מיילס דמפסי

מיילס דמפסי
Miles Dempsey
	גנרל סר מיילס דמפסי
	גנרל סר מיילס דמפסי
לידה	15 בדצמבר 1896; ניו בריטון, צ'שייר בריטניה
פטירה	5 ביוני 1969 (בגיל 72); יטנדון, ברקשייר בריטניה
מדינה	הממלכה המאוחדת
כינוי	Bimbo או Lucky
השכלה	בית ספר שרוסברי; המכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט ;
השתייכות	הצבא הבריטי
תקופת הפעילות	1915–1947 (כ־32 שנים)
דרגה	גנרל
תפקידים בשירות
	מפקד בריגדת חיל הרגלים ה-13 ; מפקד הדיוויזיה ה-46 ; מפקד דיוויזיית השריון ה-42 ; מפקד הקורפוס ה-13 ; מפקד הארמייה השנייה ; מפקד הארמייה ה-14 ; מפקד פיקוד מלאיה ; מפקד פיקוד המזרח התיכון
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם הראשונה ; מלחמת העולם השנייה: מבצע דינמו; המערכה בצפון אפריקה; הפלישה לסיציליה; הפלישה לאיטליה; הפלישה לנורמנדי; כיבוש בריסל ואנטוורפן; צליחת הריין; כיבוש ברמן המבורג וקיל;
עיטורים
	הצלב הצבאי ; מסדר האמבט; מסדר האימפריה הבריטית; לגיון ההצטיינות; אות השירות המצוין

סר מיילס כריסטופר דמפסי (באנגלית - Sir Miles Christopher Dempsey ‏; 15 בדצמבר 1896 - 5 ביוני 1969) היה גנרל בצבא הבריטי שנודע בתפקידו כמפקד הארמייה השנייה מיום הפלישה לנורמנדי עד לכניעת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה

קריירה מוקדמת ומלחמת העולם הראשונה

דמפסי למד במכללה הצבאית המלכותית בסנדהרסט אותה סיים ב-1915. הוא שירת ברגימנט ברקשייר המלכותי בחזית המערבית בצרפת במלחמת העולם הראשונה ועוטר בצלב הצבאי על אומץ ליבו.

לאחר המלחמה נשאר בצבא, פיקד על יחידות שונות והגיע לדרגת לוטננט קולונל, ובשנת 1938 מונה למפקד הגדוד ה-1 ברגימנט ברקשייר המלכותי.

מלחמת העולם השנייה

בתחילת המלחמה התמנה למפקד בריגדת חיל הרגלים ה-13, שהייתה חלק מהדיוויזיה ה-5, ונשלח עם חיל המשלוח הבריטי לצרפת. עם הפלישה לצרפת נאלץ דמפסי לסגת לכיוון דנקרק וניהל קרב מאסף נגד הצבא הגרמני. הוא הצליח להתפנות עם כוחותיו לבריטניה (מבצע דינמו) ועל כך עוטר באות השירות המצוין.

ביוני 1941 מונה דמפסי למפקד הדיוויזיה ה-46, וב-29 באוקטובר 1941 מונה למפקד הדיוויזיה ה-42, שהוסבה תחת פיקודו לדיוויזיה משוריינת. ב-12 בדצמבר 1942 הועלה לדרגת לוטננט גנרל והתמנה למפקד הקורפוס הבריטי ה-13 שהיה חלק מהארמייה השמינית והשתתף במערכה בצפון אפריקה תחת פיקודו של ברנרד מונטגומרי.

הוא השתתף בתכנון הפלישה לסיציליה ובפלישה לשם ביולי 1943 ואחר כך בפלישה לאיטליה דרך מצר מסינה. משם התקדם הקורפוס שלו 480 ק"מ צפונה עד שפגש בכוחות הצבא האמריקאי ליד סלרנו.

בינואר 1944 מינה אותו מונטגומרי למפקד הארמייה השנייה שכללה גם כוחות קנדים ואיתה נחת בנורמנדיה ב-6 ביוני 1944 בחופים "Gold" "Juno" ו-"Sword".

לאחר קרבות קשים ומתישים (הקרב על קן וקרב פאלז) פרצה הארמייה של דמפסי צפונה, נכנסה לבלגיה וכבשה את בריסל ואנטוורפן בספטמבר 1944. ב-15 באוקטובר 1944 ביקר המלך ג'ורג' השישי את דמפסי והעניק לו תואר אבירות.

ב-23 במרץ 1945 חצה דמפסי את הריין בראש הארמייה השנייה והיה המפקד הבכיר הראשון שעשה זאת. בתחילת מאי 1945 כבשה הארמייה את ברמן, המבורג וקיל. ב-3 במאי 1945 התייצבה במפקדתו משלחת בראשותו של גנרל. פון פרידבורג בשמו של קרל דניץ עם בקשה לכניעה. הוא שלח אותם למפקדתו של מונטגומרי שם נחתמה כניעת הגרמנים בצפון גרמניה ב-4 במאי 1945.

לאחר כניעת גרמניה הוא התמנה למפקד הארמייה ה-14 בדרום מזרח אסיה, שם קיבל את כניעת הצבא היפני באזור.

לאחר המלחמה

ב-1946 הועלה דמפסי לדרגת גנרל ומונה למפקד פיקוד המזרח התיכון וביולי 1947 פרש משירות פעיל.

הוא היה צנוע, סירב לכתוב זכרונות על פועלו הצבאי והורה על שריפת יומניו.

דמפסי נפטר ב-5 ביוני 1969 בדיוק 25 שנים לאחר הפלישה לנורמנדי.

לקריאה נוספת

רוני ברבש: הגנרלים במלחמת העולם השנייה, הוצאת אוריון, 2014, עמ' 314-315

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מיילס דמפסי בוויקישיתוף

מיילס דמפסי, באתר world war II database
דמפסי מגיע לארץ ישראל, בארכיון הסרטונים של Associated Press‏, 12 בנובמבר 1946
מיילס דמפסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)