לדלג לתוכן

מקס ויינרייך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס ויינרייך
מקס ווײַנרײַך, Max Weinreich
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1894
קולדיגה, לטביה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 29 בינואר 1969 (בגיל 74)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות
מקום מגורים רוסיה,פולין, ארצות הברית
מקום לימודים
  • אוניברסיטת מרבורג
  • Liepāja Gymnasium עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות ייווא עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אוריאל ויינרייך עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות אביו של הבלשן אוריאל ויינרייך.
תרומות עיקריות
מייסד מכון "יִיוואָ"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקס (מאיר) לזרביץ ויינרייך[1] (בכתיב יידי תקני: מאַקס ווײַנרײַך; באנגלית: Max Weinreich; ברוסית: Мейер Лазаревич Вейнрейх);‏ 22 באפריל 1894, קולדיגה, האימפריה הרוסית (כיום לטביה) – 29 בינואר 1969, ניו יורק, ארצות הברית) היה בלשן יהודי שהתמחה בשפה היידית, ממייסדי "יִיוואָ"; אביו של הבלשן אוריאל ויינרייך.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויינרייך נולד בעיירה קולדיגה (Kuldīga) שבפלך קורלנד של האימפריה הרוסית. קיבל חינוך גרמני ויהודי ברוח תנועת ההשכלה, תחילה התחנך בבית ספר גרמני בקולדיגה, ולאחר ארבע שנים עבר ללמוד בגימנסיה בעיר ליבאווה. בין 1909 ל-1912 למד בגימנסיה היהודית הפרטית של איליה גילרייביץ' אייזנבט בסנקט פטרבורג.[2] לאחר מכן התגורר בדווינסק (כיום דאוגבפילס) ובלודז'.

על אף שגדל במשפחה משכילה, שבה דוברה השפה הגרמנית, מפעל חייו של ויינרייך היה מכון "יִיוואָ" (ר"ת ביידיש של ייִדישער װיסנשאַפֿטלעכער אינסטיטוט, דהיינו המכון המדעי היהודי), שאותו ייסד בווילנה שבליטא בשנת 1925, והיה מנהלו בין השנים 1925–1939. בפרוץ מלחמת העולם השנייה שהה ויינרייך בדנמרק עם אשתו רגינה שבת ויינרייך (בתו של צמח שאבאד) ובנו הבכור אוריאל. רגינה חזרה לווילנה, אך ויינרייך ואוריאל היגרו ב-1940 לניו יורק. רגינה והבן הצעיר גבריאל נחלצו בזמן הקצר שבו לטביה הייתה חופשית, והגיעו גם הם לניו יורק. בשנת 1940 ייסד ויינרייך מחדש את המכון בניו יורק, לאחר שנתמנה לפרופסור בסיטי קולג' של ניו יורק.

לעיתים נוהגים לצטט את ויינרייך כהוגה הקריטריון להבחנה בין שפות ודיאלקטים: "שפה היא דיאלקט עם צבא וצי" (במקור: "אַ שפּראַך איז אַ דיאַלעקט מיט אַן אַרמיי און פֿלאָט"),[3] אף כי הוא עצמו הבהיר בבירור בטקסט עצמו כי הוא בסך הכול מצטט משהו שאמר לו מאזין אלמוני בקהל באחת מהרצאותיו ב-1944 (יש סברה נוספת, שלפיה מקור האמרה צרפתי).

  • שטאפלען: פיר עטיודן צו דער יידישער שפראכוויסנשאפט און ליטעראטור געשיכטע, ברלין: וואסטאק, 1923.
  • טרייבען: א לעקסיקאלאגישער עטיוד, מינסק: [חמו"ל], 1926. (צייטשריפט (אינסטיטוט פאר ווייסרוסלענדישע קולטור. יידישע אפטיילונג), 1.)
  • א יידיש ליד וועגן שבתי צבי: פון יאר 1666, מינסק: [חמו"ל], 1926.
  • שרייב אן גרייזען: א האנטביכל פאר אלע וואס ווילן ריכטיק אויסלייגן יידיש און ספעציעל די העברעאישע עלעמענטן אין דער יידישער שפראך / צונויפגעשטעלט פון ד"ר מאקס וויינרייך, וילנה: שאבאד, 1926. (מהדורה נוספת: ורשה: צענטראל-קאמיטעט פון די יידן אין פוילן – בילדונגס-אפטיילונג, 1947.)
  • שטורעמווינט: בילדער פון דער יידישער געשיכטע אין 17-טן יאהרהונדערט, וילנה: טאמאר, 1927.
  • בילדער פון דער יידישער ליטעראטורגעשיכטע: פון די אנהייבן ביז מענדעלע מוכר ספרים, מיט 12 רעפראדוקציעס אויף באזונדערע בלעטער, וילנה: טאמאר, 1928.
  • פראקטישע גראמאטיק פון דער יידישער שפראך / פ' היילפערין און מ' וויינרייך, וילנה: קלעצקין, 1928. (מהדורה נוספת: שם, 1931.)
  • מכירת יוסף: ארויסגענומען פון ספר "תם-וישר" און פון אנדערע ספרים / דערציילט אויפן היינטיגן שטייגער, ברלין, וואסטאק, [תר"ץ].
  • דער וועג צו אונדזער יוגנט: יסודות, מעטאדן, פראבלעמען פון יידישער יוגנט-פארשונג, וילנה: דפוס ד’ קריינעס), 1935. (מהדורות נוספות: פריז, פריינד פון ייווא, 1935; וילנה: [חמו"ל], 1940.)
  • די געשיכטע פון בייזן בייז, ורשה: קינדערפריינד, 1937.
  • פסיכאאנאליז: זיגמונד פרויד און זיין שיטה, וילנה: דפוס D. Krejness,‏ 1937.
  • די שווארצע פינטעלעך, וילנה: ייווא, 1939.
  • די יידישע וויסנשאפט אין דער היינטיקער צייט, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, 1941.
  • פון ביידע זייטן פלויט: דאס שטורעמדיקע לעבן פון אורי קאוונערן, דעם ניהיליסט, בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פוילישע יידן אין ארגענטינע, תשט"ז-1955.
  • היטלערס פראפעסארן: דער חלק פון דייטשער וויסנשאפט אין דייטשלאנדס פארברעכנס קעגן יידישן פאלק, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט – ייווא – ביבליאטעק פון ייווא – היסטארישע סעקציע, 1947.
  • געשיכטע פון דער יידישער שפראך: באגריפן, פאקטן, מעטאדן, ניו יורק: יידישער וויסענשאפטלעכער אינסטיטוט – ייווא, 1973.
  • אויסגעקליבענע שריפטן:, בואנוס איירס : . ליפשיץ-פאנד פון דער ליטעראטור-געזעלשאפט ביים ייווא, תשל"ה, 1974.

