צלי קדירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מ ניקוי שפה זרה |
||
שורה 5: | שורה 5: | ||
* '''חזה (ברוסט)''' זהו נתח שמן שנדרש לו בישול ארוך כדי להתרכך. מתאים גם ל[[מרק]] ול[[חמין]]. |
* '''חזה (ברוסט)''' זהו נתח שמן שנדרש לו בישול ארוך כדי להתרכך. מתאים גם ל[[מרק]] ול[[חמין]]. |
||
* '''כתף''' נתח ללא שומן. במרכזו יש סחוס. |
* '''כתף''' נתח ללא שומן. במרכזו יש סחוס. |
||
* '''פילה מדומה''' (פאלש פילה |
* '''פילה מדומה''' (פאלש פילה). דומה בצורתו לפילה, שונה מאוד במרקם. |
||
* '''אגוז''' (נוס |
* '''אגוז''' (נוס). חלק אחורי, מחובר לירך. |
||
* '''ירכה''' (צ'אך, שפיץ צ'אך |
* '''ירכה''' (צ'אך, שפיץ צ'אך). חלק אחורי. |
||
* '''כף''' |
* '''כף''' - החלק הפנימי של הירך האחורית. מתאים גם לשניצל ואסקלופ. |
||
* '''ראש ירכה''' (וויסבראטן). חלק אחורי, צמוד לירכה. חסר שומן. |
* '''ראש ירכה''' (וויסבראטן). חלק אחורי, צמוד לירכה. חסר שומן. |
||
גרסה מ־12:47, 16 בספטמבר 2010
צלי קדירה הוא בישול של נתחי בשר שלמים בסיר למשך זמן ארוך, כשמיצי הבשר מתערבבים עם המרכיבים האחרים. בהכנת צלי קדירה משתמשים בנתחים היקרים פחות של הבקר, כמו חזה (ברוסט), כתף, ירכה ועוד. נתחים אלה הם שריריים יותר, אינם מצטיינים ברכות, ולא יתאימו לצלייה מהירה על גריל או בתנור.
הנתחים המתאימים ביותר לצלי-קדירה הם:
- חזה (ברוסט) זהו נתח שמן שנדרש לו בישול ארוך כדי להתרכך. מתאים גם למרק ולחמין.
- כתף נתח ללא שומן. במרכזו יש סחוס.
- פילה מדומה (פאלש פילה). דומה בצורתו לפילה, שונה מאוד במרקם.
- אגוז (נוס). חלק אחורי, מחובר לירך.
- ירכה (צ'אך, שפיץ צ'אך). חלק אחורי.
- כף - החלק הפנימי של הירך האחורית. מתאים גם לשניצל ואסקלופ.
- ראש ירכה (וויסבראטן). חלק אחורי, צמוד לירכה. חסר שומן.
הבישול הוא איטי, בחום נמוך, ונתחי הבקר מתבשלים לאיטם יחד עם התוספות, כמו ירקות שורש ופקעת. ההבחנה בין צלי קדירה לבין נזיד (צלי ברוטב) היא בכמות הנוזלים המעורבת בתהליך הבישול. הרוטב המשמש לבישול יכול להיות מורכב ממים מתובלים, משמן או מיין. בתבשילים מסוימים נהוג לצלות תחילה את נתח הבשר, כדי להשחים את שוליו ולשפר את טעמו. בסיום התהליך הבשר רך ועסיסי.