לדלג לתוכן

נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17
מידע כללי
כינוי נבחרת הנערים, נערים א'
נבחרת נערים א',
נערים עד גיל 17
התאחדות ההתאחדות לכדורגל בישראל
השתייכות אופ"א (אירופה)
מאמן ישראלישראל גדי ברומר
קפטן שביט שמעון אלגבי[1][2][3][4]
מירב השערים מאור בוזגלו (9)
מירב ההופעות עדן קארצב (30)
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
משחק בינלאומי ראשון
ישראלישראל ישראל-נערים 1 - 1 טורקיהטורקיה טורקיה-נערים
(ישראל; 18 בנובמבר 1990)
הניצחון הכי גדול
ישראלישראל ישראל-נערים 8 - 0 ליכטנשטייןליכטנשטיין ליכטנשטיין-נערים
(ישראל; 27 באוקטובר 2013)
ההפסד הכי גדול
פוליןפולין פולין-נערים 7 - 0 ישראלישראל ישראל-נערים
(גרמניה; 14 באוקטובר 2009)
אליפות אירופה לנערים עד גיל 17
הופעות 4 (הראשונה ב-2003)
ההישג הטוב מקום שלישי בשלב הבתים (2003, 2005, 2018, 2022 בישראל)

נבחרת ישראל בכדורגל עד גיל 17 (נקראת "נבחרת הנערים", ונקראת על ידי ההתאחדות גם בשם נבחרת נערים א'[5]) מייצגת את ישראל בטורנירי כדורגל בינלאומיים לשחקנים עד גיל 17. הנבחרת מנוהלת על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל ומשתייכת לאופ"א ולפיפ"א, ובמסגרת זו מתחרה בקביעות במוקדמות אליפות אירופה עד גיל 17. עד שנת 2001 הנבחרת העיקרית הייתה נבחרת ישראל עד גיל 16.

מאז 2002, עת הפכה הנבחרת עד גיל 17 לנבחרת המשתתפת בטורנירים הבינלאומיים הבכירים, השתתפה הנבחרת ארבע פעמים בטורניר הגמר של אליפות אירופה בכדורגל (היורו) עד גיל 17 (ב-2003, ב-2005, ב-2018, וב-2022 בישראל), ובכולן סיימה במקום השלישי בשלב הבתים.

נבחרת ישראל עד גיל 17, הוקמה עוד בשנים מוקדמות. בשנת 1990 קיימה הנבחרת לגיל זה את משחקה הראשון במסגרת סדרת משחקי ידידות. המשחק היה נגד נבחרת טורקיה, משחק שהסתיים בתוצאה 1-1. ב-2002 הפכה אליפות אירופה עד גיל 16 להיות אליפות אירופה עד גיל 17. באליפות הראשונה שנערכה לגיל זה פגשה ישראל בטורניר המוקדמות את גאורגיה ובוסניה והרצגובינה. גאורגיה גברה בקלות על ישראל ובוסניה, והעפילה לטורניר הגמר עם 5 נקודות יותר משתיהן.

באליפות של 2003 השתנה פורמט האליפות: טורניר הגמר כלל 8 נבחרות במקום 16, ובמשחקי המוקדמות נוסף גם "שלב העלית" לאחר טורניר המוקדמות הרגיל, שכעת כלל ארבע נבחרות בכל בית. באליפות הראשונה בפורמט החדש ישראל פגשה את שווייץ, איסלנד וארמניה בטורניר המוקדמות, וסיימה ראשונה בבית עם 7 נקודות. בשלב העלית היא סיימה גם כן במקום הראשון בביתה. בטורניר הגמר, ישראל הוגרלה לבית קשה מול ספרד, אנגליה ואיטליה, וסיימה במקום האחרון בלי אף נקודה. ב-2004 הנבחרת העפילה שוב לשלב העלית, אך כשלה בו והפסידה בכל משחקיה. באליפות אירופה של 2005, לעומת זאת, היא הצליחה להעפיל לטורניר הגמר.

באליפויות אירופה לנערים של 2006 ושל 2008 הצליחה נבחרת ישראל להעפיל לשלב העלית, כשב-2008 אף זכתה במקום הראשון בביתה בטורניר המוקדמות, אך בשתי פעמים אלו לא העפילה לטורניר הגמר. באליפות אירופה של 2009 היא לא הצליחה לעבור את טורניר המוקדמות. ב-2011 לא העפילה הנבחרת לשלב העילית של מוקדמות אליפות אירופה, לאחר שסיימה את שלב המוקדמות עם ניצחון אחד ושני הפסדים.

ב-28 במרץ 2018 העפילה לאליפות אירופה לראשונה מאז 2005 אחרי שניצחה 0–1 את נבחרת הונגריה עד גיל 17.

את טורניר 2022 של אליפות אירופה (היורו) עד גיל 17, נקבע שישראל תארח (ולכן העפילה אוטומטית), החל מ-16 במאי 2022, והיא הוגרלה לבית א' ביחד עם נבחרות גרמניה, איטליה ולוקסמבורג. נבחרת הנערים עד גיל 17 של ישראל סיימה לבסוף בשלב הבתים של היורו במקום השלישי (בפעם הרביעית בתולדותיה), לאחר ניצחון מול לוקסמבורג (3-0), הפסד מול איטליה (0–1) והפסד מול גרמניה (0–3).

שחקנים בולטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוג שחקן עמדה הופעות שנים בנבחרת
1 עדן קארצב קשר 30 2015 - 2017
2 רונן חנצ'יס חלוץ 25 2017 - 2019
3 אופק עובדיה קשר 23 2017 - 2018
4 גיא דהן חלוץ 22 2015 - 2017
5 איברהים גואברה קשר 21 2017 - 2018
דן לוגסי קשר 21 2017 - 2018
ליאל עבדה קשר/חלוץ 21 2017 - 2018
עידו שחר קשר 21 2017 - 2018
9 עמרי רם קשר 20 2017 - 2018
10 אביאל זרגרי קשר 19 2018 - 2019
איתי בן חמו הגנה 19 2018 - 2019
רוני לאופר בלם 19 2017 - 2018

שיאני השערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
דירוג שחקן עמדה שערים שנים בנבחרת
1 מאור בוזגלו קשר 9 2004 - 2005
2 אוהד קדוסי חלוץ 8 2001
אילון אלמוג חלוץ 8 2014 - 2016
הייתם חלבי חלוץ 8 2009
לירוי גבאי חלוץ 8 2018 - 2019
מוחמד גדיר חלוץ 8 2007 - 2008
ערן לוי חלוץ 8 2001
רז יצחק קשר 8 2013
8 עמרי רם קשר 7 2017 - 2018
שון וייסמן חלוץ 7 2012 - 2013

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]