נתן זהבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נתן זהבי
נתן זהבי
נתן זהבי
לידה 27 באוקטובר 1946[1] (בן 76)
תל אביב, פלשתינה (א"י)
סוגה מועדפת דרמה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1961–הווה (כ־62 שנים)
עיסוק עיתונאי, פובליציסט ושדרן רדיו
יצירות בולטות מציצים, 1972
פרסים והוקרה פרס סוקולוב
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נתן זהבי (נולד ב-27 באוקטובר 1946) הוא עיתונאי, פובליציסט, שחקן ומפיק קולנוע ישראלי. זוכה "פרס סוקולוב" (2000). זהבי שידר בתחנת הרדיו 103fm יותר מ-25 שנה. תוכניתו כונתה "זהבי עצבני", משום סגנונו הבוטה והשתלחותו בגופי הממסד.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נתן זהבי ב-1991

זהבי נולד וגדל בתל אביב, בנם של יעקב ושרה זהבי ואחיהם הצעיר של עורך ומבקר הספרות אלכס זהבי ואיש המדע אבינועם זהבי. המשפחה עברתה את שמה מגולדוויץ כשעלתה לישראל[2]. אביו, יעקב זהבי (1903-2005)[3], עלה לארץ ישראל בשנת 1926, בשלהי העלייה הרביעית[4]. שארית משפחתו של האב נספתה בשואה[5]. זהבי למד בבית הספר העממי הר נבו. הוא סיים שמונה שנות לימוד בלבד, וכהגדרתו הוא בעל "השכלה ים-תיכונית".

את הקריירה העיתונאית שלו החל בגיל 15 כצלם עיתונות וככתב לענייני כדורגל. בגיל 17 החל לצלם ולכתוב לשבועון "העולם הזה". בעת הפגנה ליד הכנסת הוא התעמת עם אנשי משמר הכנסת שביקשו למנוע ממנו לצלם[6]. במקרה אחר התעמת עם שומרי הראש של מרים אשכול שביקשו למנוע ממנו לצלם אותה בחנות בגדים בתל אביב[7]. בנעוריו השתתף בהפגנות האחד במאי וכן בהפגנות למען אחווה יהודית-ערבית. הוא שיתף פעולה עם תנועת "הפנתרים השחורים"[8]. זהבי לא שירת בצה"ל שירות סדיר. בתקופת מגוריו בסיני שירת כקצין קישור לאו"ם בדרגת סרן ייצוגית.[דרוש מקור]

בצעירותו הסתבך פעמים אחדות עם רשויות החוק במדינות שונות. בשנת 1966 נעצר ע“י המשטרה ונשפט בשיקגו שבארצות הברית על תקיפת שוטר אמריקאי שחשב שהוא מנהיג המפלגה הנאצית האמריקניתת, ג'ורג' לינקולן רוקוול ובעקבות המקרה גורש מארה“ב חזרה לישראל. בשנת 1968 נעצר בבית המעצר "קישון" בחיפה, לאחר שנפגש כעיתונאי עם אנשי פת"ח בבולגריה, פעולה שהייתה אסורה על-פי החוק הישראלי באותה עת. באותו עניין לא התקיים משפט וזהבי שוחרר. היות שהיה מדובר במפגש ראשון בין עיתונאי ישראלי לנציגי הפת"ח, כל התמונות ותכני השיחות בין נתן לנציגי הפת"ח הועברו לשירותי הביטחון[9]. בשנת 1972 ישב כחודשיים במעצר בפרנקפורט שבגרמניה כחשוד בשוד יהלומים[10], אך שוחרר לאחר שהמשטרה שם קיבלה את הסבריו[11]. מאוחר יותר החליט "לעזוב את הפשע ולעשות דברים כדי לכפר על מה שעשיתי", כפי שסיפר בשנת 2002 בריאיון לשבועון "פנאי פלוס"[12].

קריירה עיתונאית ופעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1977 – 1982 התגורר באופירה והיה כתב גלי צה"ל בדרום. כמו כן עסק בדיג. זהבי היה ממפוני אופירה לאחר הסכם השלום בין ישראל למצרים.

בשנים 1982 – 1984 היה בעל טור ב"ידיעות אחרונות" אך עיקר פרסומו הוקנה לו עם אזכורו בטורו של דן בן אמוץ בעיתון "חדשות" והמשך פעילותו שם. זהבי היה רכז הכתבים בחדשות.