כתביו בשפות אחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Studium o Mtodziezy Zydowskiej: Program i metoda, Poznan, 1935.
  • Le Yiddish: comme objet de la linguistique générale: communication au IVe Congrès international de linguistes, à Copenhague, le 27 août 193, Vilna: Institut scientifique juif (YIVO), 1937. (בצרפתית)
  • Holekrash: a Jewish rite of passage: a preliminary statement, [s.l.]: [s.n.], [1960?]. (באנגלית)
  • Hitler’s professors: the part of scholarship in Germany’s crimes against the Jewish people, New York: Yiddish Scientific Institute-YIVO, 1946. (Newer edition, with a new introduction by Martin Gilbert, New Haven: Yale University Press, 1999.) (באנגלית)
  • History of the Yiddish language (translated [from Yiddish] by Shlomo Noble, with the assistance of Joshua A. Fishman), Chicago: University of Chicago Press, 1980. (Newer edition, edited by Paul Glasser, New Haven: Yale University Press, c2008.) (באנגלית)
  • Geschichte der jiddischen Sprachforschung (herausgegeben von Jerold C. Frakes), Atlanta, Ga.: Scholars Press, c1993. (בגרמנית)
  • Universitatile lui Hitler: contributia intelectualilor la crimele Germaniei împotriva evreilor / (traducere [din engleza] de Radu Pavel Gheo; prefata de Martin Gilbert), Iasi: Polirom, 2000. (ברומנית)

בעריכתו ובהשתתפותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דער אנהייב: זאמלבוך פאר ליטעראטור און וויסנשאפט / רעדאקטירט פון ד. איינהארן, ש. גארעליק, מ. וויינרייך, ברלין: וואסטאק, 1922.
  • יידישע פילאלאגיע: צוויי חודשדיקע בלעטער פאר שפראכוויסנשאפט ליטעראטורפארשונג און עטנאגראפיע / אונטער דער רעדאקציע פון מאקס וויינרייך, נח פרילוצקי און זלמן רייזען, ורשה: קולטור-ליגע, 1924.
  • אלע כתבים / פון ד"ר שלמה עטינגער (אין צוויי חלקים); ארויסגעגעבן לויט די מאנוסקריפטן מיט א ביאגראפישן און ביבליאגראפישן אריינפיר און מיט הערות פון ד"ר מאקס וויינרייך, ורשה – וילנה: קלעצקין, 1925.
  • דער אוצר פון דער יידישער שפראך / פון נחום סטוטשקאוו; אונטער דער רעדאקציע פון מאקס וויינרייך, 1950.

ועידות ייווא

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דער ייווא אין א יאר פון אומקום: באריכט-רעדע געהאלטן אויף דער עפענונג-זיצונג פון דער 17-טער יאריקער קאנפערענץ פון ייווא, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, 1943.
  • דער ייווא אין יידישן לעבן: באריכט-רעדע געהאלטן אויף דער עפענונג-זיצונג פון דער 18טער יאריקער קאנפערענץ פון ייווא, דעם 7טן יאנואר 1944, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, 1944.
  • דער ייווא און די פראבלעמען פון אונדזער צייט: א רעדע געהאלטן אויף דער עפענונגזיצונג פון דער 19 טער יאריקער קאנפערענץ פון ייווא, ניו-יארק, דעם 5טן יאנואר 1945, ניו יורק: יידישער וויסנשאפטלעכער אינסטיטוט, 1945.

ספר יובל לכבודו

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • מאקס וויינרייכן: צו זיין זיבעציקסטן געבוירן-טאג; שטודיעס וועגן שפראכן ביי יידן, וועגן יידישער ליטעראטור און געזעלשאפט, לונדון – האג – פריז, כהן, ליבל מוטאן, 1964.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נכתב גם: וויינרייך, וינריך.
  2. ^ ГЕНЕАЛОГИЧЕСКИЕ СВЕДЕНИЯ В ДОКУМЕНТАХ САНКТ-ПЕТЕРБУРГСКОЙ ГИМНАЗИИ ЭЙЗЕНБЕТА (ברוסית)
  3. ^ מתוך: "דער יִיוואָ און די פראָבלעמע פון אונדזר צייט", יִיוואָ-בלעטער, ינואר-יולי 1945, עמ' 13.