יהודה בארקן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף יהודה ברקן)
יהודה בארקן
יהודה בארקן, 2008
יהודה בארקן, 2008
לידה 29 במרץ 1945
נתניה, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוקטובר 2020 (בגיל 75)
ירושלים, ישראל ישראלישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרטי בורקס, מצלמה נסתרת וקומדיה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 19652020 (כ־55 שנים)
דמות ידועה עזריאל וגבריאל ("חגיגה בסנוקר")
צ'ארלי ("צ'ארלי וחצי")
צ'יקו בן דוד ("אבא גנוב")
שפה מועדפת עברית
עיסוק מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי
פרסים והוקרה פרס אופיר עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יהודה בארקן (לשעבר ברקן[1]; ‏29 במרץ 194523 באוקטובר 2020[2]) היה שחקן, מפיק, במאי קולנוע ותסריטאי ישראלי. התפרסם בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 בתוכניות וסרטי המתיחות שכתב וביים, בסרטי הבורקס "צ'רלי וחצי" ו"חגיגה בסנוקר", ובטרילוגיית סרטי "אבא גנוב". זוכה פרס מפעל חיים מהאקדמיה לקולנוע הישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארקן נולד בשם יהודה יחזקאל ברקוביץ' בנתניה להורים יוצאי פולין וצ'כיה שעלו לארץ ישראל לפני מלחמת העולם השנייה.[3] בילדותו למד ב"בית הספר ביאליק" ובנעוריו למד בתיכון אורט בעיר מגוריו נתניה והיה חניך בתנועת הנוער "המכבי הצעיר". בצה"ל שירת בחיל ההנדסה הקרבית ובלהקת פיקוד צפון. עם שחרורו מהצבא הצטרף ל"להקת פיקוד דיזינגוף" - להקה שהתבססה על אופי של להקה צבאית והורכבה מיוצאי להקות צבאיות וביצעה שירים ומערכונים. בין חברי הלהקה היו ששי קשת, צילה דגן ואריה מוסקונה.

בתחילת שנות ה-70, במסגרת תוכנית הרדיו המצליחה "חמים וטעים" שערך והגיש גדי ליבנה, שודרה "פינת המתיחה הקטנה" שבה בארקן (וגם משה טימור, שלמה בראבא ואחרים) ביצעו מתיחות טלפוניות בשידור חי. לימים ביסס בארקן על הפינה הזאת את סרטי המתיחות שלו, שהפכו לסוגה קולנועית ישראלית מצליחה.

בשנת 1993 הכריז בארקן על פשיטת רגל, בשל חובות שהצטברו בעקבות כישלון קופתי של הסרט מחפשת בעל על ארבע שהפיק, ולאחר שהסתבך בחובות עם השוק האפור.

בנובמבר 2010 הוגש נגדו כתב אישום בחשד להשתמטות ממס, במאי 2011 הודה והורשע בהעלמת הכנסות בסך כ-1.6 מיליון ש"ח מרשויות המס, בין השנים 1999 עד 2002.[4] בנובמבר 2011 גזר עליו בית המשפט עונש של 6 חודשי עבודות שירות, שנת מאסר על תנאי וקנס של 100,000 ש"ח.[5]

בארקן עבר תקופה קשה במהלך משפטו, ובעצת רב, להצלחה מחודשת ופרק חדש בחייו לאחר תקופה מורכבת זו, הוסיף לשם משפחתו את האות א' ובכך באופן רשמי החל משנת 2013 נכתב שמו בארקן, ולא ברקן כפי שהיה.

יהודה בארקן, יוני המנחם וזאב רווח על סט הסרט "מבעד לעיניים"

בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארקן לקח חלק בכ-40 סרטים, הן בתפקידים ראשיים ומשניים והן כבמאי ותסריטאי והוא נחשב לאחד מהכוכבים הגדולים של הקולנוע הישראלי במשך חמישה עשורים.