בשנת 1989 עבר להיות עורך הירחון "מוניטין"[13], עד שנמכר ביוני 1990[14]. בשנת 1990 טבע לטענתו את הסיסמה "מושחתים נמאסתם", בעקבות הפרשה הפוליטית שזכתה לכינוי "התרגיל המסריח"[12]. הסיסמה הופיעה לראשונה בעמוד הראשון של העיתון חדשות כמודעה בתשלום, ובהמשך הופצה בבאנרים בכל רחבי הארץ. שנתיים מאוחר יותר היא שימשה את קמפיין הבחירות של המערך עם פרסום דו"ח מבקרת המדינה כחודש וחצי לקראת בחירות 1992[15].

החל משנת 1992 (למעט הפסקה בין השנים 2012–2014), זהבי כותב טור במעריב בשם "זהבי בשטח".

בשנת 1995 יצא לאור ספרו "על גדות הביוב", המאגד 29 סיפורים קצרים על העולם התחתון התל אביבי, הכתובים ברוח קודרת וחסרת תקווה, ועשירים בהומור, בעגה ייחודית ובמשחקי מילים. בשנת 2016 יצא לאור ספר ההמשך "תקוות שחורות", שסגנונו דומה[16].

בין השנים 2004 – 2007 הגיש את "חדשות הוט" בערוץ HOT3.

ב-21 במאי 2006 הצטרף נתן זהבי לשביתת הרעב של חולי סרטן המעי הגס בירושלים, במחאה על כך שתרופות רבות לא נכנסו לסל התרופות. לאות הזדהות ארגן נתן זהבי הפגנה והשתתף בשביתת הרעב למשך יותר משבוע[17]. בסיום המאבק נכנסו כמה מהתרופות לסל הבריאות. זהבי נעצר במהלך הפגנה זו בחשד שירה במהלכה פצצת תאורה[18]. כחצי שנה לאחר מכן, ב-17 בדצמבר 2006, חשף זהבי כי הוא עצמו חלה בסרטן שלפוחית השתן[19] לאחר שהתגבר על סרטן העור 12 שנים קודם לכן[20].

בשנת 2007, מעט לאחר גילוי הסרטן בגופו, השתתף זהבי בסדרה הדוקומנטרית 'על החיים ועל המוות' בערוץ 10. במסגרת הסדרה הפגיש אייל דורון אנשי תקשורת עם אנשים שהמוות הפך אצלם לאובססיה. זהבי הופיע בפרק העוסק בפרידה והנצחה, אמר שאינו מפחד מן המוות ושהוא מעדיף שגופתו תישרף.[3]

בשנת 2010 הגיש בערוץ הספורט את התוכנית "שבת ביציע" יחד עם רון קופמן, שלמה שרף ואלי אוחנה.

בשנת 2012 הצטרף להפגנת עובדי מעריב ואף התעמת עם שוטרים במקום[21].

בסתיו 2017 פרסמה העיתונאית הדס שטייף שהגיעו אליה למעלה מעשר עדויות של נשים שהתלוננו שהן הוטרדו מינית בידי זהבי, "ממעשים מגונים בכוח ועד לכאורה אונס"[22]. זהבי הכחיש את ההאשמות והגיש נגד שטייף תביעת דיבה בסך 1.8 מיליון ש"ח[23]. באפריל 2019 קבע בית המשפט כי שטייף תשלם פיצוי בסך 390 אלף ש"ח לזהבי[24]. בנוסף חויבה שטייף בהוצאות משפט בסך 30 אלף ש"ח. שטייף ערערה על פסק דין זה, ובפסק דין של בית המשפט המחוזי הופחת הפיצוי לזהבי ל-130 אלף ש"ח[25].

