משה דגן
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
  | |
משה דגן (פיבוש) (25 בינואר 1909 – 12 באוקטובר 1973) היה עיתונאי ועורך ישראלי.
חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
דגן נולד בשם משה פיבוש בינואר 1909 בעיר יאשי שברומניה. למד משפטים באוניברסיטת בוקרשט. היה חבר "השומר הצעיר", ובשנת 1933 עלה לארץ ישראל כחלוץ עם קבוצה שעשתה הכשרתה בשער העמקים. היה חבר קיבוץ השומר הצעיר במגדיאל ועבד בחקלאות.
כעבור שנתיים, ב-1935, עם היווסדו של עיתון "הבוקר", עבר לעסוק בעיתונות. הוא עבד בעיתון שנים רבות, תחילה ככתב ואחר-כך כעורך חדשות. משנת 1943 היה עורך חדשות החוץ של "על המשמר", ומשנת 1952 היה עורך חדשות ב"הארץ" עד לפטירתו.
היה חבר הנהלת אגודת העיתונאים, וחבר הנהלת מועצת העיתונות בישראל מ-1966.
דגן היה נשוי לאסתר לבית צוקרמן, ילידת אונגני, חברת השומר הצעיר בבוקרשט שעלתה ארצה ב-1933, עד מותה ב-1957, והיה אב לשלושה: עודד, נורית ושלומית.[1]
בהמשך נישא לציירת ואמנית האמייל רות אַריון (1912–1988), ממייסדי כפר האמנים עין הוד, והיה נשוי לה עד מותו.
באביב 1973 חלה במחלת לב, ולאחר אשפוז ממושך, נפטר כעבור כחצי שנה בביתו שבעין הוד. נקבר בבית עלמין הדרום בחולון.[2]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- 'משה דגן', בתוך: ספר השנה של העיתונאים, 1974, עמ' 357. (הספד)
- 'Dagan, Moshe,' in: Who's who in Israel and in the work for Israel abroad, 1972, p. 83.