משה ענבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משה ענבר
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1937 (בן 87 בערך)
רמת גן, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי ביקורת המקרא
אשורולוגיה
מקום מגורים תל אביב-יפו עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב
האוניברסיטה העברית
אוניברסיטת לייז', בלגיה
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
הערות בנו של האדריכל שלמה ברנשטין
תרומות עיקריות
חקר ארכיון העיר מארי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

משה ענבר (נולד ב-1937) הוא פרופסור אמריטוס למקרא ולאשורולוגיה בחוג למקרא באוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

משה ענבר גדל בתל אביב, למד בבית הספר היסודי תל נורדאו ובתיכון עירוני א'. אביו הוא האדריכל שלמה ברנשטין, ואמו ברטה לבית קובארסקי, בתו של ד"ר הֶרץ קוֹבַארְסקי (Kowarski), רופא ילדים ידוע ועסקן ציבורי בווילנה. בוגר תואר ראשון במקרא, ספרות ולשון מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במקרא מאוניברסיטת תל אביב, בה החל את לימודיו בשנת 1957, לאחר שנת לימודים באוניברסיטה העברית[1][2], בין השאר למד אצל פרופסור נחמה ליבוביץ[3]. היה אחד משני המוסמכים הראשונים לתואר שני של הפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב[2]. בשנים 1964–1966, למד לתואר שני ושלישי באשורולוגיה במכון הגבוה להיסטוריה וספרות המזרח, באוניברסיטת לייז', בלגיה, ובשנת 1971 קיבל דוקטורט מהמכון הגבוה להיסטוריה וספרות המזרח באוניברסיטת לייז', בלגיה בהנחיית פרופסור ג'ורג' דוסין ופרופסור ג'.-ר. קיפר. עסק בביקורת המקרא פילולוגית-היסטורית ובאשורולוגיה. לימד באוניברסיטת תל אביב עד ליציאתו לגמלאות בשנת 2005[2].

חקר את ארכיון העיר מארי מהמחצית הראשונה של המאה ה-18 לפנה"ס.

מפרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרים:

מאמרים:

  • Un euphémisme "biblique" dans une lettre de Mari, Orientalia, Vol. 48, 1, 1979, pp. 109-111
  • Les relations entre Zimri-Lim, roi de Mari, et Qarni-Lim, roi d'Andariq, Journal of Cuneiform Studies. Vol. 33, Number 1, January 1981
  • Genesis 15: A Conflation of Two Deuteronomic Narratives, Journal of Biblical Literature, Vol. 101, No. 1, Mar. 1982, pp. 39-55
  • The story about the building of an altar on Mount Ebal: the history of its composition and the question of the centralization of the cult, Das Deuteronomium, 1985, pp. 304-309
  • La distribution géographique des Bini-Yamina d'après les archives royales de Mari, Miscellanea Babylonica, 1985, pp. 17-24
  • The kings of the Bini-Yamina tribes in the Mari texts, World Congress of Jewish Studies, Vol. 9, A, 1986, pp. 13-17
  • Poul roi d'Assyrie et Tilgath-Pilnéser roi d'Assyrie, Biblische Notizen, Vol. 48, 1989, p. 7
  • "Et où sont les dieux du pays de Samarie", Biblische Notizen, Vol. 51, 1990, pp. 7-8
  • "Mot en vedette" (Stichwort) en vue d'une correction, Biblische Notizen, Vol. 63, 1992, pp. 7-11
  • Un "Mot En Vedette" Et Une "Reprise" Introduisant Une Promesse Conditionnelle De L'Éternité De La Dynastie Davidique, Vetus Testamentum, 1994, Vol. 44 (1), pp. 1-9
  • Rosée et ondées ou lion et lionceau (Michée 5,6-7)?, Biblische Notizen, Vol. 73, 1994, pp. 5-8
  • Deux "Mots en vedette" dans une vision d'Ezéchiel (Ez 48,9-11), ZAW, Vol. 107(3), 1995, pp.490-492
  • Les milieux de vie de deux motifs dans le récit de l'exode illustrés par les archives royale de Mari, Immigration and Emigration within the Ancient Near East, 1995, pp. 11-17
  • L'expedition d'Esnunna et les Relations entre Mari et Andarig Durant les Annees ZL 3‘ et ZL 4′: Problemes Chronologiques, Israel Oriental Studies, Vol. 18, 1998
  • La libération des esclaves en temps de guerre: Jer 34 et ARM XXVI.363, Zeitschrift für die alttestamentliche wissenschaft, 1999, Vol. 111 (2), pp. 253-255
  • L'influence deutéronomique sur le Code de l'Alliance: le cas d'Exode 21:12-17, Zeitschrift für Altorientalische und Biblische Rechtsgeschichte, Vol. 5, 1999, pp.165-166
  • Les rapports entre les lois cunéiformes, les lois bibliques et les nomades du lac Tchad, Zeitschrift für Altorientalische und Biblische Rechtsgeschichte, Vol. 6, 2000, pp.172-174
  • Les inscriptions hébraïques et la science biblique, Zeitschrift für Altorientalische und Biblische Rechtsgeschichte, Vol. 9, 2003, pp.124-128
  • Thou Shalt Make No Covenant with Them (Exodus 23.32), Classical and Medieval Literature Criticism, 2004, Vol. 69, pp. 84-164
  • To put one's neck under the yoke, Essays on Ancient Israel in its Near Eastern Context, 2006, pp. 17-19
  • "לא-תלך רכיל בעמך" (ויקרא י"ט, טז): תככים בחצר זמרי-לים מלך מארי, בית מקרא, 40 א', 1995, עמ' 65–70
  • האספה בשכם (יהושע כד): הסיפור ומקורו, הקונגרס העולמי למדעי היהדות, 12א', 1997, עמ' 5–10
  • חזרה מקשרת במקרא ובמארי, או: בשבח ביקורת המקרא, בית מקרא, 42 ג', 1997, עמ' 211–218
  • "הנה בטחת לך על משענת הקנה הרצוץ הזה" (מל"ב יח, כא), בית מקרא, 45 ד', 2000, עמ' 350–352
  • "ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית" (בר' טו, יח), בית מקרא, 46 ב', 2001, עמ' 115–120
  • מארי והמקרא, בית מקרא, 47 ג', 2002, עמ' 195–198
  • חמורבי בתעודות מארי, בית מקרא, 48 א', 2002, עמ' 35–41
  • "האלים צריכים ללכת לטקס שבועת האמונים," ארץ ישראל, 27, 2003, עמ' 185–188
  • על גבולות הארץ המובטחת, קתדרה 59, מרץ 1991, עמ' 189-188
  • תעודות מארי וההתנחלות, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך: עת־מול, גיליון 63, אוקטובר 1985
  • נבושרסכים רב סריס - תעודה חדשה, באתר הארץ, 1 באוגוסט 2007
  • סקירה על הספר "הכתב והמכתב: אסופת כתובות מארץ-ישראל וממלכות עבר הירדן מימי בית ראשון", באתר הארץ, 14 במרץ 2006
  • לפתח חטאת רובץ, באתר הארץ, 9 בספטמבר 2011
  • קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ משה ענבר, למשוך את הנוער לתנ"ך, באתר הארץ, 2 בפברואר 2011
    2. ^ 1 2 3 משה ענבר, הקדמה, נבואות בריתות ושבטים בתעודות מארי, ירושלים: מוסד ביאליק, 2007
    3. ^ משה ענבר, אני מתכבד בנשיאת תיקה הכבד והיא מרביצה בי תורה, באתר הארץ, ‏2009