"זהבי עצבני"[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1997 החל להגיש את תוכנית הרדיו היומית "זהבי עצבני" בתחנת "רדיו ללא הפסקה". בתוכנית מציג זהבי עמדות סוציאל-דמוקרטיות מבחינה חברתית-כלכלית[26], ומנסה לפעול נגד השחיתות שפשתה, לדבריו, בפוליטיקה הישראלית. התוכנית מורכבת ברובה משיחות עם מאזינים, אשר לעיתים מתפתחות לעימותים חריפים. התוכנית משודרת ברציפות נובמבר 2022, למעט רוב שנת 2001. זהבי ידוע בסגנון הגשה תוקפני וצעקני שמלווה לעיתים קרובות בקללות[27]. בעקבות סגנונו התוקפני הוגשו נגדו תלונות על ידי אישי ציבור וחברי כנסת. כמו כן תחנת הרדיו ספגה מספר קנסות ותביעות בעקבות התבטאויותיו[28][29][30][31]. התבטאויותיו גם גררו השעיות מטעם התחנה, בשנת 2012 למשך יומיים[32], ופעמיים למשך שבוע, בשנים 2004 ו-2018[33][34].

בינואר 2018 הודיע זהבי שיעבור לשדר פעמיים בשבוע עד להודעה חדשה, הוא נימק זאת בכך שהוא צריך זמן לטפל במצבו הבריאותי וכן בתביעה שהוא מנהל נגד הדס שטייף[35]. במרץ אותה שנה הודיע על לקיחת חופשה ללא הגבלת זמן משידור, הוא נימק זאת בעייפות וכן בכך ש"קשה לי לשדר בתחנה בה משדרים כמה מהשופרות של ראש הממשלה"[36]. כעבור חודשיים חזר לשדר את תוכניתו "זהבי עצבני" פעמיים בשבוע בימי ראשון ושני.

החל מסוף יולי 2021, לאחר פטירתו של העיתונאי רוני דניאל, ששידר באופן קבוע בימי חמישי תוכנית שיחות עם מאזינים, זהבי מחליף אותו ומשדר גם בימי חמישי.

בתוכנית העיד שהצביע למפלגת מרצ בעקבות חברותו עם אילן גילאון. בסוף 2016 הצהיר על הסרת תמיכתו במפלגה מכיוון שחברת הכנסת מטעם מרצ, מיכל רוזין התקזזה בהצבעה על חוק ההסדרה עם חבר האופוזציה, השר אופיר אקוניס. הוא הביע ביקורת רבה נגד המפלגה וכן תקווה שלא תעבור את אחוז החסימה[37][38][39]. ב-2020 העיד שהצביע לעבודה-גשר-מרצ בעיקר בזכות ראש הרשימה עמיר פרץ. בהמשך הביע ביקורת חריפה בעקבות כוונתו להיכנס יחד עם בני גנץ לממשלת אחדות לאומית עם נתניהו[40].

ב-4 ביולי 2022 הושעה משידור בתחנת 103FM ומכתיבת טורו ב"מעריב" לאחר שאמר בתוכניתו כי הוא "מייחל לשריפת אולפן ערוץ 14 על יושביו". בהודעה מטעם התחנה נכתב כי "מדובר באמירה חמורה שאין לה מקום בשידורי רדיו ומהווה חציה בוטה של גבולות חופש הביטוי"[41]. לאחר כשבועיים התנצל על דבריו וחזר לשדר ולכתוב[42].

ב-13 בנובמבר 2022 הושעה זהבי משידור לאחר שהתבטא באופן חריף נגד נציגי ציבור דתיים: "הייתי שמח לו כמה מכם היו קושרים את התפילין לגרון שלהם ותולים את עצמם, מרוב שהם לא עושים כלום אבל הם נציגי ציבור"[43]. מאחר שלא התנצל על הדברים, הוחלט על השעייתו לצמיתות במרץ 2023[44]. בעקבות החלטה זו תבע זהבי את הרדיו על הפרת חוזה[45].

לאורך השנים, שיחות רבות מהתוכנית נעשו ויראליות ברשתות חברתיות, ובאתר יוטיוב מספר ערוצים שכוללים שיחות נבחרות.

עבודתו בקולנוע ובטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנוסף לפעילותו העיתונאית, שיחק זהבי במספר סרטים ובסדרות טלוויזיה ישראליות: בין היתר שיחק בסרטי הקולנוע, "מציצים", "שורו", "עפולה אקספרס", "הערב סרט", "החצי השני", "האח של דריקס", "שבזי", בתפקיד משני ב"מר באום" (הסרט השלישי בטרילוגיה "שמיכה חשמלית ושמה משה") ובסרט "על הקו", בכיכובה של ענת וקסמן. שיחק בין היתר בסדרות הטלוויזיה "סיפורים לשעת לילה מאוחרת", "כחול עמוק" ו"עספור".

