מחסום (צה"ל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בידוק ביטחוני של הולכי רגל במחסום חווארה, יולי 2005
מחסום קלנדיה, הסמוך לרמאללה
מחסום חיזמה

מַחְסוֹם (או חֲסִימָה, ראו בהמשך) הוא מכשול או תחנת בידוק ביטחוני המוקם על ידי צה"ל, לשם בקרה ובידוק לעוברים בדרך מסוימת ברגל או ברכב. למחסומים מטרות שונות - אלו הממוקמים על או סמוך לקו הירוק מיועדים לשלוט בתנועה פלסטינית אל ישראל וממנה: עובדים יומיים, מבקרים, משלוחי סחורות וסיכול מעבר חשודים בפעילות טרור. מחסומים הקיימים בתוך שטחי יהודה ושומרון, נועדו בעיקר לאפשר שליטה ביטחונית בשטח, מניעת כניסת ישראלים לשטחי A והגנה על כבישים והתנחלויות.

בתקופת האינתיפאדה השנייה היו המחסומים חלק מהמערך למניעת פיגועי טרור, לצד אמצעים אחרים כגון גדר ההפרדה. פלסטינים רבים טוענים שהמחסומים ביהודה ושומרון מפרים את חופש התנועה שלהם וכן זכויות אדם נוספות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז שנת 1972, בוטלו הצווים על סגירת השטחים, וניתנו לתושבי השטחים הפלסטינים היתר עבודה והיתר מעבר כללי, שאיפשר להם לעבוד בישראל, או להעתיק את מקום מגוריהם מאזור יהודה ושומרון אל חבל עזה ולהיפך. בשלהי שנת 1987, לאחר פרוץ באינתיפאדה הראשונה, ובייחוד משנת 1989, הוטלו הגבלות על מעבר התושבים הערבים של יהודה והשומרון וחבל עזה אל ישראל. החל מחודש ינואר 1991, בזמן מלחמת המפרץ, בוטל אישור המעבר הכללי, ורק אישורי מעבר אישיים היו בשימוש. החוקים הוחמרו לאחר-מכן, כתגובה לפיגועי טרור, והחל ממרץ 1993 הוקמו מחסומים שנועדו לשימוש בעת הטלת סגר כללי על השטחים.

סגר מוחלט (בו אישורי המעבר של הפלסטינים מהשטחים אל תחומי ישראל בטלים) וסגר פנימי (מצור או עוצר על יישובים מסוימים), היו מופעלים לסירוגין אחר פיגועי טרור או פגיעה באנשי כוחות הביטחון. הם היו מופעלים גם למטרת מניעת פיגועים, במידה והיו התרעות מודיעין ביטחוניות, או בעת חגים יהודיים.

בשנים שלאחר הסכמי אוסלו (1994 עד 1997) התרחש גל טרור שכלל סדרה של פיגועי התאבדות גדולים בהם נרצחו עשרות ישראלים, ובתגובה הוקמו מחסומים נוספים. בעקבות פרוץ האינתיפדה השנייה בשנת 2000 והתקפות הטרור והגרילה התכופות, הצרת צעדיהם של התושבים הפלסטינים בשטחים על ידי צה"ל התחזקה מאוד והפכה להיקפית וממושכת יותר, ומאות מחסומים מסוגים שונים הוקמו.

לאחר סיום האינתיפאדה החל מהלך של שיפוץ המחסומים, תוך כדי חלוקתם לשלבים שונים, שילוב אולמות המתנה ומיזוג אוויר, מתוך כוונה להפחית את החיכוך בין האוכלוסייה הפלסטינית לבין חיילי המחסום. כמו כן ניכרת מגמה מצד כוחות הביטחון לכנות חלק מהם בשם "מעבר" או "מסוף מעבר"‏[1].

