משרד התיירות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משרד התיירות
Ministry of Tourism.svg
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
תאריך הקמה 22 בדצמבר 1964
ממשלה Emblem of Israel.svg ממשלת ישראל
שר/ה יואל רזבוזוב
תאריך כניסה 13 ביוני 2021
מנכ"ל/ית אמיר הלוי
http://www.tourism.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל.

יעדי משרד התיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

משרד התיירות ממונה על קידום ושיווק תנועת התיירות לישראל, מקיים פיקוח על שירותי התיירות: בתי מלון, אכסניות ובתי הארחה ואחראי על הכשרת כוח האדם ועל רישוי פרטים וגופים מסחריים העוסקים בענף. כמו כן הוא מרכז את איסוף ופרסום הנתונים הסטטיסטיים בחקר תנועת התיירות אל ישראל ובתוכה, לצורך לימוד והסקת מסקנות אסטרטגיות, וזאת בראיית התיירות כענף כלכלי מרכזי במדינת ישראל וכמקור הכנסה חשוב של מטבע חוץ.

סמליל ישן של המשרד
סמליל של המשרד

משרד התיירות מציג את יעדיו העיקריים כ[1]:

  1. תכנון, פיתוח ושימור תשתיות על בסיס אזורי ונושאי
  2. שיווק ישראל תיירות נכנסת, לקהלים ממוקדים ובארצות נבחרות בחו"ל
  3. הגדלת היקף תיירות הפנים
  4. עיצוב ושיפור המוצר התיירותי
  5. הכשרת כוח-אדם בענף התיירות
  6. עידוד ומשיכת השקעות בתיירות
  7. הגברת וחיזוק הקשר עם התיירים
  8. פיתוח ענף התיירות הכפרית בישראל

משרד התיירות נחשב כמשרד כלכלי, כלומר אחד מיעדיו הוא "הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק". לפי אתר משרד התיירות היו ההכנסות מתיירות נכנסת כ-23 מיליארד ש"ח במהלך 2019.[2] לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היו ההכנסות מתיירות ב-2018 כ-7.2 מיליארד דולר מתוכן כ-6.1 מיליארד דולר מתיירות נכנסת.[3]

פעילות המשרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

מודעה של משרד התיירות לעידוד התיירות לישראל. פורסם בארצות הברית ב- National Geographic Magazine, פברואר 1956. מודעה צנועה בשחור/לבן, מידות 10 על 7 ס"מ

עיקר פעילות השיווק של המשרד מתרכזת בתחום התיירות הנכנסת, כלומר עידוד הגעת תיירים לישראל. לצורך זה מפעיל המשרד לשכות ברחבי העולם, בעיקר בערים מרכזיות של מדינות בהן קיים פוטנציאל רב לתיירות לישראל. לשכות אלה עוסקות בהפצת מידע וחומר פרסומי על ישראל, עריכת סמינרים וסיורים לימודיים למחליטנים, עיתונות ויחסי ציבור, וסיוע לחברות תיירות מרכזיות באותן מדינות לשווק את ישראל בחבילותיהן. כמו כן, משתתף משרד התיירות בקביעות בירידי התיירות הבינלאומיים המרכזיים בעולם, ואחראי להפעלת "ביתן ישראל" בהן.

בפרופיל נמוך יותר עוסק משרד התיירות גם בתיירות הפנים - כלומר תיור ונופש של ישראלים בישראל. מטרתו בתחום זה היא לעודד ככל הניתן העדפת ישראלים לתיור בישראל על פני נסיעה לחו"ל, וזאת לצורך סיוע למאזן התשלומים של מדינת ישראל, פיתוח כלכלי של אזורים בארץ באמצעות תיירות, ותמיכה נוספת בתשתית התיירותית שהוקמה לתיירות הנכנסת אך אינה עובדת בניצולת מלאה.

בתחום התיירות היוצאת, היינו ישראלים היוצאים לחו"ל, מצטמצמת פעילות המשרד לפיקוח ורישוי העסקים העוסקים בענף, ואין הוא עוסק בעידודה או סיוע לשיווקה. עם זאת, המשרד מקיים מעת לעת מגעים עם משרדי תיירות של מדינות אחרות על שיתוף פעולה בתיירות הדדית בין המדינות, שאופיו בדרך כלל יותר הצהרתי מאשר מעשי.

המשרד מפעיל את החברה הממשלתית לתיירות כזרוע ביצועית. החברה מפתחת תשתיות תיירות ומסייעת ליזמים בהקמת מיזמים תירותיים ברחבי הארץ.

