לדלג לתוכן

משפט לוסטרניק-שנירלמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בטופולוגיה, משפט לוסטרניק-שנירלמן הוא משפט הקובע ששתי הטענות הבאות נכונות:

המשפט שוער לראשונה במאמר של לזר לוסטרניק ולב שנירלמן מ-1930. המשפט שקול למשפט בורסוק-אולם שהוכח ב-1933.

למעשה נכון משפט כללי יותר שמכליל את שתי הגרסאות המקוריות של המשפט:

  • בכל כיסוי של ספירה n-ממדית באמצעות n+1 קבוצות, שכל אחת מהן פתוחה או סגורה, יש קבוצה שמכילה זוג נקודות אנטיפודיות.

מספיק להוכיח את המשפט ל- שהיא ספירת היחידה ה-n-ממדית (אוסף כל הנקודות ב- שמרחקן מהראשית הוא 1).

נוכיח כי המשפט שקול למשפט בורסוק-אולם הקובע שלכל פונקציה רציפה קיימת נקודה כך ש-.

המקרה הסגור מתוך בורסוק-אולם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרחב מטרי, המרחק בין נקודה x לקבוצה A, , מוגדר כאינפימום של אוסף המרחקים בין x לכל אחת מנקודות A. לפי הגדרת הסגור, אם אז .

יהי אוסף של n+1 קבוצות סגורות המכסות את . נגדיר פונקציה כך:

בבירור רציפה ולכן לפי משפט בורסוק-אולם קיים כך ש-. בפרט אם קיים כך ש- אז גם . אולם סגורה ושווה לסגור שלה, ולכן במקרה כזה הן זוג נקודות אנטיפודיות הנמצאות ב-.

נותר המקרה בו לכל . במקרה כזה לא נמצאות באף אחת מן הקבוצות (כי מרחקן מכל אחת מהן חיובי) ולכן הן חייבות להימצא יחדיו ב-.

המקרה הפתוח מתוך המקרה הסגור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהי אוסף של n+1 קבוצות פתוחות המכסות את . לכל ולכל נבחר סביבה פתוחה קטנה מספיק כך ש-. איחוד כל הסביבות לכל ה-x וה-i הוא כיסוי פתוח של . הספירה היא קבוצה קומפקטית ולכן יש לכיסוי תת-כיסוי סופי . נאחד את כל הקבוצות המוכלות באותה קבוצה . זהו איחוד סופי של קבוצות סגורות ולכן לכל i נקבל קבוצה סגורה . קיבלנו כיסוי של הספירה, ולכן לפי המקרה הסגור קיימים ונקודה כך ש- כפי שרצינו להוכיח.

המקרה הכללי מתוך המקרה הפתוח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהי אוסף של n+1 קבוצות סגורות או פתוחות המכסות את . לכל סגורה נגדיר . ולכל פתוחה נגדיר . לכל k, כיסוי פתוח של , ולכן לפי הגרסה הפתוחה קיימים וזוג נקודות . אם ל-k כלשהו פתוחה סיימנו, כי . לכן נניח שלכל k סגורה. הסדרה היא סדרה אינסופית שמקבלת מספר סופי של ערכים (שלמים ) ולכן יש מספר שמופיע בה אינסוף פעמים. נסתכל על תת-סדרה מתכנסת של הסדרה שאיבריה מקיימים . נסמן את גבולה . מתקיים . ולכן, מכיוון שהנחנו ש- סגורה, מתקיים . מאותה סיבה מתקיים .

בורסוק-אולם מתוך המקרה הסגור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

למה. ניתן לכסות את באמצעות n+1 קבוצות סגורות שלא מכילות אנטיפודים.

הוכחה. נמקם סימפלקס במרחב ה-n ממדי כך שהראשית נמצאת במרכז הסימפלקס. כעת נטיל את n+1 פאות הסימפלקס על הספירה באמצעות קרניים שיוצאות מהראשית. קל לראות שתמונת הפאות הן הקבוצות הסגורות הנדרשות.

הוכחת בורסוק-אולם. נניח בשלילה שקיימת פונקציה כך שלכל מתקיים . אזי הפונקציה המוגדרת לפי מוגדרת היטב (כי המכנה לא מתאפס) ורציפה. נשים לב כי לכל מתקיים .

יהי כיסוי של באמצעות קבוצות סגורות שלא מכילות אנטיפודים. הוא כיסוי של באמצעות קבוצות סגורות, ולכן לפי משפט לוסטרניק-שנירלמן קיימים . אולם אז וגם בסתירה לטענה ש- אינה מכילה אנטיפודים.

משפט לוסטרניק-שנירלמן עומד בבסיס הוכחה פשוטה למשפט לובאס-קנזר בתורת הגרפים, מה שמדגים את היותו כלי חשוב בקומבינטוריקה טופולוגית.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]