החל משנת 2008, עקב רגיעה חלקית בפיגועי ההתאבדות בתחומי ישראל, שיפור במצב הביטחוני ביהודה ושומרון והחזרת התיאום החלקי עם מנגנוני הביטחון הפלסטיניים בגדה, החליטו הממשלה וצה"ל על סדרת הקלות משמעותיות בהגבלות התנועה שהוטלו על הפלסטינים. במהלך השנה הסיר צה"ל חסימות פיזיות, וכן 140 מחסומי-דרכים ושמונה מחסומים מרכזיים. זאת למרות חששות אצל חלק מהישראלים, וטענות כי הסרת המחסומים תביא להתגברות הפיגועים‏[2]. עד 2011 דווח על הסרת מאות מחסומים מסוגים שונים באזור יהודה ושומרון‏[3].

סוגי מחסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסימה פיזית בלתי מאוישת

מחסומים פנימיים: מחסומים קבועים בתחומי יהודה ושומרון המאוישים לעתים בכוחות ישראלים. נועדו בעיקר לאפשר שליטה ביטחונית בשטח ולהגן על התנחלויות וכבישים. מספר מחסומים אלו הולך וקטן, ובשיא פעילותם, בדרך-כלל החיילים בדקו את כל העוברים במחסום.

מחסומי קו-ירוק, רשמית נקראים מעבר: מחסומים המהווים את נקודת הביקורת האחרונה שבין יהודה ושומרון למדינת ישראל. תפקודם דומה לזה של מעבר גבול - מסופי סחורות, מעבר עובדים ומבקרים, וכן מניעת כניסת חשודים בטרור וגורמים עוינים. יש מהם המוצבים על הקו הירוק, ויש המהווים שערים בגדר ההפרדה. ישנם גם מחסומים מסוג זה הממוקמים בעומק השטח ומשמשים גם כמחסומים פנימיים. מחסומים אלה גם הם קבועים ומאוישים.

מחסומים ניידים: מחסומים ניידים מוקמים עקב התראות ביטחוניות קצרות ונקודתיות, או לצורך סריקות אחר מחבלים העומדים לבצע או כבר ביצעו פיגוע ומנסים להימלט‏[4]. גוף פלסטיני בשם "המכון למחקר יישומי בירושלים (ARIJ)" מנה 121 מחסומים ניידים שצה"ל הקים ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים בתקופה שבין אוקטובר 2006 עד אפריל 2007. רוב המחסומים מסוג זה ממוקמים בחלק הצפוני של יהודה ושומרון, בעיקר באזורי שכם, טובאס וג'נין‏‏‏[5].

מחסומים ארעיים או סגורים: מתחלקים לשני סוגים:

  1. מחסומים הפתוחים למעבר פלסטינים ללא שום בדיקות. צה"ל מאייש אותם מדי פעם, על פי צורך מבצעי.
  2. מחסומים הסגורים לחלוטין למעבר פלסטינים.

מחסומים פנימיים בחברון: מחסומים המוצבים באזורים מסוימים על מנת להגן על המתנחלים תושבי חברון מן האוכלוסייה המקומית הערבית. מחסומים אלה מאוישים בקביעות ומתבצעת בהם בדיקות של העוברים.

חסימות פיזיות: חסימות לא מאוישות אלה באות בצורת קוביות בטון, תלוליות עפר או תעלות המונעות מעבר בכלי-רכב אל יישובים פלסטיניים ומהם, ומאלצות נוסעים לעבור דרך מחסומים מאוישים. החסימות בולטות במיוחד לאורך כביש 443 באזור רמאללה וכביש 60 באזור חברון.

כבישים אסורים: ישנם כמה קטעי כבישים ביהודה ושומרון, האסורים או נתונים לתנועה מוגבלת של פלסטינים ולמעבר חופשי לישראלים. לדוגמה, כביש 443 באזור רמאללה, הקטע המרכזי של כביש 60 בין רמאללה לבית לחם, חלק מכביש 1 מירושלים ליריחו וכביש 90 באזור ים המלח, כמו גם כבישי גישה רבים להתנחלויות.

החיילים ואופן הבדיקה במחסום[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוסאם עבדו בילאל, ילד מחבל מתאבד פלסטיני, שנתפס במחסום חווארה ב-24 במרץ 2004 כשעל גופו חגורת נפץ.