משרד התיירות מעביר מענקים לפרויקטים תיירותיים ברחבי ישראל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1936 מונה ד"ר ורנר סנטור לאחראי על מחלקת תיירות של הסוכנות היהודית, שתפקידו לפתח את התיירות לארץ ישראל.[4] עם הקמת מדינת ישראל, הועמד ד"ר וורנר בלוך, שעמד אז בראש לשכת התיירות של הסוכנות, בראש מחלקת התיירות במשרד העלייה.[5][6] בראשית דרכה פעלה המחלקה למציאת מקומות אכסון לתיירים, בין השאר בשכנוע הצבא לוותר על בתי מלון שתפס ובעידוד אנשים פרטיים להלין תיירים בבתיהם.[7] בשנתה הראשונה הפעילה המחלקה שלוש לשכות מודיעין בירושלים, תל אביב וחיפה וכן בנמל חיפה ובנמל התעופה לוד.[8] ב-1 במרץ 1952, עם פירוק משרד העלייה, הועברה מחלקת התיירות למשרד המסחר והתעשייה[9] והוא כונה "מרכז תיירות". המרכז הורחב והוקמה לו מועצה מייעצת לתיירות,[10][11] אולם עלו תלונות שסמכויות המרכז מוגבלות.[12]

בשנת 1955 המליצה ועדה בראשות מנהל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על העברת מרכז התיירות לאחריות משרד ראש הממשלה ועל הקמת החברה הממשלתית לתיירות.[13] בראש החברה עמד טדי קולק, והחברה ריכזה את הפעילות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל. באוקטובר 1964, לאור הגידול בתיירות קיבלה הממשלה את ההמלצה למנות שר לענייני תיירות.[14] תחילה הוצע טדי קולק לתפקיד אך עקיבא גוברין מונה כשר, דבר שהכין את הדרך להקמת משרד התיירות והתקבל בברכה על ידי עסקים בענף התיירות.[15] לקראת הקמת ממשלת ישראל השלוש עשרה בסוף 1965, עלתה כוונה לבטל את משרד התיירות ולצרפו למשרד אחר,[16] והוא נמסר למשה קול יחד עם משרד הפיתוח. עם זאת, קול בחר להקדיש את עיקר זמנו למשרד התיירות ולהעניק לו את תשומת הלב של משרד במשרה מלאה.[17]

עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 והקמת ממשלת ישראל השמונה עשרה, הוחלט על מיזוג מספר משרדי ממשלה, ומשרד התיירות מוזג לתוך משרד המסחר והתעשייה.[18] שר המסחר, התעשייה והתיירות, יגאל הורביץ, הודיע שהמיזוג יהיה מלא, אך שהוא יקדיש זמן ראוי לענייני משרד התיירות, עקב חשיבות התיירות.[19] באוקטובר 1977 הודיע הורביץ כי המיזוג הושלם ויביא לחסכון של 15% מעובדי המשרד המשותף[20] ובשנת 1979 נמצא שהמיזוג חסך 25 משרות.[21] בשנת 1981, הוקם המשרד מחדש כמשרד עצמאי ובראשו הועמד אברהם שריר.

שרי התיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר שם תמונה תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה ממשלה
שרי התיירות
1 עקיבא גוברין Akiva govrin.jpeg 22 בדצמבר 1964 12 בינואר 1966 מפא"י ממשלת ישראל השתים עשרה
2 משה קול Moshe Kol.jpg 12 בינואר 1966 20 ביוני 1977 ליברלים עצמאיים ממשלת ישראל השלוש עשרה
ממשלת ישראל הארבע עשרה
ממשלת ישראל החמש עשרה
ממשלת ישראל השש עשרה
ממשלת ישראל השבע עשרה
שרי התעשייה, המסחר והתיירות
- יגאל הורביץ Dan Hadani collection (990044392760205171).jpg 20 ביוני 1977 10 באוקטובר 1978 הליכוד ממשלת ישראל השמונה עשרה
- גדעון פת Gideon Patt 1980 crop.jpg 15 בינואר 1979 11 באוגוסט 1981
-
ממשלת ישראל התשע עשרה
שרי התיירות
3 אברהם שריר אברהם שריר.png 11 באוגוסט 1981 22 בדצמבר 1988 הליכוד ממשלת ישראל התשע עשרה
ממשלת ישראל העשרים
ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
4 גדעון פת Gideon Patt 1980 crop.jpg 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים ושלוש
ממשלת ישראל העשרים וארבע
5 עוזי ברעם UziBaram.jpg 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 העבודה ממשלת ישראל העשרים וחמש
ממשלת ישראל העשרים ושש
6 משה קצב Moshe Katsav 2, by Amir Gilad.JPG 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 הליכוד ממשלת ישראל העשרים ושבע
7 אהוד ברק Ehud Barak 2016 - Herzliya Conference 2016 3015 (cropped).jpg 6 ביולי 1999 5 באוגוסט 1999 ישראל אחת ממשלת ישראל העשרים ושמונה
8 אמנון ליפקין-שחק Amnon Lipkin-Shahak, Chief of General Staff.jpg 5 באוגוסט 1999 7 במרץ 2001 מפלגת המרכז
9 רחבעם זאבי Gandi 1.jpg 7 במרץ 2001 17 באוקטובר 2001 (נרצח) האיחוד הלאומי ממשלת ישראל העשרים ותשע
10 בנימין אלון Binyamin Elon.jpg 31 באוקטובר 2001 14 במרץ 2002
11 אריאל שרון Ariel Sharon Headshot.jpg 14 במרץ 2002 18 בספטמבר 2002 הליכוד
12 יצחק לוי Yitzhak Levy.jpg 18 בספטמבר 2002 28 בפברואר 2003 מפד"ל
(10) בנימין אלון Binyamin Elon.jpg 28 בפברואר 2003 6 ביוני 2004 האיחוד הלאומי ממשלת ישראל השלושים
13 גדעון עזרא Gideon Ezra.jpg 4 ביולי 2004 10 בינואר 2005 הליכוד
14 אברהם הירשזון Emblem of Israel.svg 10 בינואר 2005 4 במאי 2006 קדימה
15 יצחק הרצוג Isaac Herzog.jpg 4 במאי 2006 21 במרץ 2007 העבודה ממשלת ישראל השלושים ואחת
16 יצחק אהרונוביץ' יצחק אהרונוביץ, יו"ר תעש מערכות.jpg 21 במרץ 2007 22 בינואר 2008 ישראל ביתנו
17 רוחמה אברהם Ruhama Avraham.jpg 14 ביולי 2008 31 במרץ 2009 קדימה
18 סטס מיסז'ניקוב Stas Miseznikov.jpg 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 ישראל ביתנו ממשלת ישראל השלושים ושתיים
19 עוזי לנדאו Uzi Landau 001.jpg 18 במרץ 2013 14 במאי 2015 הליכוד - ישראל ביתנו