זהבי כתב את תסריט הסרט "לחץ" (1984). זהבי היה אחד מיוצרי הסרט "The Chain" ("השרשרת", 1996) וגם הופיע בו[46].

בשנת 2000, שידרה טלעד, זכיינית ערוץ 2, סדרה דוקומנטרית שיצר על יהדות "זהבי מחפש תשובה". הסדרה, שביצירתה היו שותפים התסריטאי והבמאי דרור סבו והעורכת מיקי מנדל מוזס, כללה 14 פרקים[47]. בשנת 2002, שודרה עונה נוספת של הסדרה[48].

בשנת 2004, יצר את הסרט התיעודי "מכתב אישום" על רצח רבין ששודר בערוץ 10[49]. בשנת 2007, השתתף בסדרה הדוקומנטרית "על החיים ועל המוות" בערוץ עשר[50].

ב-2009 דיבב זהבי את דמותו של מוסטפא בסדרת האנימציה הישראלית למבוגרים "סלב'ס", וגילם את שלמה, בעל מוסך, בסדרת הטלוויזיה "עספור".

כמו כן השתתף זהבי במספר פרסומות וכן בתפקיד דיבוב בסרט המצויר "משפחת סופר על".

בשנת 2023 זהבי החל להשתתף כחבר פאנל בתוכנית "אזור בחירה", תוכנית אקטואליה פוליטית המשודרת ברשת 13.

כדמות ספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1975 פרסם הסופר התל אביבי בונה תירוש את ספרו "הבית". הספר שעוסק בחיי צעירים תל אביבים בדירה שכורה בעיר, בשולי הבוהמה ובתוכה. אחד מגיבורי הספר הוא זהבי (שמו בספר: שמשון דומברובסקי). זהבי עצמו חזר ופרסם במהלך השנים קטע מהספר, המתאר כיצד פנה במכתב אל יצחק רבין, אז שר העבודה, וגינה אותו על ששכח את העניים[51].

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהבי מתגורר בתל אביב. לא נישא מעולם ואין לו ילדים[52][53] ולדבריו הוא אל-הורי[54]. הצעת נישואין מפתיעה שקיבל ביוון בשנת 1988 מרימונדה טוויל, שהציעה לו, ספק בצחוק וספק ברצינות, לשאת את בתה סוהא - דחה זהבי על הסף[55], ובמקום זאת נישאה סוהא ליאסר ערפאת. זהבי מגדיר את עצמו כאתאיסט.[56].

הוא היה חבר קרוב של דן בן אמוץ שקבע בצוואתו שזהבי יקבל כל חודש בקבוק ויסקי משובח[57].

זהבי הביע רצון שלאחר מותו גופתו תשרף ושאפרה יושם בתוך צנצנת דבש[50].

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • על גדות הביוב, זמורה ביתן, 1995
  • תקוות שחורות, חבר לעט, 2016

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודתו העיתונאית זיכתה את זהבי בפרסים אחדים:

  • בשנת 2000 קיבל את פרס סוקולוב לעיתונאות על עבודתו העיתונאית ועל תרומתו לחברה.
  • בכנסת קיבל את פרס ארגון "בזכות" על היותו לוחם למען נכים ומוגבלים.
  • פרס "מיקרופון הזהב" של הרדיו האזורי.
  • פרס אנשי השנה בקטגוריית רדיו.
  • פרס תנועת אומ"ץ, הנאבקת למען מנהל תקין וצדק חברתי, לשנת 2008[58].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: נתן זהבי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נתן זהבי

