הכשרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי. יש להבדיל בין ההכשרה בארץ ישראל, לבין ההכשרה בחו"ל, שהוותה בסיס לעלייה והתיישבות בארץ ישראל, בוצעה בעיקר על ידי תנועת החלוץ והייתה בשיאה בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20.

הכשרה בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות המנדט הבריטי ובתקופה הראשונה לקיום מדינת ישראל הייתה מקובלת ההכשרה לחקלאות. קבוצות של צעירים וצעירות אשר התארגנו ל"גרעין" לקראת התיישבות חקלאית היו יוצאים לקיבוץ לתקופת הכשרה. היה זה תנאי מוקדם ליציאה להתיישבות ביישוב קיים וכל שכן ליישוב חדש. ההכשרה כוללת הכנה מקצועית ואידאולוגית.

הכשרה מחוץ לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההכשרה החלה באימפריה הרוסית בסוף המאה ה-19 ובארצות הברית בתחילת המאה ה-20. בקונגרס הציוני ה-12 בשנת 1921 נערך כנס היסוד של ההסתדרות העולמית של החלוץ, בהשתתפות נציגים מכל רחבי העולם.

ההכשרה נערכה לרוב בחוות או במשקים חקלאיים, המשתתפים חולקו לקבוצות ולמדו את מכלול הנושאים הנדרשים להקמת יישוב חקלאי. רוב המשתתפים היו בעלי רקע עירוני וחסרי ידע חקלאי, לכן ההכשרה כללה עבודה חקלאית, לימוד מלאכות מכניות-טכניות ולימוד עברית. עם התפתחות ההכשרה נוספה גם ההכשרה בתחום הזהות היהודית שכללה לימוד היסטוריה וספרות יהודית. קבוצות ההכשרה חיו לרוב בקומונה וחגגו את החגים היהודיים. לעתים רחוקות נשלחו גם מועמדים בודדים לעלייה ללימוד אצל חקלאים או בעלי מלאכה לא-יהודים. בגרמניה הוכשרו בשנת 1934 כ-3,500 צעירים ב-32 מתקני הכשרה שונים.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ציונות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.