הבדיקות שעורכים החיילים על החולפים במחסומים עשויות להיות שונות מאוד זו מזו, החל מחוסר בדיקה כלל או בדיקה סלקטיבית של תעודות זהות ואישורי מעבר, וכלה בבדיקה פיזית מלאה של כל האזרחים ומטלטליהם. לעתים בודקים החיילים גם רכבים ישראלים בחיפוש אחר הברחת סחורות אסורה ושוהים בלתי-חוקיים[6].

ישנם סוגים שונים של אישורי מעבר לפלסטינים הנבדלים בדרגת חופש התנועה שהם מספקים. קיימים היתרים המאפשרים לבעליהם הקלות במעבר במחסומים, דוגמאות לכך הם תושבים הזקוקים לטיפול רפואי קבוע, או אנשי-ציבור פלסטיניים בכירים‏[7].

במהלך האינתיפאדה השנייה, ניצלו ארגוני הטרור את העובדה שבדיקתן של נשים וילדים במחסומים השונים לא הייתה דקדקנית כמו אצל גברים, והיו מקרים בהם השתמשו בהן על מנת להעביר אמצעי לחימה וחומרי חבלה. קלות הבדיקות נבעה הן מנהלי בדיקה שונים לנשים ולילדים והן מחשדנות פחותה ויחס סלחני יותר של חיילים כלפיהם. לדוגמה: מתוך כבוד לגוף האשה, מיישמות יחידות המעברים נוהלי חיפוש יסודי אצל נשים על ידי חיילות בלבד. אולם בהיעדר חיילת, לא מתבצעת בדיקה יסודית כלל. כך למשל, בתחילת 2004, התפוצצה מחבלת מתאבדת והרגה 4 ישראלים באזור התעשייה בארז לאחר שטענה כי ברגלה פלטינה ולכן הועברה באולם ללא בדיקה בגלאי המתכת‏[8]. במספר מקרים ניצלו מחבלים הקלות הומניטריות שניתנו עבור חולים ואף התחזו לחולים‏[9].

חיילים במחסומים חשופים להתקפות רבות מצד מחבלים ומתפרעים, הן מאלו שבמקור היו מכוונות לאוכלוסיית ישראל, והן מאלו שמכוונות אליהם ישירות. במהלך אירועי האינתיפאדה השנייה נהרגו מספר חיילים על רקע זה‏[10]. בשנים 2004 ו-2005 גם אירעו מספר מקרים בהם הגיעו למחסומים "ילדי נפץ" שניסו לעבור את המחסומים ולפגוע בחיילי המחסום עם חגורות נפץ. באחד ממקרים אלו, ב-24 במרץ 2004 עצרו חיילי צה"ל נער בן 15, חוסאם עבדו, שנלכד לעיני המצלמות במחסום‏[11].

מעבר כלי רכב רפואיים במחסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת האינתיפאדה השנייה הורשו אמבולנסים של הסהר האדום הפלסטיני לעבור דרך המחסומים ללא כל בדיקה. מצב זה איפשר לארגוני טרור לעשות באמבולנסים שימוש, על מנת להעביר חומרי נפץ ופעילי טרור דרך המחסומים. מאז מרץ 2002, אז נמצאו חומרי נפץ באמבולנס‏‏[12]‏‏‏[13] בוטלה הרשאת המעבר האוטומטית לאמבולנסים אלה, ומאז צה"ל מקיים הליכי בדיקה ובקרה גם על תנועתם. במהלך החיפושים באמבולנסים נלכדו חומרי חבלה ופעילים בארגוני טרור‏‏‏[14], אך בד בבד מתעכב הטיפול הרפואי בחולים המובלים באמבולנסים, ובמספר מקרים נטען כי חולים מתו בגלל העיכוב במחסומים.‏‏‏[15]‏‏ על מנת לחצות חלק מהמחסומים בין הערים הפלסטיניות ביהודה ושומרון, נדרש היתר מיוחד גם במקרי חירום רפואיים. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, 68 נשים פלסטיניות ילדו במחסומים צה"ליים בשנים 2000 - 2006, 5 מתוכן מתו ול-35 מתוכן נגרמה הפלה‏‏‏[16].