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נתן זהבי, ‏בכלא בפרנקפורט ושוד יהלומים: כך נתן זהבי מסכם את יום הולדתו ה-75, באתר מעריב אונליין, 5 בנובמבר 2021
  2. ^ נתן זהבי, בר מינן, באתר nrg‏, 12 באוקטובר 2007
  3. ^ 1 2 נתן זהבי רוצה שגופתו תשרף, באתר e.walla.co.il
  4. ^ על פי שיחה שנערכה עם זהבי בתוכנית "כך היה" בהגשת יגאל רביד, ערוץ 1, בהפקת רשות השידור.
  5. ^ נתן זהבי | ראיון, באתר mako, ‏2013-08-19
  6. ^ מחאה פומבית נגד חוק השבת, על המשמר, 9 ביולי 1965
  7. ^ צלם־עתונות הגיש תלונה נגד מלווי גב' אשכול, מעריב, 20 באוקטובר 1966
  8. ^ דניאל דגן, אם נצא מהמחתרת ־ צפויות לנו מכות במשטרה, מעריב, 31 באוגוסט 1971
    יוסף צוריאל, ה"פנתרים" חילקו המחאות שי למשפחות נצרכות, מעריב, 19 במרץ 1972
  9. ^ כתב העולם הזה יעיין בחומר שהוחרם - תחת פיקוח, על המשמר, 2 בספטמבר 1968
  10. ^ משטרת ישראל קיבלה מידע על 4 החשודים בקשר לשוד בפרנקפורט, דבר, 9 באוקטובר 1972
  11. ^ נתן זהבי שוחרר בגרמניה ללא ערבות וחזר לארץ, דבר, 10 בדצמבר 1972
  12. ^ 1 2 רינת גור-נחום, עצבני בלי הפסקה, באתר ynet, 29 בינואר 2003
  13. ^ סכסוכים והשלמות, מעריב, 20 בנובמבר 1989
  14. ^ אפי לנדאו, מוניטין - הסוף, חדשות, 8 ביוני 1990
  15. ^ קרן נויבך, המרוץ בחירות 96, הוצאת משכל
  16. ^ נתן זהבי, ‏תקוות שחורות: ספרו החדש של נתן זהבי, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2016
  17. ^ רתם קלינה, זהבי עצבני – עכשיו באמת, באתר nrg‏, 21 במאי 2006
  18. ^ נטע סלע, אחרי הפגנת חולי הסרטן: זהבי ירה פצצות תאורה, באתר ynet, 21 במאי 2006
  19. ^ זהבי & גזית - האם קפה מפחית את הסיכוי להתאבדות?, באתר רדיו ללא הפסקה
  20. ^ אור ברנע, נתן זהבי מתוודה: אני נאבק בסרטן, באתר ynet, 17 בדצמבר 2006
  21. ^ נתן זהבי מתעמת עם המשטרה בהפגנת מעריב
  22. ^ מערכת אנשים, ‏הדס שטייף בראיון: התלונות על זהבי - ממעשים מגונים בכוח ועד לכאורה אונס, באתר ‏מאקו‏, 19 בנובמבר 2017
  23. ^ אלכסנדר כץ, "ביצעה רצח אופי, רמסה שמי": זהבי תובע 1.8 מ' משטייף, באתר אייס, 20 בנובמבר 2017;
    תא (ת"א) 43552-11-17 נתן זהבי נגד הדס שטייף
  24. ^ תשלם 390 אלף שקל: התקבלה תביעת הדיבה של נתן זהבי נגד הדס שטייף, באתר www.maariv.co.il
  25. ^ גלעד מורג, הערעור התקבל חלקית: הדס שטייף תשלם לנתן זהבי 130 אלף שקל, באתר ynet, 30 ביוני 2020
    עא (ת"א) 69724-05-19 הדס שטייף נ' נתן זהבי, ניתן ב-30 ביוני 2020
  26. ^ זהבי עצבני עם נתן זהבי, "למה אתה פוחד להצהיר שאתה שמאלני?", באתר 103fm, ‏02 באוקטובר 2018
  27. ^ נתן זהבי פוגע במאזיניו באתר האגודה לזכות הציבור לדעת
  28. ^ א (ת"א) 33239-07-12 יורם שפטל נגד נתן זהבי, ניתן ב-29 בספטמבר 2013
  29. ^ תקדין - המחוזי: השדרן נתן זהבי יפצה ב-3,000 שקל מאזין אותו גידף בשידור, באתר www.takdin.co.il
  30. ^ שרות אייס, הרשות השנייה תקנוס את רדיו 103fm בדקות פרסום, באתר הרשות השנייה, 19 באפריל 2007
  31. ^ זוהר ישראל, זהבי קילל את יהלום, "רדיו ללא הפסקה" נקנסה, באתר ynet, 15 בינואר 2004
