יו-יו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית


שגיאות פרמטריות בתבנית:מקורות

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
משחק ביו-יו (וידאו)
מוצגים במוזיאון היו-יו בקליפורניה

יו-יו הוא צעצוע הבנוי משתי דיסקיות שוות בגודלן, העשויות מפלסטיק, עץ או מתכת, ומחוברות זו לזו בציר, שסביבו מלופף חוט.

משחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישה משחקת ביו-יו בברלין בשנות ה-20
תרגילי חוט

כדי לשחק ביו-יו יש לתפוס את החוט בקצהו החופשי ולהטיל את היו-יו הרחק מהגוף בתנועה חלקה. הסיבוב שבציר גורם לתופעה גירוסקופית שמאפשרת למטיל היו-יו להחזירו לכף ידו על ידי מספר משיכות מגוונות.

מיתוס שגוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו-יו, בניגוד למיתוס הפופולרי, לא התפתח ככלי נשק. היו-יו אמנם עלול לגרום נזק רציני עם מספר קצוות חדים, אך לכשירצה מטיל היו-יו להחזיר אליו את כלי הנשק ידקור את עצמו.

האסוציאציה של המשחק לכלי נשק בא מהפיליפינים שבהם ישנו תיעוד של ציידים בני המאה ה-16 הצדים בשימוש אבנים הקשורות לחוטים. התפתחות היו-יו המודרני מקורה מאזור זה ולכן נוצר קשר שגוי זה.

היסטוריה של היו-יו[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו-יו הוא צורה עתיקת יומין של שעשוע, הוא נפוץ באין ספור תרבויות והוא הצעצוע השני בעתיקותו בעולם (לאחר בובות). למרות שמקורותיו בסין, ההוכחה ההיסטורית הברורה העתיקה ביותר היא מיוון של 500 לפנה"ס.

הצעצוע כנראה נהפך לפופולרי בכל רחבי העולם העתיק דרך מסחר, וכיום אנו יודעים שבין העמים הרבים שהשתמשו בו היו הסקוטים, האנגלים, ההודים והמצרים.

המכשיר התקבל בברכה בעולם המערבי בזמן המהפכה הצרפתית, כאמצעי להרגעת הנפש והוצאת מתחים. תפוצתו המסיבית והשתלטות המכשיר על שוק הצעצועים התרחשה דווקא בעולם החדש.

היו-יו המודרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

היו-יו המודרני, כמוזכר לעיל, החל את דרכו בפיליפינים. על פי הסברה, מקור השם הוא במלה הפיליפינית "טאיויו", שפרושה "להסתובב".

יו-יו, פטנט אמריקאי מספר 59745

הפטנט האמריקאי הראשון על הצעצוע שייך לג'יימס ל. הייבן וצ'ארלס הטריך משנת 1866 תחת השם 'וירליגיג', אך סיפור ההצלחה של היו-יו החל ב-1928 כשאמריקאי ממוצא פיליפיני בשם פדרו פלורס (אנ') פתח מפעל ליצור יו-יוים בסנטה ברברה, קליפורניה[1].

היו-יו המשמש לתחרויות הוא יו-יו בעל מיסב כדורי בצירו או "מיסב מחליק" שהוא בעצם טבעת פלסטיק או עץ המקיפה את הציר אך לא מחוברת אליו אשר מסביבה נכרך החוט.

תחרויות יו-יו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הצלחתו של היו יו ושימושו לעשיית פעלולים (וגם בגלל הדמיון הרב בין פעלולי היו-יו והדיאבולו) נהפך היו-יו לענף באמנות הג'אגלינג. מכיוון שבכל ענפי הג'אגלינג נערכות תחרויות, גם תחרויות יו-יו הופיעו עם השנים.
תחרויות יו-יו מתחלקות לחמישה ענפים או סגנונות (אנגלית: "styles"). לענפים אלו שם קריא באנגלית בנוסף לשם לא קריא, המורכב מהאותיות ומספרים. ענפי היו-יו הם:

