לדלג לתוכן

מיקוד (חברה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מיקוד ישראל בע"מ
נתונים כלליים
סוג פרטית
מייסדים סולי אלישר
תקופת הפעילות 1984–הווה (כ־40 שנה)
מיקום המטה תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי השקמה 2 אזור
בעלות פרטית
ענפי תעשייה אבטחה, שמירה, מיגון אלקטרוני, ניקיון
עובדים 4,500
 
www.mikud4u.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קבוצת מיקוד היא חברת אבטחה וניקיון מהגדולות בישראל. החברה מעסיקה כ-8,500 עובדים. החברה נוסדה בשנת 1984 על ידי סולי אלישר. מטה החברה ברחוב השקמה במועצה מקומית אזור. החברה החלה דרכה בירושלים כחברת אבטחה בלבד, ובמהלך השנים נוספו תחומי פעילות נוספים על מנת לספק שירותים נוספים. כיום קבוצת מיקוד מורכבת מ-4 חברות בנות:

  • מיקוד אבטחה- מספקת שירותי שמירה ואבטחה מגוונים למוסדות ממלכתיים וגופים פרטיים. תחומי פעילותה כוללים : שירותי אבטחת מתקנים, אבטחת אישים ושירותי מיגון.
  • מוקד מיקוד- מהווה את מוקד האבטחה של קבוצת מיקוד. מתמחה במתן שירותי מוקד, סיור מבצעי והגנה אלקטרונית. בתחילה שימש המוקד לצורכי החברה ולקוחותיה בלבד. כיום המוקד הוא יחידה עצמאית המעניקה שרותי מוקד ומיגון בכל גוש דן מקו כפר סבא רעננה בצפון ועד לאזור רחובות בדרום.[1]
  • קלינור- מספקת שירותי ניקיון ואספקת מיכון ציוד, חומרי ניקיון מתקדמים, מוצרי הגיינה וניירת
  • טכניקו- עוסקת באחזקת מבנים, שירותים טכניים ובינוי. ביצוע עבודות חשמל, אינסטלציה, מיזוג אוויר, תיקונים ועוד.

מאז שמשרד הביטחון החליט להפריט חלק מפעילות אבטחת המחסומים זכתה חברת מיקוד ביחד עם עוד ארבע חברות אבטחה נוספות במכרז שערך המשרד.[2] בין השאר אחראית החברה לאבטחת המחסומים שער אפרים, אייל, הזיתים, וגלבוע. בנוסף, מספקת מיקוד אבטחה למספר שכונות במזרח ירושלים.[3]

ביקורת על פעולת החברה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2011 הוקם ארגון העובדים הראשון של החברה. באמצע אוגוסט 2011 פתחו מאבטחי החברה העובדים בעירית מודיעין בשביתה במחאה על כך שהחברה מסרבת להכיר ולנהל משא ומתן עם ארגון העובדים של החברה.[4] בחודש ספטמבר של אותה שנה הודיעה הנהלת מיקוד כי היא מכיר בארגון ותנהל איתו משא ומתן על הסכם קיבוצי.[5]

בשנת 2007 זכתה החברה במכרז החשב הכללי במשרד האוצר לאספקת שירותי אבטחת שרים. ב-2011 עלתה החברה לכותרות עקב תובענה ייצוגית שהוגשה כנגדה מצד 81 מאבטחי שרים, על סך 14 מיליון שקל על כך שהפרה תנאים סוציאליים של מאבטחי שרים ולא שילמה שעות נוספות, דמי חופשה, הבראה, מחלה וחגים.[6]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך זה הוא קצרמר בנושא כלכלה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.