  32. ^ ערן בר-און, בעקבות קללה בוטה: 103FM משעה את נתן זהבי, באתר ynet, 31 במאי 2012
  33. ^ ענת באלינט, נתן זהבי הושעה לאחר שהשתלח בח"כ יאיר פרץ, באתר הארץ, 6 במאי 2004
  34. ^ רן בוקר, נתן זהבי קרא לשדרנית לאה לב "זונה" בשידור - והושעה, באתר ynet, 5 בפברואר 2018
  35. ^ 103fm | נתן זהבי ישדר רק פעמיים בשבוע, באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  36. ^ רן בוקר, נתן זהבי יוצא לחופשה מהגשת תוכניתו: "זקוק לפסק זמן", באתר ynet, 21 במרץ 2018
  37. ^ זהבי עצבני עם נתן זהבי, נתן זהבי: "אני מקווה ש-'מרצ' לא תעבור את אחוז החסימה!", באתר 103fm, ‏04 בדצמבר 2016
    זהבי עצבני עם נתן זהבי, "מרצ זה סמרטוט פוליטי!", באתר 103fm, ‏04 בדצמבר 2016
  38. ^ המאזין ניסימוב מאשים את נתן זהבי בהטייה לשמאל | 103fm, באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  39. ^ 103FM - זהבי עצבני - "זה היה ממש מגעיל והייתי צריך שקית הקאה", באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  40. ^ המאזין: השמאל 20 שנה לא היה בשלטון, לא הגיע הזמן שיתחיל לעבוד קצת | 103fm, באתר 103FM - האזנה לרדיו און ליין
  41. ^ נתן זהבי חוטף מכל הכיוונים: סנקציה נוספת כנגד השדרן, באתר אייס, 5 ביולי 2022
  42. ^ זהבי חזר לשידור והתנצל: "דברים לא ראויים - מצטער שנאמרו", באתר מעריב אונליין, 21 ביולי 2022
  43. ^ אתר למנויים בלבד עידו דוד כהן, נתן זהבי הושעה משידור ברדיו 103FM עד להודעה חדשה, באתר הארץ, 13 בנובמבר 2022
  44. ^ גיל משעלי, ‏פרסום ראשון: נתן זהבי סירב להתנצל - ולא ישוב לשדר ב-103FM, באתר ‏מאקו‏, 1 במרץ 2023
  45. ^ בוקר, רן (2023-06-07). "נתן זהבי תובע כ-2.5 מיליון שקלים מרדיו 103: "חרצו את דינו והפרו חוזה"". Ynet. נבדק ב-2023-06-08.
  46. ^ פירוט שחקני הסרט "The Chain", באתר IMDb (באנגלית)
  47. ^ על רגל אחת, "זהבי מחפש תשובה", ו' 18:30, ערוץ 2, באתר גלובס, 15 במאי 2000
  48. ^ רותה קופפר, מגה-תשובה בין הסדינים, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2002
    רוגל אלפר, א-ביסלה סקס, באתר הארץ, 30 בספטמבר 2002
  49. ^ זהבי עצבני על יגאל עמיר, באתר וואלה!‏, 19 באוקטובר 2004
  50. ^ 1 2 דפנה ארד‏, נתן זהבי רוצה שגופתו תשרף, באתר וואלה!‏, 22 במרץ 2007
  51. ^ בונה תירוש, הבית - מעין הגדה, תל אביב: הוצאת תמוז, 1975
  52. ^ בואו להכיר את נתן זהבי, באתר רדיו ללא הפסקה
  53. ^ ירעם נתניהו, שליפות עם נתן זהבי, באתר nrg‏, 15 במאי 2007
  54. ^ "הגעתי למסקנה שאני לא רוצה להביא ילדים לעולם", באתר רדיו ללא הפסקה
  55. ^ נתן זהבי, לא מתחתן עם סוהא, באתר nrg‏, 26 בנובמבר 2004
  56. ^ נתן זהבי, ‏זוכר את נובמבר: בין הצינון החורפי לעיוורון המצריך קטרקט, באתר מעריב אונליין, 8 בנובמבר 2019
  57. ^ צוואת בן בן אמוץ: היורשים - בתיה אפולו וארבעה ילדיו, מעריב, 30 באוקטובר 1989
  58. ^ זהבי יקבל את פרס אומ"ץ, באתר רדיו ללא הפסקה, 23 ביולי 2008
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=נתן_זהבי&oldid=37065252"