  • 1A- נקרא גם סינגל, או סינגל איי. בענף זה המתחרה משתמש ביו-יו עם מיסב כדורי או ציר מחליק (ראו למעלה) אשר עליו קשור החוט בקצהו. המיסב הכדורי גורם לכך שהיו-יו לא יחזור ליד המשתמש בקצה החוט, אלא ימשיך להסתובב בקצה החוט עד שהשחקן יבקש להחזירו (מצב זה נקרא "שינה"). בענף זה המתחרים מבצעים "תרגילים" הנקראים "תרגילי חוט" בתרגילי החוט המתחרים מבצעים מניפולציות שונות בחוט וביו-יו, לרוב גורמים לכך שהיו-יו ישב על החוט בדומה לדיאבולו. בענף זה ניתן ללבוש כפפות על מנת להימנע מכוויות וחתכים העלולים להיווצר כתוצאה מהחיכוך עם החוט.
  • 2A- נקרא גם דאבל. בענף זה המתחרה משתמש בשני יו-יואים במקביל, אחד על כל יד. היו-יואים בהם משתמשים לפעמים בעלי מיסבים שונים אך דבר זה אינו נחוץ, וגם אם קיימים מיסבים הם אינם בשימוש לרוב. בענף זה משתמשים בתרגילי לולאה בהם היו-יו "ישן" לעיתים רחוקות. לרוב היו-יו חוזר מיד לכיוון היד, אם כי המשתמש שולח אותו חזרה מלפני שהיו-יו נגע ביד ובמהירות גבוהה.
  • 3A- בענף זה המתחרה משתמש בשני יו-יואים במקביל גם כן, אם כי בענף זה הם "ישנים" רוב הזמן. בענף זה המתחרה עושה "תרגילי חוט" בשני יו-יואים במקביל, לרוב על אותו החוט.
  • 4A- נקרא גם "אוף סטרינג" ("off string": ללא חוט). ענף זה הוא הענף הדומה ביותר ללהטוטי הדיאבולו. בענף זה המתחרים משתמשים בכמות יו-יואים לבחירתם, אך אף אחד מהיו-יואים אינו קשור לקצה החוט. בענף זה המתחרה מחזיק את החוט בשתי ידיו ומבצע גם תרגילי חוט, וגם תרגילים של הקפצות והצלפות בדומה לתרגילי הדיאבלו. הקושי הנוסף שמקשה על השימוש ביו-יו כדיאבלו הוא שכפי שבכל ענפי היו-יו, בסוף כל תרגיל היו-יו חייב לחזור ליד הזורק כשהחוט מלופף סביבו.
  • 5A נקרא גם "קאונטר וייט" ("counterweight" משקל נגד) בענף זה המתחרה אינו קושר את החוט לידו כי אם לעצם קטן בעל משקל, לרוב קוביית משחק. בתרגילים אלו משחרר המתחרה מדי פעם את הקוביה ומנצל את משקלה על מנת ליצור כוח צנטריפוגלי ולהחזיר אותה לידו מבלי להפיל את היו-יו.
  • AP- קיצור של מופע אמנותי. נקרא גם "פרי סטייל" ("freestyle", סגנון חופשי). בענף זה משתמש המתחרה בסוג יו-יו ובאביזרים כרצונו ומבצע תרגילים ללא שום הגבלה.
  • CB- זהו ענף היברידי המשמש רק בתחרויות עולמיות. בענף זה המתחרים צריכים להדגים את יכולותיהם במגוון סגנונות.
  • 1S- בענף זה על המתחרה לבצע 25 תרגילי חוט העומדים בתקנות אחד אחרי השני. רק החמצה אחת מותרת.
  • 2S- בענף זה על המתחרה לבצע 25 תרגילי לולאה העומדים בתקנות אחד אחרי השני. רק החמצה אחת מותרת.

בכל הענפים האלו התרגיל נפסל אוטומטית אם היו-יו עצר או לא חזר ליד המתחרה בסוף התרגיל כשהחוט מלופף סביבו (יוצאי דופן הן קרעים בחוט הנוצרים בעיקר בתרגילי הלולאה).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • וולפגנג ברגר, "היו-יו: משחק בגלגל תנופה", פי האטום ג-3, ינואר 1987.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ No. 2796: THE YO-YO, אוניברסיטת יוסטון