הומור בתי שימוש – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בישראל: לא הומור
Broadbot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: da:Toilethumor
שורה 32: שורה 32:


[[en:Toilet humour]]
[[en:Toilet humour]]
[[da:Toilethumor]]
[[fi:Vessahuumori]]
[[fi:Vessahuumori]]
[[it:Umorismo scatologico]]
[[it:Umorismo scatologico]]

גרסה מ־17:17, 24 באוגוסט 2010

אסלה

הומור בתי שימוש, או הומור ביבים, הוא סוג של הומור העוסק בפעילויות גופניות המיוחסות לבתי שימוש. התייחסות פומבית לפעילויות כאלו נחשבת לטאבו בתרבויות רבות. הז'אנר מצטלב לעתים עם ז'אנר ההומור הסקסואלי, בעיקר בגלל טבעם של חלקי הגוף המעורבים בשני הז'אנרים, הממלאים תפקידים שונים, וכן על רקע פטישיזם סקסואלי המיוחס לפונקציות גופניות שונות. הז'אנר כולל בין השאר בדיחות העוסקות בפעוטות או בקשישים שאינם מסוגלים לשלוט בפעולות השלפוחית או המעיים שלהם, ובדיחות על רקע צניעות, העוסקות בבני אדם עירומים או הלבושים בבגדיהם התחתונים בלבד. בדיחות המציגות "ודג'יז" (מתיחת תחתוניו של הקורבן עד לגרימת כאב רב) נופלות גם הן תחת קטגוריה זו.

בקולנוע ובטלוויזיה

בישראל

גרפיטי בבתי שימוש ציבוריים

בבתי שימוש ציבוריים נכתב לעתים גרפיטי, שברוח המקום מבוסס על הומור בתי שימוש. בפרט נפוץ גרפיטי כזה בבית שימוש צבאיים. דוגמאות:

  • חייל יקר חייל חביב השתן ישר ולא מסביב!
  • אמרו לנו שבג'וליס יהיה בית זונות רק לא ידענו שאנחנו הזונות.
  • מיליון זבובים לא טועים - ביסל"ש זה חרא של מקום!

קישורים חיצוניים