מייק המל
 | |
| לידה | 10 בנובמבר 1955 |
|---|---|
| פטירה | 14 בנובמבר 2017 (בגיל 62) |
| מדינה |
 ישראל |
| מפלגה |
מרצ  |
  | |
מיכאל (מייק, מיש) המל (10 בנובמבר 1955 – 14 בנובמבר 2017) היה פעיל חברתי ואקטיביסט ישראלי שכיהן כיושב ראש אגודת הלהט"ב בשנים 2004 – 2011. תקופת כהונתו הייתה מהסוערות שידעה הקהילה הגאה בישראל. בתקופה זו השתקמה העמותה, שעמדה על סף פירוק כלכלי. בתקופתו התרחש הרצח בבר נוער (2009).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המל נולד וגדל בתל אביב, למד באורט רמת גן במגמת כימיה וסיים את לימודיו בשנת 1973. הוא למד תכנות מחשבים במכון צ'אב שבניו ג'רזי. הוא עבד בג'יי פי מורגן צ'ייס בארצות הברית בתפקיד מנתח מערכות ומשנת 1994 בחברת מטריקס עד לשנת 2005.
המל היה חבר מרצ וחבר בפורום החברתי-כלכלי של מרצ. בשנת 2003 הוא נבחר לתפקיד יו"ר סניף תל אביב של האגודה. ב-14 ביוני 2004 נבחר לתפקיד יו"ר אגודת הלהט"ב[1] לאחר התפטרותה של נורה גרינברג, בשל משבר כללי שאיים על סגירת העמותה עקב חובות כספיים גדולים ומשבר מנהיגותי. חודש לאחר תחילת כהונתו פרש ארגון חוש"ן - חינוך ושינוי שהוקם באגודה ובשנת 2005 פרש גם איגי - ארגון נוער גאה שהוקם באגודה. הוא תרם והלווה סכומי כסף גדולים לעמותה למעלה מ-350,000₪ ובשל כך חטף ביקורת נוקבת על נכונותו לסייע מכיסו הפרטי אבל במעשהו זה הציל אותה מפני סגירה.[2]
בשנת 2006 החל מיזם תיירות גאה של האגודה בשיתוף פעולה עם משרד התיירות, במסגרתו נערך לראשונה בישראל כנס בנושא. הכנס נערך בקמפוס אילת של אוניברסיטת בן-גוריון והוזמנו אליו אנשי תעשיית התיירות בישראל.[3] במרץ 2009 הופצה מפת גאווה של העיר תל אביב ברבבות עותקים בכל מוקדי הבילוי של הקהילה הגאה ברחבי אירופה[4] וזאת במאמץ להגביר את התיירות הגאה לתל אביב. כל אותם מיזמים שהאגודה בראשותו הפיקה ביחד עם המיזמים שהפיקה עיריית תל אביב, בסופו של דבר זיכו את העיר תל אביב בתחרות בינלאומית בתואר העיר הגאה הטובה בעולם לשנת 2011.
ב-2008 נפתח המרכז העירוני לקהילה הגאה שהקטין את מרכזיותה ותפקידה הראשוני של אגודת הלהט"ב בקהילה הגאה. אף על פי שנראה היה כי האגודה תחל בתהליך של התפרקות, הוא הצליח לשקמה, לאזן את העמותה הן מבחינה תקציבית והן מבחינת תרומה לקהילה הגאה והוביל אותה לשגשוג.[5]
בעקבות הרצח בבר נוער שהתרחש ב-1 באוגוסט 2009[6] הוא הקים את המערך הארצי הפסיכו-סוציאלי של הקהילה הגאה ברחבי הארץ, את מרכז ניר כץ נגד להט"בופוביה ושיתופי פעולה פורצי דרך עם מוסדות המדינה.
בשנת 2010 נערך מצעד הגאווה הראשון בראשון לציון בחסות האגודה ונערך אירוע הגאווה הראשון בבאר שבע על ידי הסניף המקומי של האגודה.[7] ב-9 באוגוסט אותה שנה קיבלה אגודת הלהט"ב את אות הנשיא למתנדב המוענק על ידי נשיא מדינת ישראל.[8]
בספטמבר 2011 הודיע על סיום תפקידו כיו"ר האגודה, תפקיד שמילא עד ינואר 2012.
חייו האישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המל התגורר בתל אביב והיה אב לשלושה. בצעירותו היה נשוי לאשה. בשנות ה-30 לחייו נפטרה אשתו ממחלת הסרטן. לאחר פטירתה יצא מהארון ובהמשך חי עם בן זוג. באותו זמן החל בפעילותו הציבורית, בתחילה כחבר באגודת הלהט"ב ובהמשך בוועד המנהל וכיו"ר.
בשנותיו האחרונות היה נכה בכסא גלגלים. הוא נפטר ב-14 בנובמבר 2017 מסיבוכים של מחלת הסוכרת.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מייק המל - סיבה לגאווה - reason for pride, באתר YouTube- הענקת אות הנשיא למתנדב לאגודת הלהט"ב, באתר YouTube
- עינת טורס, אני גאה: יו"ר אגודת ההומואים והלסביות פורש ומסכם תקופה, באתר nrg, 8 בספטמבר 2011
- מייק המל, מראשי קהילת הלהט"ב, הלך לעולמו, Time-Out, 15.11.2017
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ עופר מאיר, נבחר יו"ר חדש לאגודת ההומואים והלסביות: מייק המל, באתר ynet, 15 ביוני 2004
- ^ יניב הלפרין, מייק המל הלווה לאגודה מאות אלפי שקלים, באתר GoGay, 25 בינואר 2007
- ^ דוד מרחב, משרד התיירות ישתתף בכנס על תיירות גאה, באתר nrg, 20 באפריל 2006
- ^ יואב זיתון, מפת הגאווה תופץ באירופה ברבבות עותקים, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 11 במרץ 2009
- ^ מייק המל נבחר שוב ליושב ראש האגודה, באתר GoGay, 29 בינואר 2007
- ^ אמנון מרנדה, מייק המל מאגודת ההומואים והלסביות: לא האמנו שיכול לקרות דבר כזה, באתר ynet, 2 באוגוסט 2009
- ^ לימים, בית גאה בבאר שבע
- ^ יהונתן ליס, אגודת ההומואים והלסביות זכתה באות הנשיא למתנדב ל-2010, באתר הארץ, 18 במאי 2010