חן מענית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חן מענית
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 בדצמבר 1975 (בן 48)
הזורע, מְדִינַת יִשְׂרָאֵל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מעסיק גלובס עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
טוויטר chenmaanit7
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חן מענית (נולד ב-21 בדצמבר 1975) הוא עיתונאי ופרשן משפטי ישראלי, חבר הדסק המשפטי של עיתון הארץ.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מענית נולד בקיבוץ הזורע, לגבי, מנהל ואוצר של מוזיאון וילפריד ישראל לאמנות ולידיעת המזרח בקיבוץ, מחלוצי הצוללנים בחיל הים, ולד"ר שרה מענית, מזכירת הקיבוץ, מורה וחוקרת ספרות. למענית שלושה אחים.

את שנות התיכון העביר במוסד החינוכי "שומריה" בקיבוץ משמר העמק ואת שירותו בצה"ל עשה ביחידה באמ"ן. ב-2005 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטת חיפה. בין השנים 2005–2006 התמחה אצל השופטת רעיה חפרי-וינוגרדוב בבית המשפט המחוזי בחיפה.

בשנים 2006–2008 עבד כעוזר הוראה של פרופ' פניה עוז-זלצברגר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. בשנים 2007–2009 שימש עוזר משפטי בלשכת נשיא בית הדין האזורי לעבודה בחיפה, השופט רם כהן, שם כיהן בין היתר כמגשר-בפועל מטעם בית הדין לעבודה.

ב-2010 החל את עבודתו ככתב לענייני משפט ב"גלובס". ב-2012 מונה לפרשן, וב-2017 קודם לתפקיד ראש דסק התחקירים בעיתון.[1] בין השנים 2012–2016 היה חבר ועד עיתונאי "גלובס", המשתייך לארגון העיתונאים בישראל. ב-2018 היה יוזם ושותף בצוות, בהובלת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, שעמל על ניסוחו של קוד אתי לעיתון "גלובס".

מענית יזם מהלך בעיתון "גלובס" לקביעת כללים מיוחדים לאופן שבו יש לסקר אירועים פליליים. כללים אלו החלו להיות מיושמים ב-4 בספטמבר 2018. במסגרת המדיניות נקבע כי העיתון לא ישתמש בתמונות של אישים ממעצר אלא אך ורק בסיקור המעצר עצמו, או אם יש לכך הצדקה מיוחדת באישור עורך אחראי. גם בעת המעצר העיתון יקפיד על בחירת תמונות ששומרות על כבוד המסוקר. בכל פרסום הנוגע לחקירה מתנהלת יופיע "דיסקליימר" שידגיש את המיקום הרלוונטי בהליך השיפוטי (האם מדובר בחשדות בלבד/האם נערך שימוע/האם ניתן פסק דין וממתינים לגזר הדין וכו'), יובהר על ידי העיתון כי נשוא הסיקור נהנה מחזקת החפות, העיתון יפעל ככל הניתן לעדכן פרסומים קודמים באתר האינטרנט של "גלובס", ככל שאלה נגעו לאדם שזוכה, באופן שיאפשר לאדם את "הזכות להישכח" מחד ולא לשכתב את ההיסטוריה מאידך.

ביולי 2021, לאחר תריסר שנים בעיתון גלובס, החל לעבוד בדסק המשפטי של עיתון הארץ.[2][3]

מענית כותב פרוזה וסיפורת, אשר במסגרתה כתב ספר ילדים. סיפורים פרי עטו התפרסמו בכתבי עת שונים. הסיפור "בגין מת" פורסם כ"סיפור מומלץ" במסגרת תחרות הסיפור הקצר של "הארץ" לשנת 2017.

מענית נשוי ללירז ואב לשלושה. מתגורר בקיבוץ הזורע.

חשיפות עיתונאיות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 חשף כי מתקיימים מגעים מתקדמים להסדר טיעון עם שולה זקן בתיק הולילנד, ולפיה ההסדר יכלול הודאה באשמה של זקן בחלק מסעיפי האישום, ובתמורה לכך לא תגיש הפרקליטות ערעור נגדה בפרשת טלנסקי תוך שהיא תדרוש עונש קל, הסכם שלבסוף יושם.[4]

ב-2018 חשף כי עורך הדין יעקב וינרוט שילם כ-12 מיליון שקל לרשות המיסים בגין טענות של הרשות לחוב מס שהיה שנוי במחלוקת בין שני הצדדים.[5]

בפברואר 2024 פרסם דו"ח של הסניגוריה הציבורית אודות הצפיפות ותנאי הכליאה הקשים בבתי הכלא בישראל לאחר מעצרי פלסטינים וערביי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל.[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]