ישראל ביתנו

ממשלת ישראל השלושים ושלוש
ישראל ביתנו
20 יריב לוין Yariv Levin.JPG 14 במאי 2015 17 במאי 2020 הליכוד ממשלת ישראל השלושים וארבע
21 אסף זמיר אסף זמיר באירוע שבתרבות עם רועי כ"ץ בבאר שבע (cropped).jpg 17 במאי 2020 6 באוקטובר 2020 כחול לבן

חוסן לישראל

ממשלת ישראל השלושים וחמש
22 אורית פרקש-הכהן 14 באוקטובר 2020 13 ביוני 2021
23 יואל רזבוזוב יואל רזבוזוב.jpg 13 ביוני 2021 מכהן יש עתיד ממשלת ישראל השלושים ושש

סגני שר התיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם תמונה תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
יהודה שערי Yehuda Shaari 1966-1972.jpg 22 בדצמבר 1969 10 במרץ 1974 המפלגה הליברלית הישראלית

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אודות המשרד, משרד התיירות
  2. ^ שיא כל הזמנים בכניסות תיירים לישראל ב-2019!, אתר משרד התיירות, 31 בדצמבר 2019
  3. ^ הכנסות מתיירות, אתר הלמ"ס
  4. ^ פתוח התיירות - גורם כלכלי להתפתחות הארץ, דואר היום, 5 בפברואר 1936
  5. ^ התיירות בישראל לקראת פיתוח ממלכתי, הצופה, 26 בינואר 1949
  6. ^ במחלקה לתיירות של משרד העלייה, הצופה, 3 בנובמבר 1948
  7. ^ זרם התיירים מגיע לאלפים, חרות, 19 במאי 1949
  8. ^ משרדים בחו"ל לעדוד התיירות, הצופה, 7 ביוני 1949
  9. ^ משרד העלייה מתחסל, חרות, 17 במרץ 1952
  10. ^ מרכז התיירות - יורחב, מעריב, 20 בפברואר 1952
  11. ^ נפתחה המועצה המייעצת לתיירות, על המשמר, 13 ביוני 1952
  12. ^ ענייני התיירות עדיין טעונים תיקון, דבר, 5 ביוני 1952
  13. ^ ממליצים להעביר הטיפול בתיירים ממ. המסחר למשרד ראש הממשלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  14. ^ ההמלצה למנות שר מיוחד לתיירות, הבוקר, 7 באוקטובר 1964
  15. ^ ענף התיירות מקבל בברכה מינוי שר לענייני תיירות, דבר, 9 באוקטובר 1964
  16. ^ תובעים מאשכול המשך קיום משרד תיירות עצמאי, דבר, 13 בדצמבר 1965
  17. ^ מ. קול יפעל להגברת התיירות היהודית מארצות חוץ לישראל, דבר, 14 בינואר 1966
  18. ^ מיזוג משרדי הממשלה יימשך חודשים, דבר, 6 ביוני 1977
  19. ^ הורוביץ החליט על מיזוג מלא מסו"ת-תיירות, דבר, 28 ביוני 1977
  20. ^ הורוביץ: 15% מעובדי משרד התעשייה מיותרים, דבר, 17 באוקטובר 1977
  21. ^ מיזוג משרדי הממשלה מתנהל בעצלתיים, דבר, 14 במאי 1979