מוזיאון האצ"ל בתש"ח
 | |
| מוזאון האצ"ל בתש"ח | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | היסטוריה צבאית |
| על שם |
עמיחי פאגלין  |
| כתובת | פארק צ'ארלס קלור |
| מיקום |
 תל אביב-יפו |
| מדינה |
ישראל |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1983 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1983 |
| קואורדינטות | 32°03′33″N 34°45′31″E / 32.0592°N 34.7586°E |
|
www | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   מוזיאון האצ"ל בתש"ח  | |
  | |
מוזיאון האצ"ל בתש"ח על שם עמיחי פאגלין, הקרוי גם "בית גידי", מנציח את קורות האצ"ל החל בהחלטת עצרת האומות המאוחדות על חלוקת ארץ ישראל בכ"ט בנובמבר 1947 ועד השתלבות הארגון בצה"ל לאחר קום המדינה. דגש מיוחד מושם על כיבוש יפו הערבית על ידי הארגון בקרבות תש"ח (25-28 באפריל 1948). מבנה המוזיאון הוא למעשה אחד הבתים של שכונת מנשייה שנפגעו בקרב על יפו.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המבנה שבו הוקם המוזיאון נבנה לראשונה בשנת 1900 על ידי איש עסקים יהודי שביקש להשתקע בארץ ישראל.[1] לאחר מותו, עבר הבית לידיים ערביות ושימש לסירוגין לצורכי מגורים, תעשייה ומסחר. הבניין היה חלק משכונת מנשייה, שכונה ערבית בפאתה הצפונית של יפו שהחלה להיבנות בתחילת המאה העשרים. לאחר מאורעות תרפ"ט, בעליית הגג של המבנה גרה משפחה יהודית - שלימים, במהלך מאורעות תרצ"ו, נאלצה להעתיק את מגוריה.
בחודשים הראשונים של מלחמת העצמאות עבר קו החזית בין יהודי תל אביב לערביי יפו בין השכונות נווה צדק ומנשייה. המבנה, שלימים הוקם בו המוזיאון, היווה חלק מקו הביצורים של הערבים. בחול המועד פסח תש"ח, פתח האצ"ל במערכה לכיבוש יפו שבמהלכו נפלו 41 לוחמים ונפצעו 82. בקרבת מבנה המוזיאון היה המעוז הערבי האחרון, שנפילתו לידי האצ"ל הכשירה את הקרקע לכיבושה של שכונת מנשייה ולכניעתה של יפו כולה.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף שנות ה-70, כשהוחלט לפנות את בתי שכונת מנשייה החרבים, פנו חברי ברית חיילי האצ"ל לעיריית תל אביב בבקשה להקים במקום אתר הנצחה לחבריהם שנפלו בקרב. דוד אלעזר, רס"ן בדימוס וחבר האצ"ל לשעבר, היה היוזם, הדוחף והמניע להקמתו של המוזיאון הזה, ועם הקמתו מונה גם למנהלו הראשון. בהתחלה נקרא המוזיאון "המוזיאון לשחרור יפו ע"ש עמיחי [גידי] פאגלין", שהיה קצין המבצעים של האצ"ל, ובקיצור "בית גידי". לימים, משעבר המוזיאון להיות חלק מיחידת המוזיאונים של משרד הביטחון, שונה שמו ל"מוזיאון האצ"ל בתש"ח". האדריכלים אמנון ניב, אמנון שוורץ ודני שוורץ שיחזרו חלק ממבנה האבן המקורי ושילבו בו מבנה פנימי מזכוכית שחורה, שיוצרת ניגוד חריף בין ישן לחדש.
בשנת 1983, בתום עבודות השימור והבנייה, נפתח המוזיאון לקהל הרחב, כאשר טקס הפתיחה החגיגי והממלכתי נערך בנוכחות ראש הממשלה מנחם בגין.[2] בשנת 1987 זכה הבניין בפרס רוקח למפעלי הנדסה. משנת 1982 מכהן יוסק'ה נחמיאס כאיש עדות וכאחד מראשי המוזיאון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מוזיאון האצ"ל בתש"ח- מוזאון האצ"ל בתש"ח, אתר המועצה לשימור מבנים ואתרים
- מוזיאון האצ"ל בתש"ח, באתר רשות העתיקות
- מוזיאון האצ"ל בתש"ח, באתר משרד הביטחון
- אדר' פאינה מילשטיין, מוזיאון האצ"ל בתש"ח, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2006
- אריה יצחקי, "בית גידי", מוזיאון אצ"ל בתש"ח. 2019
- בית גידי באבני מורשת
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מוזיאון האצ"ל בתש"ח, באתר רשות העתיקות
- ^ יצחק בן-חורין, אלפים בחנוכת בית האצ"ל, מעריב, 16 במאי 1983
