רב אשי

תבנית:חז"ל רב אשי (352-427) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.

רב אשי הקים מחדש את ישיבת סורא, במתא מחסיא, פרבר של העיר הבבלית סורא, ועמד בראשה. הוא החל בעריכת התלמוד בבלי יחד עם רבינא, עבודה שאותה השלימו ממשיכי דרכו. הוא הקפיד במיוחד על כבודם של בתי הכנסת בעירו. דוגמה לכך היא הקפדתו שלא ייבנו בתים יותר גבוהים מבית הכנסת. פעם אחת, כאשר ראה סדקים בבית כנסת בעירו, סתר את בית הכנסת והכניס מיטתו לשם (כדי להכריח עצמו להתעסק בתיקון), ולא הוציא אותה משם עד שהתקין לו מרזבים.

לפני מותו נגלה אליו מלאך המוות בשוק. אמר לו: "המתן לי שלושים יום ואחזור על תלמודי, שאמרו: "אשרי מי שבא לכאן (לעולם הבא) ותלמודו בידו", אך מלאך המוות לקח אותו יום אחד לפני כן (אחרי עשרים ותשעה יום).

ידוע שהיה עשיר ורב השפעה. עליו אומרת הגמרא: "תורה וגדולה במקום אחד" (גיטין נט ע"א), וגם ראש הגולה, רב הונא בר נתן, שהיה מרבותיו, היה כפוף אליו. מסופר על רב אשי שהיה לו יער, ומכרו לבית האש (לבית פולחן עבודה זרה), בהנחה ש"סתם עצים להסקה ניתנו" ועל פי רוב, השימוש בעצים לא יהיה לפולחן עבודה זרה אלא לחימום סתם.

בנו וממשיך דרכו היה מר בר רב אשי, שנהג לחתום בכינוי טביומי.

הגיית שמו של רב אשי

קיימות שתי שיטות בהגיית שמו של רב אשי (האות שי"ן בשם). יש שקוראים בחיריק (שִ), ויש הקוראים בצירה (שֵ). בפירוש הרב יוסף קאפח לאיגרת תימן העיר על פי דברי הרמב"ם שכתב את אגרתו בחרוזים, ובאחד החרוזים סיים ב"משה" ובחרוז שלאחריו ב"רב אשי", שמכאן ראיה למסורת הספרדים והתימנים שיש לומר בצירה (שבהגייה הספרדית, שבה הגה הרמב"ם, מתחרז עם מֹשֶׁה) ולא בחיריק.

ראו גם

• תלמוד בבלי
• רבינא
• רבינא האחרון

קישורים חיצוניים

רב אשי, באנציקלופדיה יהודית "דעת".