אמנון ניב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אמנון ניב
אין תמונה חופשית
לידה 23 בפברואר 1930
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 ביוני 2011 (בגיל 81)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אדריכל, מתכנן ערים ואזורים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
כיכר על שם אמנון ניב ברמת גן

אמנון ניב, (23 בפברואר 19306 ביוני 2011) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי. כיהן כאדריכל הראשי של הקריה למחקר גרעיני בנגב בין השנים 1958-‏1963 וכמהנדס העיר ירושלים בין השנים 1977-‏1988 במהלכן הגה את תוכנית ניב לקריית עיריית ירושלים. תכנן בשיתוף אמנון שוורץ את מגדל משה אביב, הגבוה בישראל, שהושלם ב-2001 ברמת גן.

בתאריך 29 בינואר 2012, נקראה על שמו הכיכר בצומת הרחובות מנחם בגין ובצלאל ברמת גן. על השלט נכתב "כיכר אמנון ניב, מבכירי אדריכלי ישראל ומתכנן ליבת אזור הבורסה 1930–2011".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניב נולד בחיפה והשלים את לימודי האדריכלות בטכניון בחיפה. בסוף שנות ה-50 ובתחילת שנות ה-60 שהה מחוץ לישראל בשירות המדינה ומילא תפקידים תכנוניים שונים. בין השנים 1958 ו-1963 כיהן כאדריכל הראשי של הקריה למחקר גרעיני בנגב.

בסוף שנות ה-60 תיכנן משרדם של ניב ושל אדריכל רפי רייפר את תוכנית מנשייה שבוצעה באופן חלקי. במסגרת התוכנית נבנו בית גיבור ובית התעשייה, וכן בית הטקסטיל וככר השעות היפות. מאוחר יותר הוקם מוזיאון האצ"ל בתש"ח (בית גידי) על גביו של מבנה כורכר מתפורר. בהמשך הקים ניב משרד בשותפות עם האדריכל אמנון שוורץ. ב-1994 ערכו השניים תוכנית שאושרה לבנייתם של מבנים על חוף ים אכזיב. התוכנית טרם מומשה, אך בשנת 2011 עמדה התוכנית על סף מימוש, למרות החשש מפגיעה בחוף.

מהנדס העיר ירושלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

את ניסיונו כמתכנן ערים רכש לאורך 11 שנותיו כמהנדס העיר ירושלים בתקופת כהונתו של ראש העיר טדי קולק. במתחמים הרגישים בירושלים בהם היה צורך ביציקת חדש אל תוך הישן, היה קושי ליטול הכרעות תכנוניות שאינן שרירותיות. לכן, החליט ניב ליצור כלי שיסייע בידו. כך, בסיועה של קרן ירושלים הביא לבניית מודל תלת ממדי של ירושלים, הנמצא בבית העירייה ומשמש את מתכנני העיר עד היום. במהלך תקופת כהונתו שקד על פיתוח העיר תוך שמירה על רקמתה ההיסטורית, עקרון שהפך מאז לעקרון מנחה. המאמץ התכנוני המרכזי בתקופת ניב התרכז בפיתוח שלושת המסדרונות ההיסטוריים - הדרכים ההיסטוריות אל ומאת העיר - תוך שילובם במרקם העירוני החדש.

בנייה גבוהה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום תקופת כהונתו כמהנדס העיר ירושלים, שב ניב אל משרדו הפרטי ובמסגרתו ביצע פרויקטים שונים. פרויקט שתכנן בשותפות עם שוורץ והוקם על ידי היזם משה אביב היה ידוע בשם "מגדל שער העיר רמת גן" ותוכנן בסגנון הפוסט מודרני, תוך שימוש נרחב בזכוכית ומתכת. בנין זה היווה אתגר גדול שכן היה המגדל הראשון בישראל שהתנוסס לגובה של מעל 50 קומות. לאחר מותו של היזם, שונה שמו של המגדל למגדל משה אביב.

בשנת 2010 אושרה בנייתו של מתחם מגדלי דן באזור התעשייה בבני ברק שתוכנן על ידי משרד האדריכלים א.ניב א.שוורץ. במתחם יוקמו שלושה מגדלים: שניים בני 40 קומות ואחד בן 60 קומות.

תכנון ערים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תכנון ירושלים, 1977-1988
  • נהריה צפון, 1990
  • בורסת היהלומים, רמת גן 1995-2002
  • רובע 10, ערד 1995
  • גבעתיים סיטי, 1999-2001
  • רובע שחמון, אילת 2000-2002
  • אש, Aš, צ'כיה, 2006-

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרכז העיר ירושלים
  • בית החייל בחיפה
  • פרס רוקח לאדריכלות
  • אות המופת, הדוגמה, האיכות והמצוינות, יד מאיר וציונה דיזנגוף ואיגוד הצרכנים בישראל

פרויקטים בולטים (משרד אמנון ניב, רפי רייפר / משרד אמאב / משרד אמנון ניב, אמנון שוורץ)[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אמנון ניב בוויקישיתוף