אדם דה לה האל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
מ קישורים פנימיים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אדם דה לה האל''' (ב[[צרפתית]]: Adam de la Halle, ‏ |
'''אדם דה לה האל''' (ב[[צרפתית]]: Adam de la Halle, ‏ |
||
[[1237]]? - [[1288]]) היה [[טרובדור (מוזיקה)|טרובדור]] או [[טרובר]], [[משורר]] ו[[ |
[[1237]]? - [[1288]]) היה [[טרובדור (מוזיקה)|טרובדור]] או [[טרובר]], [[משורר]] ו[[מוזיקאי]] [[צרפתי]], שניתק מסורת ארוכת שנים של כתיבת [[שירה]] ו[[מוזיקה]] ליטורגית והיה מראשוני מייסדיו של [[תיאטרון]] חילוני בצרפת. |
||
כינוייו האחרים של אדם, "הגיבן מאראס" (le Bossu d'Arras) ו"אדם מאראס" מרמזים לכך, שמוצאו מן העיר אראס שב[[צרפת]]. הכינוי "הגיבן" היה כפי הנראה שם משפחתי; אדם עצמו מציין, שהוא לא היה גיבן<ref>Robert Falck, "Adam de la Halle," s.v., ''Grove Music Online'' [http://www.grovemusic.com] (subscription access) |
כינוייו האחרים של אדם, "הגיבן מאראס" (le Bossu d'Arras) ו"אדם מאראס" מרמזים לכך, שמוצאו מן העיר אראס שב[[צרפת]]. הכינוי "הגיבן" היה כפי הנראה שם משפחתי; אדם עצמו מציין, שהוא לא היה גיבן<ref>Robert Falck, "Adam de la Halle," s.v., ''Grove Music Online'' [http://www.grovemusic.com] (subscription access) |
||
גרסה מ־08:43, 29 בנובמבר 2009
אדם דה לה האל (בצרפתית: Adam de la Halle, 1237? - 1288) היה טרובדור או טרובר, משורר ומוזיקאי צרפתי, שניתק מסורת ארוכת שנים של כתיבת שירה ומוזיקה ליטורגית והיה מראשוני מייסדיו של תיאטרון חילוני בצרפת.
כינוייו האחרים של אדם, "הגיבן מאראס" (le Bossu d'Arras) ו"אדם מאראס" מרמזים לכך, שמוצאו מן העיר אראס שבצרפת. הכינוי "הגיבן" היה כפי הנראה שם משפחתי; אדם עצמו מציין, שהוא לא היה גיבן[1].
אביו של אדם, אנרי דה לה האל, היה אזרח מפורסם של אראס. אדם למד דקדוק, תאולוגיה ומוזיקה במנזר הסיסטרציאני של ווסלה, סמוך לקמברי. האב והבן היו מעורבים בסכסוכי האזרחים באראס ומצאו מקלט לזמן קצר בדואיי. אדם יועד לכנסייה, אך הסתלק מכוונה זו ונשא אישה בשם מארי, הנזכרת ברבים מכתביו. בהמשך הצטרף למשק ביתו של רובר השני, הרוזן מארטואה, ואחר כך נספח אל שרל מאנז'ו, אחיו של שארל התשיעי, מלך צרפת. אל מעסיקו זה נלווה במסעותיו במצרים, סוריה, ארץ ישראל ואיטליה.
בחצרו של שרל, אחרי שזה היה למלך נאפולי, כתב אדם את Jeu de Robin et Marion, המפורסמת בכל יצירותיו. הקטעים הקצרים שכתב מלווים במוזיקה המובאת בכתב תווים מודרני לצד הפרטיטורה המקורית, בהוצאת קוסמאקר. "רובין ומריון" נחשב למחזה הצרפתי המוקדם ביותר בליווי מוזיקה ועל נושא חילוני. הפסטורלה, המספרת על עמידתה של מריון בפני חיזורי האביר ונאמנותה לרובין הרועה, מבוססת על שאנסון עתיק, Robin m'aime, Robin m'a. יש בה דיאלוג משולב בפזמון חוזר, שהיה נפוץ כבר בתקופה זו בשיר הפופולרי. הנעימות שהותאמו לפזמונים אלה נושאות אופי של מוזיקה עממית והן ספונטניות ומלודיות יותר מן המוזיקה המשוכללת יותר של השירים והמוטטים שלו. פטי רואה במחזה זה ובמחזה Le Jeu de la feuillée את נמבשרי האופרה-קומיק [2]. בשנת 1896, בפסטיבל לכבוד אדם דה לה האל באראס, הציגה להקה מן האופרה קומיק בפריז עיבוד של "רובין ומריון" מאת ז'וליין טירסו.
המחזה השני שלו, Le jeu Adan או Le jeu de la Feuillee (בסביבות 1262) הוא דרמה סאטירית שבה הוא מציג את עצמו, את אביו ואת אזרחי אראס בתכונותיהם המוזרות והייחודיות. בין יצירותיו שיר פרידה סאטירי לעיר אראס ושאנסון היתולי לכבוד שרל מאנז'ו, מלך סיציליה, שבכתיבתו החל ה-1282; עוד יצירה קצרה, Le jeu du pelerin מיוחסת לפעמים גם היא לאדם דה לה האל.
יצירותיו המוכרות כוללות שלושים ושישה שאנסונים, ארבעים ושישה rondets de carole, שמונה-עשר jeux-partis, ארבעה-עשר רונדו, חמישה מוטטים, רונדו-וירליי אחד, בלט אחד, dit d'amour אחד ו-congé אחד.
הערות שוליים
קישורים חיצוניים
- Listen to a free recording of a song from (Umeå Akademiska Kör).