מריה מאליברן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מריה מאליברן
Maria Malibran
לידה 24 במרץ 1808
פריז, הקיסרות הראשונה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בספטמבר 1836 (בגיל 28)
מנצ'סטר, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה María-Felicia García Sitches עריכת הנתון בוויקינתונים
שם במה La Malibran עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Laeken Cemetery עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
זרם הרומנטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה אופרה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוג קול סופרן, מצו-סופרן עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג שארל דה בריו (מרץ 1836–?)
פרנסואה-אז'ן מאליברן (1826ערך בלתי־ידוע) עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Charles-Wilfrid de Bériot עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מריה מאליברן

מריה מאליברןספרדית: Maria Malibran;‏ 24 במרץ 180823 בספטמבר 1836) הייתה זמרת ילידת צרפת ממוצא ספרדי, אחת מזמרות האופרה המפורסמות ביותר של המאה ה-19. מאליברן נודעה באישיותה הסוערת ובעוצמתה הדרמטית והייתה לדמות אגדית אחרי מותה בגיל 28. דיווחים על קולה מאותן שנים מתארים אותו כיוצא מגדר הרגיל מבחינת המנעד, החוזק והגמישות. להלכה הייתה מצו-סופרן, אם כי רוב הופעותיה היו כסופרן.

קורות חיים וקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאליברן נולדה בפריז בשם מריה פליסיטאס גארסיה למשפחת מוזיקאים ספרדית מפורסמת. אביה, מנואל גארסיה, היה טנור ידוע שם, שזכה להערצת רוסיני, על יצירת דמותו של הרוזן אלמביבה באופרה שלו, הספר מסביליה. גארסיה היה גם מלחין ומורה רב השפעה לפיתוח קול והיה מורה הזמרה הראשון של מריה. הוא תואר כקשוח ועריץ; השיעורים שנתן לבתו היו למריבות בלתי פוסקות בין שני בעלי אגו איתן ובלתי מתפשר.

ראשית הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפעם הראשונה עלתה מאליברן על בימת האופרה בגיל 17, כזמרת במקהלה של תיאטרון המלך בלונדון. כשהפרימה דונה חלתה, הציע גארסיה שבתו תקבל עליה את תפקיד רוזינה באופרה הספר מסביליה. הקהל אהב את המצו הצעירה והיא המשיכה לשיר בתפקיד עד סוף העונה. עם תום העונה, לקח גארסיה את להקת האופרה שלו לניו יורק כדי להביא תרבות לילידים. הלהקה הורכבה בעיקר מבני משפחתו: מריה, אחיה, מנואל, ואחותה הצעירה, פולין גארסיה-ויארדו, שתיעשה בהמשך לזמרת מפורסמת בזכות עצמה.

הייתה זו הפעם הראשונה, שאופרה איטלקית בוצעה בניו יורק, במשך תקופה של תשעה חודשים. מריה שרה את התפקידים הראשיים בשמונה אופרות, ששתיים מהן כתב אביה. בניו יורק פגשה ונישאה בחיפזון לבנקאי פרנסואה אז'ן מאליברן, שהיה מבוגר ממנה ב-28 שנים. יש גורסים, שאביה של מריה אילץ אותה להינשא לבנקאי בתמורה להבטחתו של זה לתת למנואל גארסיה 100,000 פרנק. אבל לדברי אחרים, מריה נישאה פשוט כדי להימלט מאביה העריץ. חודשים ספורים לאחר החתונה הכריז הבעל הטרי על פשיטת רגל ומריה נאלצה לתמוך בו משכר הופעותיה. לאחר שנה עזבה את מאליברן וחזרה לאירופה.

באירופה שרה מאליברן את התפקיד הראשי בהצגת הבכורה של מריה סטוארדה של דוניצטי. האופרה, המבוססת על המחזה מריה סטיוארט של פרידריך שילר, הקימה עליה את זעם הצנזורים, שתבעו תיקונים בטקסט. מאליברן, כטיפוסי לה, התעלמה מתביעותיהם.