ב-1967 גילם את רפי בסרט "הוא הלך בשדות" שכתב וביים יוסף מילוא (על פי הספר "הוא הלך בשדות" של משה שמיר). ב-1968 השתתף בסרט "הבן האובד". ב-1970 גילם את לופו אברמוביץ' בסרט "לופו" שכתב וביים מנחם גולן. באותה שנה גילם את ולנטינו בסרט "הפריצה הגדולה" שכתבו יוסף גרוס ומנחם גולן שגם ביים. ב-1971 גילם את אריק בסרט "מלכת הכביש" שכתבו גילה אלמגור ומנחם גולן שגם ביים, וגילם את יוסף (אוסי) קרסו בסרט "כץ וקרסו" שכתבו יוסף גרוס ומנחם גולן שגם ביים. ב-1972 גילם את דן שמיר בסרט "שתי דפיקות לב" שכתב משה הדר וביים שמואל אימברמן וגילם את יאשה פאטצ'רובסקי בסרט "הבריחה אל השמש" שכתב וביים מנחם גולן. ב-1974 גילם את צ'רלי בן חנניה בסרט "צ'רלי וחצי" שכתב אלי תבור וביים בועז דוידזון. ב-1975 גילם את גבריאל (גברי) לוי ואת אחיו התאום עזריאל לוי בסרט "חגיגה בסנוקר" שכתבו אורי דן ואלי תבור וביים בועז דוידזון. ב-1976 גילם את לופו אברמוביץ' בסרט "לופו בניו יורק" שכתבו שמעון ישראלי ובועז דוידזון שגם ביים. ב-1977 גילם את שבתאי (שבי) לוי בסרט "בוא נפוצץ מיליון" שכתבו ראובן בר יותם ואלי תבור וביים שמואל אימברמן. ב-1978 גילם את ג'רי אופנהיימר בסרט "מיליונר בצרות" שכתב וביים יואל זילברג.

במהלך שנות ה-80 החל בארקן לביים, לשחק ולהפיק סרטי מתיחות. ב-1980 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "חייך, אכלת אותה". בתחילת שנות ה-80 הנחה בטלוויזיה את השעשועון "צא מזה". ב-1984 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "המתיחה הגדולה". ב-1986 כתב וביים לצד יגאל שילון את הסרט "ניפגש בסיבוב". ב-1987 ביים לצד יגאל שילון את הסרט "ניפגש בחוף". ב-1988 כתב וביים את הסרט "מצלמה בלי בושה". ב-1989 ביים את הסרט "ניפגש בספארי" - קומדיית מתיחות שצולמה בזימבבואה ובדרום אפריקה, ושיחק בסרט "אוכלים לוקשים" - קומדיית מתיחות שצולמה בדרום אפריקה שביימו בועז דוידזון וצבי שיסל. ב-1992 כתב וביים את הסרט "גברת תפתחי זה אני".

ב-1985 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "קומפוט נעליים" אותו גם כתב (לצד יוסי סוויה), ביים והפיק (לצד עזרא שם טוב). ב-1987 החל לגלם את יצחק (צ'יקו) בן דוד בטרילוגיה "אבא גנוב" - בסרט "אבא גנוב" שכתבו חיים מרין ופיני עדן וביים ינקול גולדווסר; ב-1989 בסרט "אבא גנוב 2" שכתבו פיני עדן ושלמה משיח (על פי רעיון של בארקן) וביים אבי כהן וב-1991 בסרט "אבא גנוב 3" שכתבו חיים מרין ושלמה משיח וביימה איילת מנחמי. ב-1990 גילם את אריק שוורצמן בסרט "נשיקה במצ"ח" שכתב בארקן לצד שלמה משיח וביים שמוליק פירסטנברג. ב-1993 גילם את מיקי בסרט "מחפשת בעל על ארבע" שכתבו ירון זליג וחגית מאור (על פי רעיון של בארקן) וביים שמעון אזולאי. הסרט נחל כישלון קופתי צורב, והביא את בארקן לידי הכרזה על פשיטת רגל. בשנת 1999 שיחק בתפקידי משנה קטנים: שיחק בסרט "תסתכל לי בעיניים" שכתב פיני עדן וביימו ארנון צדוק ודורון ערן, וגילם מאמן כדורגל בסרט "צומת וולקן" שכתבו משה זונדר ואמיר בן-דוד וביים ערן ריקליס.