מגדל תצפית במחסום

יחידות המעברים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, רוב המחסומים מאוישים על ידי חיל המשטרה הצבאית או משמר הגבול, ומיעוטם על ידי חברות אבטחה פרטיות‏[17]. בסביבת המחסומים מוצבים לרוב כוחות של יחידות קרביות המאבטחות את המחסום.

מערך המעברים, אשר הוקם בשנת 2004 מתוך חיל המשטרה הצבאית, הוא היחידה המרכזית לאבטחת המחסומים. הוא אמון בין היתר על תפעול מעברי התפר באזור יהודה ושומרון ובעוטף ירושלים. הנקראים "מאבחנים ביטחוניים", עוברים השתלמויות שונות למניעת אי-הבנות מיותרות‏[18]. יחידות המשנה הינן:

יחידת תעוז הוקמה בשנת 2004, מטרתה למנוע מעבר של גורמי טרור מאזור יהודה ושומרון.

גדוד ארז היה יחידת המעברים של פיקוד הדרום. הוקם בשנת 1995 (בשנת 2004 נוסף למערך המעברים) כחלק ממימוש הסכמי אוסלו למעבר אוכלוסיות תושבי חבל עזה לצורכי עבודה. גדוד ארז בעל ניסיון רב והצלחות רבות בסיכול פעולות טרור במחסומים‏[19]. היום הגדוד פרוס באזור "עוטף ירושלים"‏[20].

תלונות על פעולת המחסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פלסטינים רבים, בעיקר תושבי יהודה ושומרון, טוענים שהמחסומים מפרים את חופש התנועה שלהם וכן זכויות אדם נוספות. תלונות של פלסטינים הן נפוצות: "המחסומים הם נקודת תורפה בתחום שמירת זכויות האדם", אמר הפרקליט הצבאי הראשי, האלוף ד"ר מנחם פינקלשטיין לפני ועדת חוקה, חוק ומשפט. "אכן היו תלונות רבות, רבות מדי, על התעללות והשפלה של פלסטינים בידי חיילים במחסומים".‏‏‏[21]

מספר ארגוני שמאל וארגוני זכויות אדם מביעים התנגדות אקטיבית למדיניות צה"ל במחסומים. הבולט בהם הוא ארגון מחסום Watch, המנהל מעקב אחר התנהגות החיילים והשוטרים במחסומים, תוך ניסיון לאתר הפרות זכויות אדם של הפלסטינים.

ישנם חיילים הטוענים שתלונות רבות מקורן בהאשמות שווא ובהגזמות מסולפות של פלסטינים ועורכי-דינם בעידוד מצד ארגונים המתנגדים למחסומים, ושעניין זה מקשה אפילו יותר את מלאכתם הקשה ממילא[דרוש מקור]. חיילים אחרים מסרו עדויות שתומכות בגרסה לפיה מתבצעות הפרות זכויות אדם במחסומים‏[22].

במטרה למנוע חריגות מהנהלים בטיפול באוכלוסייה הפלסטינית במחסומים, פורס צה"ל בחלק מהמחסומים גם קצינים הומניטריים שמטרתם להקל על האוכלוסייה האזרחית ולספק פתרונות לבעיות מיוחדות שנוצרות וכך להפחית במספר התקריות‏[23].

תושבי התנחלויות ביהודה ושומרון מחו על פקקים ועיכובים במחסום חיזמא, מחסום המנהרות ומחסומים נוספים וטענו כי "הם גורמים לעיכוב רב באופן שמאריך את זמן הנסיעה פי שניים מזמן נסיעה הרגיל".‏[24]

מחסומים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מספר מחסומים צה"ליים בולטים ביהודה ושומרון:

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מחסום (צה"ל) בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כך למשל "מעבר אליהו" עבור המחסום הידוע כ"מחסום קלקיליה" או "מעבר קלנדיה" עבור זה הידוע כ"מחסום קלנדיה".
  2. ^ חגי הוברמן, ‏אין מחסומים יש פיגועים, באתר בשבע - ערוץ 7
  3. ^ אמיר בוחבוט, לישראל לא נשארו מחוות לתת לפלסטינים, באתר nrg‏, 6 במרץ 2011
  4. ^ פיגוע דקירה בצומת גוש-עציון אתר צבא ההגנה לישראל
  5. ^ טבלת המחסומים הניידים, באתר של "המכון למחקר יישומי"‏
  6. ^ אנשיל פפרמח"ט אפרים נזף במתנחלים: הפסיקו לקלל חיילים במחסומים, באתר הארץ, 7 בספטמבר 2009
  7. ^ הסכם ביניים ישראלי-פלסטיני בדבר הגדה המערבית ורצועת עזה http://www.knesset.gov.il/process/docs/heskemb2.htm
  8. ^ חנן גרינברג, מחבלות מתאבדות: הבדיקה פחות יסודית?, באתר ynet‏, 22 בספטמבר 2004
  9. ^ חנן גרינברג, מתאבדת נתפסה במעבר ארז בדרך ל"סורוקה", באתר ynet
    אמיר בוחבוט, אמהות נעצרו בדרך לפיגוע, באתר nrg‏, 13 ביוני 2007
  10. ^ חנן גרינברג, ההרוג הראשון של יחידת המעברים, באתר ynet
    אפרת וייס, מאבטח נדקר ונפצע קשה מצפון לירושלים, באתר ynet
  11. ^ מרואן עתאמנה ואורי גליקמן, הבטיחו לי לשכב עם 72 בתולות, nrg מעריב, 24 במרץ 2004
  12. ^ ‏פליקס פריש ואפרת וייס, חגורת נפץ נמצאה באמבולנס פלסטיני, באתר ynet‏, 27 במרץ 2002‏
  13. ^ תקרית האמבולנס במרץ 2002 מתוארת בדו"ח של "בצלם", שם מצוין גם כי היו מקרים רבים נוספים שבהם הועברו חומרי נפץ באמבולנסים. ניתן לקרוא את הדו"ח של "בצלם" כאן .‏
  14. ^ מבוקש מערביי יש"ע נלכד בתוך אמבולנס במחסום ליד קלקיליה, באתר ערוץ 7, 6 במרץ 2009‏
  15. ^ ‏עלי ואקד, "אבו כאמל מת בגלל עיכוב האמבולנס במחסום", באתר ynet‏, 24 במאי 2006‏
  16. ^ ‏נתונים אלה מצוטטים בכתבה של ה-BBC, כאן. נתונים דומים נמסרו בדו"ח של האו"ם בנושא לידות במחסומים. ‏
  17. ^ צה"ל מעביר שבעה מחסומים לידי חברות אבטחה פרטיות אריאל מרגלית, באתר נענע 10, 1 באפריל 2008
  18. ^ חיל המשטרה הצבאית (מ"צ)
  19. ^ מעברים אתר המשטרה הצבאית
  20. ^ האגודה למען החייל
  21. ^ ‏ד"ר מנחם פינקלשטיין התבטא בנושא המחסומים בישיבה של ועדת חוקה, חוק ומשפט בשנת 2003. דבריו מצוטטים בעיתון "הארץ" מתאריך 8 ביולי 2003. ניתן לקרוא את המאמר, בתשלום, באמצעות ארכיון "הארץ" (לפי התאריך 8 ביולי 2003) או את תרגומו לאנגלית כאן.‏
  22. ^ עדויות בנושא מחסומים, אתר שוברים שתיקה
  23. ^ יוזמה של קציני מילואים: שירות התנדבותי במחסומים כ"מפקחים הומניטריים" מאת עיתון הארץ
  24. ^ חיזמא – המאבק נגד הפקק
    תושבי בנימין מוחים על העיכובים במחסום
    ראש המועצה במפגש עם מפקד מחוז ירושלים בעניין פקקי מחסום המנהרות
    מעשה ביולדת, מחסום ושוטר