מטריקס (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטריקס בע"מ
Matrix logo.jpg
סוג: חברה ציבורית, TASE
שנת הקמה: 2001
משרד ראשי: הרצליה, ישראל
אנשי מפתח: מוטי גוטמן (מנכ"ל)
מוצרים עיקריים: שירותי IT (פיתוח, יישום, ניהול פרויקטי IT), ייצוג מוצרי תוכנה, אינטגרציה ותשתיות, הדרכה והטמעה
הכנסות: 2.28 מיליארד ש"ח (2015)[1]
רווח תפעולי: 160 מיליון ש"ח (2015)[1]
רווח: 101 מיליון ש"ח (2015)[1]
עובדים: 7,644 (31.12.2015)[2]
www.matrix.co.il
בניין מטה החברה בהרצליה פיתוח

מטריקס אי.טי בע"מ היא חברת IT או בעברית חברת טכנולוגיית מידע ישראלית, חברת בת של חברת פורמולה מערכות שהיא עצמה חברת בת של חברת אסקו הפולנית. נכון לסוף שנת 2015 מעסיקה מטריקס כ-7,750 עובדים. מטריקס נסחרת בבורסה לניירות ערך בתל אביב במדד תל אביב 100, במדד תל אביב טק-עילית ובמדד החברות הגדולות המחלקות דיבידנד - מדד תל דיב.

מטריקס עוסקת בביצוע פרויקטי שילוב מערכות (אינטגרציה), פיתוח ויישום טכנולוגיות, פתרונות ומוצרי תוכנה, ייצוג ושיווק מוצרי תוכנה, שירותי תשתית, ייעוץ אסטרטגי וארגוני, Offshore, מיקור חוץ, בדיקות תוכנה, הדרכה והטמעה ופתרונות חומרה. עם לקוחותיה של מטריקס נמנים מגוון גופים וחברות בישראל בתחומי התעשייה, מסחר, בנקאות ופיננסים, טלקום, ביטחון, חינוך ואקדמיה, בריאות והמגזר הממשלתי וציבורי, הייטק ויצרני תוכנה בלתי תלויים (ISVs)[3].

מחזור המכירות של מטריקס במהלך שנת 2015 הגיע ל-2.3 מיליארד שקל. בשנת 2016 דירגה חברת המחקר והייעוץ STKI את מטריקס כמובילת שוק שירותי ה-IT בישראל אחת-עשרה שנים ברציפות[4], וחברת הייעוץ IDC דירגה אותה כראשונה בקטגוריה זו שנה שמינית ברציפות[5].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2001, בזמן המשבר הכלכלי שחווה השוק העולמי והישראלי, הוחזקו על ידי קבוצת פורמולה מערכות אשכול רחב של חברות טכנולוגיה, חלקן ספקיות שירותי טכנולוגיות מידע (IT) וחלקן חברות שפיתחו טכנולוגיות. דני גולדשטיין, יו"ר פורמולה דאז, החליט כי יהיה יעיל יותר לאחד את כל החברות המספקות שירותי טכנולוגיות מידע בישראל לחברה אחת תחת מותג אחד. לצורך משימת איחוד החברות גויס מוטי גוטמן, שהחל במלאכת הקמת החברה ומיזוג החברות. בשלב הראשוני בוצע מיזוג של חמש חברות (פורסופט, ניקוב, איי-סופט, אלרון טלסופט ובשן מערכות) שהביא להקמתה של חברת מטריקס בספטמבר 2001 כאשר בחודש דצמבר באותה השנה הונפקה חברת מטריקס בבורסה לניירות ערך בתל אביב. בשנת 2002 המשיך תהליך המיזוג בו החברות ניו- אפליקום, קומסופט, סיון מערכות וסינטק מוזגו עם חברת מטריקס. מטריקס נסחרת כיום במדד תל אביב 100. קבוצת פורמולה מערכות מחזיקה ב-50.5% ממניות מטריקס. בשנת 2006 מכר גולדשטיין את השליטה בפורמולה לקבוצת אמבלייז, אשר מכרה אותה בשנת 2010 לקבוצת Asseco הפולנית, המדורגת בין עשר חברות התוכנה המובילות באירופה[6].

מראשית הקמתה ולאורך שנות קיומה אסטרטגיית הצמיחה של מטריקס מושתתת הן על צמיחה אורגנית והן על רכישות ומיזוגים של חברות כבסיס לגידול וכניסה למגזרים חדשים. בין החברות אותן רכשה החברה לאורך שנות קיומה נכללות: ג'ון ברייס הדרכה, טנגרם, סיבם, קבוצת סינטק, קבוצת ניו-אפליקום, אפקט, ספיה, טאקט מערכות, נטווייז, 2Bsecure ,Babacom, המי"ל, Exzac, Xtivia ורבות אחרות.

למטריקס נציגויות ושותפויות עסקיות עם חברות תוכנה בינלאומיות מובילות רבות, בהן מיקרוסופט, IBM, HP, EMC, אמזון, Oracle, SAP, Apple , BMC, VMware, Red Hat ורבות אחרות.

בשנת 2004, מול מגמת הקמת מרכזי פיתוח במודל Off-Shore בהודו ובדרום מזרח אסיה, הקימה מטריקס את מיזם תלפיות - מרכז פיתוח בישראל המעסיק נשים חרדיות שהוכשרו מקצועית על ידי חטיבת ההדרכה וההטמעה במטריקס[7]. המיזם פועל תחת הכללים והתנאים הסביבתיים שמאפשרים העסקת נשים חרדיות קרוב למקום מגוריהן, ובברכת ראשי הקהילה, וכולל נכון ל-2014 כ-900 נשים חרדיות העובדות בתחום פיתוח תוכנה ובדיקות תוכנה עם עשרות לקוחות בשוק הישראלי והעולמי. צעד חדשני זה זיכה את מטריקס בפרסים ובשבחים[8][9].

תפיסה ייחודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטריקס גיבשה תפיסה, הבאה לידי ביטוי גם בשם ובסמל החברה, לפיה התאמת פתרון ללקוח נעשית תוך שילוב שלושה ממדים:

  • שירותים פרויקטליים רוחביים - שירותים רוחביים המספקים מענה לניהול ומימוש פרויקטי IT (ייעוץ אסטרטגי, בדיקות תוכנה, אינטגרציה, הדרכה והטמעה, מיקור חוץ ועוד)[10]
  • התמחות ורטיקלית (מגזרית) - התמחות במגזרי שוק ושירותים הנותנים מענה מותאם לעולם התוכן של המגזר (למשל: בנקאות, טלקום, ביטחון, מגזר ציבורי וכו')[11]
  • ידע וניסיון טכנולוגי - מרכזי ההתמחות טכנולוגים ואפליקטיביים (בהם Cloud Computing, אינטרנט ומובייל, Big Data, SOA ועוד)[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]