בשנת 2001 שיחק בסרט הקצר "של מי הנעליים האלה" לצד ליא קניג. בשנת 2013 שיחק את משיח בסרט הקצר "ענק יהלומים על צוואר של עכברוש" על פי ספרו של דודו בוסי. ב-2015 שיחק בסרט "סיפורי מעשיות של רבי נחמן" שכתב וביים צבי פישמן. ב-2019 שיחק בתפקיד הראשי בסרט "אהבה בשלייקס" לצד ניצה שאול.

בטלוויזיה וברדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1994, מעט לאחר תחילת שידורי ערוץ 2 המסחרי, החל להגיש את תוכנית המתיחות "לא דופקים חשבון" בשידורי קשת. התוכנית ירדה מהמסך לאחר זמן קצר.

בשנת 2003 השתתף בסרט הדוקומנטרי "זהירות מצלמה" לצד נורית גפן וג'וזי כץ. ב-2004 גילם את שלמה אטיאס לצד ליא קניג בסדרת הדרמה "אהבה בשלכת" שכתבה אליסה דור וביים יוחנן ולר בערוץ 1. ב-2009 התארח בסדרה "עוד משפחה וחצי" שכתבה גלילה רון פדר עמית. בין השנים 20102014 גילם את מאיר רוטנברג בסדרת הדרמה שיצרה קרן מרגלית "פלפלים צהובים". ב-2011 גילם פרשן סנוקר בפרק הוקרה לסרט "חגיגה בסנוקר" בסדרה "החברים של נאור" שכתב וביים נאור ציון.

לאחר חזרתו בתשובה עבר בארקן ליצירה ומשחק סרטים חרדיים: ב-2003 שיחק בסרט "גבורה של ילד" שביים משה חורי בהפקת "חלום הפקות איכות". שיחק בסרט "כל יהודי זהב" בהפקת "ניצוצות של קדושה". הופיע בסרט, ובמסע הופעות "מאבא גנוב לאבא שבשמיים" בו הוא מספר את סיפור חזרתו בתשובה.

במשך תקופה הגיש תוכנית שבועית לפרשת השבוע, "חכמים בלילה", העוסקת בשאלות למאזינים, ברדיו קול חי. משנת 2011 שידר את התוכנית ברדיו קול ברמה מדי יום שלישי בחצות. בשנת 2015 התוכנית ירדה מהאוויר.

באוקטובר 2017 הופיע בסדרת הדרמה "כיפת ברזל" בתור ראש ישיבת ויזניץ'.

ב-2020 התארח בתוכנית הטלוויזיה "פגישה" בהנחייתו של רוני קובן. זו הייתה הופעתו האחרונה. התוכנית שודרה לאחר מותו והוקדשה לזכרו.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארקן התחתן לראשונה עם אישה ממוצא ברזילאי וממנה יש לו בת. ב-10 בדצמבר 1975 נשא לאישה את נילי ברקן-גולן, אמנית פיסול, אשתו לשעבר של מתי גולן ואם לבת. מנישואים אלו נולדו לו שני בנים. בתחילת המאה ה-21 החל בארקן להתקרב לדת בהדרגה ולבסוף עבר תהליך של חזרה בתשובה, התחתן בשלישית ועבר לגור במושב בית גמליאל עם אשתו ובתו המאומצת.[6]

בארקן נפטר ב-23 באוקטובר 2020 בבית החולים הדסה, לאחר שחלה במחלת הקורונה.[2]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארקן בחזרות למופע, 1969
בארקן בתפקיד צ'ארלי יחד עם משה איש כסית וזאב רווח בסצנה מתוך הסרט "צ'רלי וחצי", 1974

שחקן

במאי, תסריטאי או מפיק

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מותו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]