים, תעשייה ומסחר. הבניין היה חלק משכונת מנשייה, שכונה ערבית בפאתיה הצפוניים של יפו שהחלה להיבנות בתחילת המאה העשרים. לאחר מאורעות תרפ"ט, בעליית הגג של המבנה גרה משפחה יהודית - שלימים, במהלך מאורעות תרצ"ו, נאלצה להעתיק את מגוריה.

בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות קו החזית בין יהודי תל אביב לערביי יפו עבר בין השכונות נווה צדק ומנשייה. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים. בחול המועד פסח תש"ח, פתח האצ"ל במערכה לשחרור יפו שבמהלכו נפלו 41 לוחמים. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע לכיבושה של שכונת מנשייה ולכניעתה של יפו כולה.

בסוף שנות ה-70, כשהוחלט לפנות את בתי השכונה החרבים, פנו חברי ברית חיילי האצ"ל לעיריית תל אביב בבקשה להקים במקום אתר הנצחה לחבריהם שנפלו בקרב. האדריכלים אמנון ניב, אמנון שוורץ ודני שוורץ שיחזרו חלק ממבנה האבן המקורי ושילבו בו מבנה פנימי מזכוכית שחורה, שיוצרת ניגוד חריף "בין ישן לחדש". בשנת 1983, בתום עבודות השימור והבנייה, נפתח המוזיאון לקהל הרחב. בשנת 1987 זכה הבניין בפרס רוקח למפעלי הנדסה.

ראו גם

קישורים חיצוניים