מריה מאליברן יצרה קשר רומנטי עם הכנר הבלגי שרל דה בריו. השניים חיו יחד כידועים בציבור במשך שש שנים ובשנת 1833 נולד להם ילד, לפני שמריה השיגה את ביטול נישואיה למאליברן. פליקס מנדלסון כתב אריה בליווי כינור סולו במיוחד בשביל הזוג. מאליברן הופיעה בבתי אופרה חשובים, ביניהם האופרה הלאומית של פריז, שם פגשה והופיעה עם המלחין והזמר האירי מייקל באלף.

שנותיה האחרונות ומותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1834 עברה מאליברן לאנגליה והתחילה להופיע בלונדון. באפריל 1836 נפלה מסוסה במהלך צייד וסבלה פגיעות, שמהן לא החלימה עוד. היא סירבה לפנות לרופא והמשיכה להופיע כשהיא נעזרת בקביים. בסוף מאי 1836 כיכבה ב"העלמה מארטואה", שבאלף כתב למענה. היא מתה חמישה חודשים אחרי התאונה.

תפקידים וסגנון ווקאלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תפקיד אופרה מלחין
איזולין העלמה מארטואה מייקל באלף
ליאונורה פידליו לודוויג ואן בטהובן
רומיאו בני-קאפולט ובני-מונטגיו וינצ'נזו בליני
גואלטיירו הפיראט
נורמה נורמה
אמינה לה סונמבולה
ליסה
נסיכת נווארה ז'אן מפריז פרנסואה-אדריאן בואלדייה
הסטודנט הסטודנט מינה שלארד
פידאלמה נישואים בסתר דומניקו צ'ימרוזה
אדליה בת הקשת קארלו קוצ'ה
אדינה שיקוי האהבה גטאנו דוניצטי
מריה סטוארדה מריה סטוארדה
אינז דה קאסטרו אינז דה קאסטרו ג'וזפה פרסיאני
קלארי קלארי ז'אק פרומנטל הלוי
אלמה הצלבני במצריים ג'אקומו מיירביר
פליצ'ה
צרלינה דון ג'ובאני וולפגנג אמדאוס מוצרט
סוזנה נישואי פיגארו
אירנה אירנה ג'ובאני פאצ'יני
אמליה אמליה, או 8 שנות קביעות לאורו רוסי
רוזינה הספר מסביליה ג'ואקינו רוסיני
פיורילה הטורקי באיטליה
אנג'לינה לה צ'נרנטולה
נינטה La Gazza Ladra
דזדמונה אותלו
אותלו
סמיראמידה סמיראמידה
ארסאצ'ה
טנקרדי טנקרדי
ג'ובאנה גריי ג'ובאנה גריי ניקולא ואקאיי
רומיאו ג'ולייטה ורומיאו

שמה של מאליברן נקשר בעיקר עם אופרות של רוסיני - היא שרה ב"טטנקרדי", "אוטלו", "טורקי באיטליה", "לה צ'נרנטולה" ו"סמיראמידה", אבל הופיעה גם ב- Il crociato in Egitto של מאיירבר וקצרה הצלחה מרובה באופרות של וינצ'נצו בליני, La Sonnambula ו"בני קאפולט ובני מונטגיו". בליני כתב גרסה חדשה לאופרה שלו, "הפוריטנים" להתאימה לקול המצו-סופרן שלה ואפילו הבטיח לכתוב אופרה חדשה במיוחד בשבילה, אבל נפטר לפני שהספיק למלא את הבטחתו.

מאליברן התברכה, כך אומרים, במנעד רחב במיוחד ואם לשפוט על פי התפקידים ששרה, נראה שהוא היה בן שלוש אוקטבות. בני זמנה של מאליברן התפעלו מעוצמת הרגש שהציגה על הבימה. רוסיני, דוניצטי, שופן, מנדלסון וליסט היו בין מעריציה. הצייר אז'ן דלקרואה, בניגוד להם, האשים אותה בחוסר עידון ורמה ובניסיון "לקרוץ להמונים, שאין להם שום טעם אמנותי."

סרט קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפיק הסרטים ורנר שרוטר יצר סרט על מאליברן: "מותה של מריה מאליברן" (1971), בכיכובה של מלכת היופי קנדי דרלינג.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מריה מאליברן בוויקישיתוף