מידע מסווג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 7531017 של 217.132.36.110 (שיחה)
שורה 16: שורה 16:
*'''שמור''' – חשיפת מידע זה תגרום נזק בינוני שישפיע לטווח הקצר והרחוק.
*'''שמור''' – חשיפת מידע זה תגרום נזק בינוני שישפיע לטווח הקצר והרחוק.
*'''סודי''' – חשיפת מידע זה תגרום נזק כבד לטווח הקצר ובינוני לטווח הארוך.
*'''סודי''' – חשיפת מידע זה תגרום נזק כבד לטווח הקצר ובינוני לטווח הארוך.
*'''סודי ביותר''' – חשיפת מידע זה תגרום לנזק קשה ביותר הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק.



מידע שמותר לחשוף לציבור הרחב מצוין כ'''בלמ"ס''' – בלתי מסווג.
מידע שמותר לחשוף לציבור הרחב מצוין כ'''בלמ"ס''' – בלתי מסווג.

גרסה מ־13:20, 12 באוקטובר 2009

מידע מסווג הוא מידע שנקבע על ידי בעליו ככזה שאין לגלותו לציבור, משום שחשיפתו עלולה לפגוע בארגון שהמידע בבעלותו. הסיווג הוא חלק מפעילות ביטחון מידע של הארגון. סיווג מידע נפוץ בארגונים ביטחוניים, כגון צבא, שבהם המניע העיקרי לסיווג הוא הגנה מפני פגיעה בביטחון המדינה. הסיווג מקובל גם בארגונים עסקיים, ביחס למידע המהווה סוד מסחרי או שיש להגן עליו מסיבות אחרות (למשל לשם הגנת הפרטיות).

איסוף מידע סודי וניתוחו הוא משימתם העיקרית של ארגוני מודיעין, המשתמשים למטרה זו בשלל אמצעים ושיטות. להתגוננות מפני ביון משקיעים הצבא וגורמי ביטחון שמחוצה לו, בעיקר אלה העוסקים בריגול נגדי, מאמץ רב.

חשיפתו של מידע צבאי מסווג, ובפרט מסירתו בזדון לאויב, נחשבים בישראל לעבירה פלילית שהעונש בגינה עשוי להיות חמור ביותר, עד כדי עונש מוות.

מידור

אמצעי לאבטחתו של מידע מסווג הוא המידור - הגבלת הגישה למידע זה רק למי שידיעת המידע חיונית לתפקודו של הארגון בעל המידע. המידור חל ישירות על המידע - המחזיק במידע נדרש שלא למסור אותו לאחר, ועל אזורים פיזיים שבהם נמצא המידע - הגישה לאזור כזו מוגבלת רק למי שזכאי להיחשף למידע. בגופים העוסקים במידע מסווג, הגבלת גישה קיימת גם בתוך מתקן המשמש גוף זה - לא כל מי שזכאי להיכנס למתקן זכאי להיכנס לכל אחד מחדריו, אלא לכל אחד מעובדי המתקן נקבעים החדרים שהוא זכאי להיכנס אליהם (למשל באמצעות כרטיס מגנטי, קוד סודי (או שילוב של השניים) המשמשים לפתיחת הדלת.

מידור מתקיים גם במערכות מידע המאחסנות מידע מסווג. לכל אחד מהזכאים להשתמש במערכת המידע נקבעות זכויותיו: באיזה מידע הוא רשאי לעיין, איזה מידע הוא רשאי לשנות, באיזה מכלי המערכת הוא רשאי להשתמש וכדומה. לצורך מימוש זכויותיו, על המשתמש להזדהות בפני המערכת.

בישראל

בצה"ל מסווג המידע לארבע רמות, בהתאם למידת הנזק שעלול להיגרם מחשיפת הסוד:

  • מוגבל – חשיפת מידע זה תגרום נזק קל לטווח הקצר אך ניתן לתקנו.
  • שמור – חשיפת מידע זה תגרום נזק בינוני שישפיע לטווח הקצר והרחוק.
  • סודי – חשיפת מידע זה תגרום נזק כבד לטווח הקצר ובינוני לטווח הארוך.
  • סודי ביותר – חשיפת מידע זה תגרום לנזק קשה ביותר הן בטווח הקרוב והן בטווח הרחוק.

מידע שמותר לחשוף לציבור הרחב מצוין כבלמ"ס – בלתי מסווג.

סיווגו של המידע משפיע על המאמץ המושקע בהגנתו, אך בהתאם לפקודות הצבא, כל מידע סודי, גם זה שסיווגו הוא הנמוך ביותר, אין לחשוף למי שאינו שותף סוד – מי שידיעת הסוד נחוצה לו לשם מילוי תפקידו.

גופים אחדים עוסקים בהגנה על מידע מסווג: