לדלג לתוכן

ליגת העל בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל בכדורגל
עונת 2025/2026 בליגת העל בכדורגל
תחום כדורגל
ארגון מנהלת הליגות לכדורגל
מדינות ישראלישראל ישראל
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 14
תקופת הפעילות 1931–הווה (כ־95 שנים)
שמות קודמים הליגה הארצית (1931–1947)
הליגה הישראלית (1949–1950)
ליגה א' (1951–1954)
הליגה הלאומית (1955–1999)
אלופה נוכחית הפועל באר שבע (2025/2026)
מרב הזכיות מכבי תל אביב (26)
מפעל מקביל גביע המדינה בכדורגל
מפעל נמוך הליגה הלאומית בכדורגל
אתר רשמי

עיינו גם בפורטל

פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים.

ליגת העל בכדורגל היא ליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

הליגה נוסדה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1931, ושמה העברי היה ליגת ארץ ישראל בכדורגל.

הליגה נקראת "ליגת העל" החל מעונת 1999/2000, כאשר בין השנים 1955 ל-1999 היא נקראה "הליגה הלאומית", ולפני כן "הליגה הארצית", "הליגה הישראלית" ו"ליגה א'". מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה ברציפות מאז שנת היווסדה. כלומר, היא הקבוצה היחידה שמעולם לא ירדה לליגת המשנה.

הליגה נמצאת תחת אחריות ההתאחדות לכדורגל בישראל, וביחד עם הליגה הלאומית אלו שתי הליגות המקצועניות בישראל. החל משנת 2014 מנוהלות שתי הליגות הבכירות על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.

נכון לעונת 2025/2026, מדורגת ליגת העל הישראלית במקום ה-20 בדירוג אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות[1].

ראו גם – כדורגל בישראל

לפני קום המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ליגת ארץ ישראל בכדורגל

בשנת 1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בישראל[2], ולאחר שלוש שנים של ניסיונות להקים ליגת כדורגל בארץ ישראל לצד משחקי הגביע, הצליחה להוציא את הליגה לפועל בשנת 1931. ב-7 בנובמבר נערך משחק הפתיחה של הליגה, דרבי בין מכבי חשמונאי ירושלים והפועל ירושלים, בו ניצחה חשמונאי 8–0[3]. הליגה כללה 9 קבוצות בעונתה הראשונה, וביניהן קבוצת הכדורגל של המשטרה הבריטית, שזכתה בתואר האלופה הראשונה בשנת 1932. עמה שיחקו עוד 8 קבוצות עבריות: מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, ומכבי נס ציונה[4].

הפועל תל אביב הייתה האלופה העברית הראשונה, כשזכתה בדאבל בשנת 1934[5]. מכבי תל אביב זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1936, ועד קום המדינה היו שתי התל אביביות הקבוצות העבריות היחידות שזכו בתואר. הפועל זכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה, ומכבי זכתה ב-4. הליגה הופסקה לסירוגין בעקבות אירועים ביטחוניים בחלק מהשנים, ובחלק מהעונות הליגה נדחתה, בוטלה או הוחלפה במשחקי ליגות אזוריות.

הליגה הלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה, זכתה מכבי תל אביב באליפות הראשונה בשנת 1950. עד 1955 נקראה הליגה "ליגה א'", ואז שונה שמה והיא נקראה "הליגה הלאומית". הפועל פתח תקווה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1955, ולאחר מכן זכתה בחמש אליפויות רצופות (בין השנים 1959–1963), שיא שטרם נשבר.

בשנת 1963, לאחר שנים רבות בהן שיחקו בליגה 12 קבוצות, הוחלט על הקפאת הירידות והליגה גדלה בהדרגה ל-16 קבוצות. בשנת 1964 קבעה הפועל רמת גן היסטוריה והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מליגת המשנה (הישג ששוחזר על ידי בית"ר ירושלים בעונת 1992/1993), ובעונה שלאחר מכן גם הכח מכבי רמת גן זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר. בשנים 1966–1968 שוחקה עונה כפולה עם 4 סיבובים ו-60 משחקים, בעקבות הקפאת הליגה במהלך תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים.

בשנת 1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות, ובשנת 1975 הצטרפה גם הפועל באר שבע לרשימת הזוכות, והשיגה שתי אליפויות רצופות.

בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לליגת המשנה, והותירה את מכבי תל אביב והפועל תל אביב כקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו ליגה. בשנת 1982 זכתה הפועל כפר סבא באליפות הראשונה בתולדותיה, אך בעונה שלאחר מכן ירדה לליגת המשנה (תקדים ששוחזר על ידי הפועל תל אביב לאחר שש שנים). בשנת 1984 נאבקו על האליפות שתי קבוצות שמעולם לא זכו בתואר - מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, שהובילה את הטבלה בנקודות רבות לאורך העונה, אך בסופו של דבר הייתה זו מכבי חיפה שזכתה באליפות, ובית"ר ירושלים חיכתה עד שנת 1987, אז זכתה גם היא באליפות הראשונה בתולדותיה.

אחרי יותר מ-20 שנה כליגה של 16 קבוצות, בשנת 1987 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות, וכעבור שנתיים חזרה לפורמט של 12 קבוצות. בשנת 1989 ירדה הפועל תל אביב לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה (עונה אחת לאחר שזכתה באליפות), והותירה את מכבי תל אביב כקבוצה היחידה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל ברציפות מאז הקמתה. בשנת 1990 זכתה בני יהודה תל אביב באליפות הראשונה בתולדותיה, והפכה לקבוצה התל אביבית השלישית שזוכה בתואר. בשנת 1993 הוגדלה הליגה ל-14 קבוצות, ושנה לאחר מכן הוגדלה שוב ל-16 קבוצות.

ב-1999 זכתה הפועל חיפה באליפות הראשונה בתולדותיה, ובתום העונה נערכו שינויים נוספים במבנה הליגות בישראל. הליגה הלאומית הפכה לליגת המשנה, ואילו הליגה הבכירה הוקטנה ל-14 קבוצות, ומאז היא נקראת "ליגת העל". הפועל תל אביב הייתה האלופה הראשונה של ליגת העל, כשזכתה בדאבל בעונת 1999/2000, ובעונה שלאחר מכן הוקטנה הליגה ל-12 קבוצות.

בעונת 2009/2010 גדלה הליגה בחזרה ל-16 קבוצות, ובאותה שנה הונהגה שיטת הקיזוז. טענות רבות עלו כנגד שיטה זו שבה הישגי העונה הסדירה מאבדים מחשיבותם לעומת הישגי הקבוצות בפלייאוף, ואכן בעונה זו מכבי חיפה הובילה את הטבלה בתום הסיבוב השני, ולאחר שהופחת ממאזן הקבוצות חצי מכמות הנקודות שצברו עד אז, זכתה הפועל תל אביב בתום הפלייאוף באליפות דרמטית בדקה האחרונה של המחזור האחרון. לאחר שנתיים הוחלט על ביטול השיטה.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 זכתה מכבי חיפה 6 פעמים באליפות, והפכה לקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות בעשור אחד.

לקראת עונת 2012/2013 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות. לקראת עונת 2014/2015 קיבלה מנהלת הליגות לכדורגל, אשר מורכבת מנציגי קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, את זכויות הניהול על שתי הליגות הבכירות בישראל.

החל מהפלייאוף העליון של עונת 2018/2019 הוכנסה לשימוש טכנולוגיית ה-VAR בליגת העל[6].

במרץ 2020, לפני מחזור הפתיחה של משחקי הפלייאוף, נעצרה עונת 2019/2020 בעקבות מגפת הקורונה.

מבנה הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה משתתפות ארבע עשרה קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה, ובסך הכול 26 מחזורים. לאחר שני הסיבובים הראשונים מתקיים פלייאוף אשר במסגרתו מחולקות הקבוצות לשני בתים. 6 הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים ייקחו חלק בפלייאוף העליון, ו-8 הקבוצות אשר סיימו במקומות האחרונים ייקחו חלק בפלייאוף התחתון. קבוצה לא יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני גם אם מספר הנקודות שלה גבוה או נמוך יותר מקבוצה בפלייאוף אחר. במסגרת הפלייאוף העליון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, סך הכול 10 משחקים, ובמסגרת הפלייאוף התחתון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעם אחת, סך הכל 7 משחקים.

הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון (עד עונת 1982/1983 הוענקו שתי נקודות לקבוצה המנצחת, כפי שהיה נהוג בכל העולם) ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום ייקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שוויון בהפרש ייקבע המיקום על פי מספר הניצחונות, ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי ייקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. במקרה של שוויון גם במספר שערי הזכות, ייקבע המיקום על פי אותו סדר קריטריונים אך ורק בהתייחס למשחקים בין הקבוצות המצויות בשוויון. במקרה של שוויון גם בין שתי הקבוצות ויש צורך לקבוע עולה, יורדת, מיקום סופי לצורך השתתפות במסגרת כלשהי (למשל מוקדמות ליגת האלופות) או אלופה, ייערך בין הקבוצות משחק אחד על מגרש שייקבע על ידי ועדת הליגה בשיטת משחק גביע - הארכה ובעיטות 11 במקרה הצורך.

בתום העונה הקבוצה אשר ממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופה, ושתי הקבוצות האחרונות בפלייאוף התחתון יורדות לליגה הלאומית.

הקבוצות זוכות במענקי מיקום לפי מיקומן בסוף העונה. סכום המענקים משתנה בין עונה לעונה בהתאם לתקצוב ההתאחדות לכדורגל בישראל. בעונת 2009/2010 זכתה האלופה ב-2.4 מיליון שקל וסגניתה זכתה ב-2.25 מיליון שקל[7].

העפלה לתחרויות האירופיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים

הליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א), ולכן קבוצות אשר מסיימות במקומות הראשונים זוכות להשתתף בעונה שאחרי במסגרת הליגות האירופיות לפי מיקומן, בהתאם למיקום ליגת העל בדירוג הליגות של אופ"א. דירוג זה נקבע על פי הישגים משוקללים של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופים. דירוג זה קובע את מספר המשתתפות במפעלים האירופיים: ליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג, ואת מספר הסיבובים שעליהן לעבור על מנת להעפיל לטורניר העונתי. בדירוג 2023 (הקובע את המשתתפות בליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג בעונת 2023/2024), מדורגת הליגה במקום ה-21 באירופה.

סרגל דירוג מאז 1999:

דירוג השיא של הליגה, נקבע בשנת 2003 והיה המקום ה-15 שמשמעותו הייתה 2 נציגות ישראליות במפעל ליגת האלופות בעונת 2004/2005 (מכבי תל אביב ומכבי חיפה), ודירוג השפל היה 27 בשנים 1999 ו-2019.

נכון לעונת המשחקים 2023/2024, דירוג זה קובע כי לישראל תהיה נציגה אחת בטורניר ליגת האלופות, נציגה בליגה האירופית, ו-2 נציגות בטורניר הקונפרנס ליג על פי המתכונת הבאה:[8]

  • אלופת המדינה - הקבוצה במקום הראשון בליגה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות.
  • זוכת גביע המדינה - מחזיקת גביע המדינה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.
  • מקומות 2 ו-3 בליגה - סגנית האלופה והמסיימת במקום השלישי מקבלות כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
  • מקום 4 - אם הזוכה בגביע המדינה מסיימת באחד משלושת המקומות הראשונים בליגה, הקבוצה שסיימה במקום הרביעי מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
  • בנוסף אם מחזיקת גביע המדינה זוכה גם באליפות המדינה הקבוצה שבמקום הראשון תשחק בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות הסגנית תשחק בסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית והקבוצות שסיימו את העונה במקום השלישי והרביעי ישחקו בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג

קבוצות הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן הקבוצות המתמודדות בעונת 2025/2026 בליגת העל:

קבוצה עיר אצטדיון מספר מושבים
הפועל באר שבע באר שבע טרנר 16,126
בית"ר ירושלים ירושלים טדי 31,733
הפועל תל אביב תל אביב בלומפילד 29,400
מכבי תל אביב תל אביב בלומפילד 29,400
מכבי חיפה חיפה סמי עופר 30,858
הפועל פתח תקווה פתח תקווה המושבה 11,500
מכבי נתניה נתניה נתניה 13,610
בני סכנין סכנין דוחא 8,500
הפועל חיפה חיפה סמי עופר 30,858
מועדון ספורט אשדוד אשדוד הי"א 7,800
עירוני טבריה טבריה גרין 5,200
עירוני קריית שמונה קריית שמונה נתניה (זמני) 13,610
הפועל ירושלים ירושלים טדי 31,733
מכבי בני ריינה ריינה גרין 5,200

זכויות שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק המרכזי משודר בכל מחזור בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, אשר משדר שני משחקים נוספים בערוצים "5PLUS" ו-"5LIVE". ארבעה משחקים נוספים בכל מחזור משודרים בערוצים "ספורט 1", "ספורט 2", "ספורט 3" ו-"ספורט 4" שמפעילה חברת צ'רלטון. החל משנת 2018 חלק ממשחקי המחזור משודרים באיכות 4K בערוץ "5SPORT 4K" (תלוי באצטדיון, נכון לשנת 2022 רק באצטדיונים נתניה, בלומפילד והמושבה השידור ב-4K אפשרי).

תוכנית סיכום המחזור "שער השבת" משודרת מאז שנת 2009 בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, בהנחייתו של יהונתן כהן. החל משנת 2012 שודרה לאחר תוכנית זו גם תוכנית "שבת ביציע" של יציע העיתונות המוקדשת לליגת העל, בהנחייתו של עמיחי שפיגלר, אך היא הוחלפה בשנת 2017 בתוכנית חדשות הספורט עם עמיחי שפיגלר ומאיה רונן.

ב-24 במאי 1986 שודר לראשונה משחק ליגה בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית, כאשר הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי במחזור ה-30 והאחרון של עונת 1985/1986, בו ניצחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה באצטדיון בלומפילד וזכתה באליפות. עד עונת 1993/1994 שידר הערוץ הראשון את המשחק המרכזי ואת תוכנית סיכום המחזור שנקראה "משחק השבת". בעונת 1994/1995 הועברו זכויות השידור של הליגה לערוץ 2 המסחרי שהוקם שנה לפני כן, כשחלק מזכויות השידור היו בידי ערוץ הספורט. תוכנית סיכום המחזור של ערוץ 2, בהנחייתו של יורם ארבל, נקראה "הדקה ה-91", והמשחק המרכזי שודר בערוץ 2 עד שנת 2004. החל מעונת 2002/2003 ועד לעונת 2008/2009 שידר הערוץ הראשון את תוכנית סיכום המחזור, בשם "הראשון בשער", מלבד עונת 2005/2006, אז שודרה התוכנית בערוץ 10, בהפקת ערוץ הספורט, ונקראה "סיפור המחזור". המשחק המרכזי שודר בערוץ 10 בין השנים 2004 - 2009, ולאחר מכן עברו זכויות השידור לערוץ הראשון, במקביל להעברת זכויות השידור של תוכנית סיכום המחזור לערוץ הספורט. הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי עד תום עונת 2015/2016, עת עברו הזכויות לערוץ הספורט וצ'רלטון[9].

המשחק המרכזי בליגת העל משודר גם בערוץ הישראלי בחו"ל בשפה העברית.

שנים המשחק המרכזי תוכנית סיכום המחזור
1986–1994 ערוץ 1 ערוץ 1
("משחק השבת")
1994–1999 ערוץ 2 ערוץ 2
("הדקה ה-91")
1999–2002 ערוץ הספורט
("שער חמש")
2002–2004 ערוץ 1
("הראשון בשער")
2004–2006 ערוץ 10
2006–2007 ערוץ 10
("סיפור המחזור")
2007–2009 ערוץ 1
("הראשון בשער")
2009–2016 ערוץ 1 ערוץ הספורט
("שער השבת")
2016– ערוץ הספורט

בזכויות שידורי הרדיו של ליגת העל החזיקה עד שנת 2016 רשות השידור ששידרה את התוכנית המיתולוגית שירים ושערים ברשת ב' של קול ישראל. התוכנית שודרה משנת 1970 והופסקה לסירוגין בשנת 2003 עם עלית ה"שלם וצפה", דבר שעורר מחאה ציבורית שבעקבותיה הוחזרה התוכנית בשנת 2005 במתכונת שונה בה אין שידור רציף של המשחקים. בשנת 2009 הופסקו שוב שידורי התוכנית. בשנים 2011–2012 רכש רדיו תל אביב את זכויות שידורי הרדיו ושידר ביחד תחנות אזוריות נוספות את התוכנית "שבת של כדורגל", ששודרה גם בטלוויזיה בערוץ ONE. בשנים 2009–2011 רכש גם רדיו ירושלים את זכויות השידור ברדיו, ובשנת 2011 חזרה רשת ב' לשדר את משחקי הליגה ישירות מהמגרשים בתוכנית "שירים ושערים". בשנת 2016 הופסקה התוכנית בעקבות סגירת רשות השידור.

החל משנת 2016 מועברים משחקי ליגת העל מדי שבת בתוכנית "שבת של כדורגל" אשר משודרת ברדיו תל אביב, רדיו חיפה, רדיו ירושלים, רדיו דרום, רדיו קול רגע ורדיו גלי ישראל, וכן בעמוד הפייסבוק של ONE. את התוכנית מגישים דולב נישליס ואייל ברקוביץ'.

שנים תחנת רדיו שם התוכנית
1970–1998רשת ב'שירים ושערים
1998–1999רדיו ללא הפסקהשערים ללא הפסקה
1999–2003רשת ב'שירים ושערים
2003–2005לא שודרלא שודר
2005–2009רשת ב'שירים ושערים
2009–2011רדיו ירושלים, רדיו דרוםשבת של כדורגל
2011–2012רדיו תל אביבשבת של כדורגל
2011–2016רשת ב'שירים ושערים
2016–רדיו אזורישבת של כדורגל

בעונת 2008/2009 נרכשו זכויות שידור תקצירי המשחקים באינטרנט על ידי אתר ONE. בעונת 2009/2010 רכש ערוץ הספורט את זכויות שידור התקצירים. בשנים 2010–2012 תקצירי ליגת העל היו משודרים גם באתר ONE, גם באתר ערוץ הספורט וגם באתר ynet, ובשנת 2012 רכש ONE שוב את הזכויות. החל משנת 2016 רכש ערוץ הספורט את תקצירי ליגת העל באינטרנט, ובנוסף משודר המשחק המרכזי באתר האינטרנט של ערוץ הספורט. תקצירי ליגת העל מופיעים גם באתר האינטרנט של צ'רלטון.

  • בשנת 1999, עם הקמת ליגת העל, רכשה חברת פלאפון תקשורת את החסות על הליגה, שנקראה "ליגת פלאפון" במשך שלוש עונות. בשנת 2002 החליטה פלאפון לסיים את ההסכם, ובשלוש העונות הבאות לא הייתה חסות לשם הליגה.
  • בשנת 2005 רכשה המועצה להסדר ההימורים בספורט את זכות החסות על הליגה, ובעקבות כך שמה של הליגה היה "ליגת טוטו". בשנת 2010 החליטה המועצה לשנות את השם ל"ליגת Winner"[10] וכך היא נקראה עד תום עונת 2015/2016.
  • ביולי 2016, עקב מחלוקות על גובה סכום החסות בין המנהלת למועצה, הודיעה המועצה כי תמשיך לשמש כנותנת חסות העיקרית אך הליגה לא תקרא יותר "ליגת Winner", ועל כן למשך שנתיים לא הייתה חסות לשם הליגה[11].
  • באוגוסט 2018 רכשה רשת המסעדות ג'פניקה את החסות על שם הליגה תמורת כ-4 מיליון ש"ח לעונה, ובעקבות כך בעונת 2018/2019 שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת JAPANIKA"[12].
  • במאי 2019 רכשה הבורסה לניירות ערך בתל אביב את החסות על שם הליגה תמורת כ-12 מיליון ש"ח לשלוש עונות, ובעקבות כך שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת הבורסה לניירות ערך" החל מעונת 2019/2020[13].
  • במרץ 2022 חתמה מנהלת הליגות בכדורגל עם הבנק הדיגיטלי הראשון - ONE ZERO על הסכם חסות תמורת כ-10 מיליון ש"ח ל-2 העונות הבאות (5 מ' שקל לכל עונה), ובעקבות כך החל מעונת 2022/2023 נקראה ליגת העל "ליגת ONE ZERO"[14].
  • בעונת 2024/2025 חזרה הליגה לחסות המועצה להסדר ההימורים בספורט ושמה שונה שוב ל"ליגת Winner"[15].

טבלת אליפויות המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע המדינה באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
  • קבוצה המסומנת בכתב מודגש נטוי זכתה בנוסף בגביע הטוטו באותה העונה והשלימה טרבל מקומי.

לפני קום מדינת ישראל[16]

עונה אלופה סגנית
1928מכבי חשמונאי ירושלים[א] אין
1931/1932המשטרה הבריטית הפועל תל אביב
1932/1933 לא התקיימה ליגה
1933/1934הפועל תל אביב מכבי חשמונאי ירושלים
1934/1935הפועל תל אביב[ב] הפועל פתח תקווה
1935/1936 מכבי תל אביב הכח תל אביב
עונה אלופה סגנית
1937מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1938הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1939[ג]מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1940[ג] הפועל תל אביב בית"ר תל אביב
1940/1941לא התקיימה ליגה
1941/1942 מכבי תל אביב מכבי ראשון לציון
עונה אלופה סגנית
1942/1943 לא הגיעה לסיומה
1943/1944הפועל תל אביב מכבי רחובות
1944/1945לא הוכרזה אלופה[ד]
1945/1946 לא התקיימה ליגה
1946/1947מכבי תל אביב בית"ר תל אביב
1947/1948 הליגה הופסקה עקב מלחמת העצמאות

לאחר קום מדינת ישראל[16]

הליגה הישראלית
עונה אלופה סגנית
1948/1949 לא התקיימה ליגה[ה]
1949/1950מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1950/1951 לא התקיימה ליגה[ו]
ליגה א'
1951/1952מכבי תל אביב מכבי פתח תקווה
1952/1953 לא התקיימה ליגה[ז]
1953/1954מכבי תל אביב מכבי פתח תקווה
1954/1955הפועל פתח תקווה מכבי תל אביב
הליגה הלאומית
עונה אלופה סגנית
1955/1956מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה
1956/1957הפועל תל אביב הפועל פתח תקווה
1957/1958מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה
1958/1959הפועל פתח תקווה הפועל חיפה
1959/1960הפועל פתח תקווה מכבי תל אביב
1960/1961הפועל פתח תקווה הפועל תל אביב
1961/1962הפועל פתח תקווה מכבי יפו
1962/1963הפועל פתח תקווה הפועל תל אביב
1963/1964הפועל רמת גן מכבי יפו
1964/1965הכח רמת גן הפועל פתח תקווה
1965/1966הפועל תל אביב הפועל פתח תקווה
1966/1968[ח] מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה
1968/1969 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1969/1970 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1970/1971 מכבי נתניה שמשון תל אביב
1971/1972 מכבי תל אביב בית"ר ירושלים
עונה אלופה סגנית
1972/1973 הכח רמת גן הפועל תל אביב
1973/1974מכבי נתניה מכבי תל אביב
1974/1975הפועל באר שבע מכבי נתניה
1975/1976הפועל באר שבע בית"ר ירושלים
1976/1977מכבי תל אביב מכבי יפו
1977/1978מכבי נתניה בית"ר ירושלים
1978/1979מכבי תל אביב בית"ר ירושלים
1979/1980מכבי נתניה הפועל תל אביב
1980/1981הפועל תל אביב בני יהודה
1981/1982הפועל כפר סבא מכבי נתניה
1982/1983מכבי נתניה שמשון תל אביב
1983/1984מכבי חיפה בית"ר ירושלים
1984/1985מכבי חיפה בית"ר ירושלים
1985/1986הפועל תל אביב מכבי חיפה
1986/1987בית"ר ירושלים בני יהודה
1987/1988הפועל תל אביב מכבי נתניה
1988/1989מכבי חיפה הפועל פתח תקווה
1989/1990בני יהודה הפועל פתח תקווה
1990/1991מכבי חיפה הפועל פתח תקווה
1991/1992מכבי תל אביב בני יהודה
1992/1993בית"ר ירושלים מכבי תל אביב
1993/1994מכבי חיפה מכבי תל אביב
1994/1995 מכבי תל אביב מכבי חיפה
1995/1996 מכבי תל אביב מכבי חיפה
1996/1997 בית"ר ירושלים הפועל פתח תקווה
1997/1998 בית"ר ירושלים הפועל תל אביב
1998/1999 הפועל חיפה מכבי תל אביב
ליגת העל
עונה אלופה סגנית
1999/2000הפועל תל אביב מכבי חיפה
2000/2001מכבי חיפה הפועל תל אביב
2001/2002מכבי חיפה הפועל תל אביב
2002/2003מכבי תל אביב מכבי חיפה
2003/2004מכבי חיפה מכבי תל אביב
2004/2005מכבי חיפה מכבי פתח תקווה
2005/2006מכבי חיפה הפועל תל אביב
2006/2007בית"ר ירושלים מכבי נתניה
2007/2008בית"ר ירושלים מכבי נתניה
2008/2009מכבי חיפה הפועל תל אביב
2009/2010הפועל תל אביב מכבי חיפה
2010/2011מכבי חיפה הפועל תל אביב
2011/2012עירוני קריית שמונה הפועל תל אביב
2012/2013מכבי תל אביב מכבי חיפה
2013/2014מכבי תל אביב הפועל באר שבע
2014/2015מכבי תל אביב עירוני קריית שמונה
2015/2016הפועל באר שבע מכבי תל אביב
2016/2017הפועל באר שבע מכבי תל אביב
2017/2018הפועל באר שבע מכבי תל אביב
2018/2019מכבי תל אביב מכבי חיפה
2019/2020מכבי תל אביב מכבי חיפה
2020/2021 מכבי חיפה מכבי תל אביב
2021/2022 מכבי חיפה הפועל באר שבע
2022/2023 מכבי חיפה הפועל באר שבע
2023/2024 מכבי תל אביב מכבי חיפה
2024/2025 מכבי תל אביב הפועל באר שבע
2025/2026 הפועל באר שבע בית"ר ירושלים

אלופות לפי קבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוגריים: זכיות באליפות/סגנויות מלפני קום המדינה.

מתחת לשם הקבוצה: מספר כוכבים המשולב גם בסמלי כל הקבוצות, כאשר על פי החלטה שהתקבלה במנהלת הליגות: 5 אליפויות ישראל = כוכב אחד[19]

אליפויות לפי קבוצות
# אלופה אליפויות סגנויות עונות זכייה
1מכבי תל אביב
26 (5)13 (1) (1935/1936, 1937, 1939, 1941/1942, 1946/1947) 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968[ח], 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024, 2024/2025
2מכבי חיפה
1510 1983/1984, 1984/1985, 1988/1989, 1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
3הפועל תל אביב
13 (5)16 (3) (1933/1934, 1934/1935, 1938, 1940, 1943/1944) 1956/1957, 1965/1966, 1968/1969, 1980/1981, 1985/1986, 1987/1988, 1999/2000, 2009/2010
4הפועל פתח תקווה
611 (1) 1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963
בית"ר ירושלים
67 1986/1987, 1992/1993, 1996/1997, 1997/1998, 2006/2007, 2007/2008
הפועל באר שבע
64 1974/1975, 1975/1976, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018, 2025/2026
7מכבי נתניה
55 1970/1971, 1973/1974, 1977/1978, 1979/1980, 1982/1983
8הכח עמידר רמת גן20 1964/1965, 1972/1973
9בני יהודה תל אביב13 1989/1990
מכבי חשמונאי ירושלים1 (1)1 (1) (1928)[א]
הפועל חיפה11 1998/1999
עירוני קריית שמונה11 2011/2012
המשטרה הבריטית1 (1)0 (1931/1932)
הפועל רמת-גן גבעתיים10 1963/1964
הפועל כפר סבא10 1981/1982

אלופות לפי עיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# עיר אליפויות קבוצות
1 תל אביב 40 מכבי תל אביב (26), הפועל תל אביב (13), בני יהודה תל אביב (1)
2 חיפה 16 מכבי חיפה (15), הפועל חיפה (1)
3 ירושלים 7 בית"ר ירושלים (6), מכבי חשמונאי ירושלים (1)
4 פתח תקווה 6 הפועל פתח תקווה (6)
באר שבע 6 הפועל באר שבע (6)
6 נתניה 5 מכבי נתניה (5)
7 רמת גן 3 הכח עמידר רמת גן (2), הפועל רמת גן (1)
8 קריית שמונה 1 עירוני קריית שמונה (1)
כפר סבא 1 הפועל כפר סבא (1)

אלופות לפי מחוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# מחוז אליפויות קבוצות
1 תל אביב 43 מכבי תל אביב (26), הפועל תל אביב (13), הכח עמידר רמת גן (2), הפועל רמת גן (1), בני יהודה (1)
2 חיפה 16 מכבי חיפה (15), הפועל חיפה (1)
3 מרכז 12 הפועל פתח תקווה (6), מכבי נתניה (5), הפועל כפר סבא (1)
4 ירושלים 7 בית"ר ירושלים (6), מכבי חשמונאי ירושלים (1)
5 דרום 6 הפועל באר שבע (6)
6 צפון 1 עירוני קריית שמונה (1)

אליפויות לפי שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת השחקנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות לפחות שש פעמים:

שחקנים פעילים בליגת העל מודגשים

#שם השחקןאליפויותקבוצות (שנות זכייה)
1אלון חרזי 9מכבי חיפה (1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009)
בית"ר ירושלים (1997/1998)
אריק בנדו מכבי חיפה (1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2010/2011)
בית"ר ירושלים (2006/2007, 2007/2008)
3שלום שלומזון 7מכבי תל אביב (1934/1935, 1937, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954)
יוסף מרימוביץ' מכבי תל אביב (1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958)
ניר דוידוביץ' מכבי חיפה (2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011)
יניב קטן מכבי חיפה (2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011)
איתן טיבי בית"ר ירושלים (2006/2007)
עירוני קריית שמונה (2011/2012)
מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020)
8שייע גלזר 6מכבי תל אביב (1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958)
בועז קופמן הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
יעקב ויסוקר הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
נחום סטלמך הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
ראובן יפת הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
יואב זיו מכבי חיפה (2000/2001)
בית"ר ירושלים (2006/2007, 2007/2008)
מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015)
מהראן ראדי מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015)
הפועל באר שבע (2015/2016, 2016/2017, 2017/2018)
שרן ייני מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024)
ערן זהבי הפועל תל אביב (2009/2010)
מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2023/2024, 2024/2025)
אופיר דוידזאדה הפועל באר שבע (2015/2016, 2025/2026)
מכבי תל אביב (2018/2019, 2019/2020, 2023/2024, 2024/2025)

אליפויות לפי מאמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת המאמנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות יותר מפעם אחת:

מאמנים פעילים בליגת העל מודגשים

#שם המאמןאליפויותקבוצות (שנות זכייה)
1דוביד שווייצר6הפועל רמת גן (1964), הפועל תל אביב (1966, 1981, 1986),
מכבי תל אביב (1970), מכבי נתניה (1971)
דרור קשטןהפועל כפר סבא (1982), בית"ר ירושלים (1987, 1993, 1998),
מכבי תל אביב (1996), הפועל תל אביב (2000)
ברק בכר הפועל באר שבע (2016, 2017, 2018),
מכבי חיפה (2021, 2022, 2023)
4משה פוליאקוב5הפועל תל אביב (1934, 1935, 1938, 1940, 1944)
5 אגון פולק 4 מכבי תל אביב (1936, 1937, 1942, 1947)
ג'רי בית הלוימכבי תל אביב (1950, 1952, 1954, 1956)
אברהם גרנטמכבי תל אביב (1992, 1995), מכבי חיפה (2001, 2002)
8יצחק שניאור3הכח רמת גן (1965), מכבי תל אביב (1972), הפועל תל אביב (1988)
אמציה לבקוביץ'הפועל באר שבע (1975, 1976), מכבי חיפה (1989)
שלמה שרףמכבי חיפה (1984, 1985, 1991)
רוני לוימכבי חיפה (2004, 2005, 2006)
12ג'קי גיבונס2הפועל פתח תקווה (1959, 1960)
מינדה יובנוביץ'הפועל פתח תקווה (1962, 1963)
יעקב גרונדמןמכבי תל אביב (1977), מכבי נתניה (1980)
גיורא שפיגלבני יהודה (1990), מכבי חיפה (1994)
אלי גוטמןהפועל חיפה (1999), הפועל תל אביב (2010)
אלישע לוימכבי חיפה (2009, 2011)
ולדימיר איביץ'מכבי תל אביב (2019, 2020)

שיאים קבוצתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאנים ומלכי השערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות של ליגת העל בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
#שחקןשנות פעילותהופעות
1אריק בנדו1991–2011573
2רפי כהן1988–2010546
3ואליד באדיר1992–2013531
4אלון חרזי1990–2009526
5גדעון דמתי1968–1989519
6לירן שטראובר1992–2012513
7שלמה אילוז1978–1996509
8מיקו בלו1964–1982498
9יגאל אנטבי1993–2014494
10אלון חזן1984–2004483

השחקן הזר ששיחק הכי הרבה משחקים בכל הזמנים בליגת העל הוא מוראד מגמאדוב, שהופיע 457 פעמים במדי מכבי פתח תקווה.

מלכי השערים בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים פעילים מודגשים בכתב בולט

#שחקןשנות פעילותשערים
1אלון מזרחי1989–2005206
2עודד מכנס1974–1990196
3אבי נמני1989–2008194
4משה רומנו1965–1982192
5 ערן זהבי2006–2025177
6 שי הולצמן1990–2009169
7מרדכי שפיגלר1963–1981168
8אורי מלמיליאן1973–1993159
9דוד לביא1973–1988158
10נחום סטלמך1952–1970155

שיא השערים שהבקיע שחקן זר בליגת העל הוא 89, בו מחזיק ניקיטה רוקאביציה (במדי בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל באר שבע).

מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מלכי השערים של ליגת העל בכל עונה מאז קום המדינה:[23][24][25]

עונה מלך השערים קבוצה שערים
1949/1950יוסף מרימוביץ'מכבי תל אביב24
1951/1952שייע גלזרמכבי תל אביב24
1953/1954אליעזר שפיגלמכבי פתח תקווה16
1954/1955ניסים אלמליחבית"ר תל אביב30
1955/1956אברהם "חולי" לויבית"ר תל אביב16
מיכאל מיכאלובהפועל תל אביב
1956/1957אברהם גינזבורגהפועל חיפה14
1957/1958רפי לוימכבי תל אביב14
1958/1959אהרן אמרמכבי חיפה17
1959/1960רפי לוימכבי תל אביב19
1960/1961זכריה רצאביהפועל פתח תקווה15
שלמה לויהפועל חיפה
1961/1962שלמה לויהפועל חיפה16
יצחק נזריהפועל טבריה
1962/1963זכריה רצאביהפועל פתח תקווה12
1963/1964ישראל אשכנזימכבי יפו21
1964/1965ישראל אשכנזימכבי יפו18
יצחק "זכי" מזרחיבני יהודה
1965/1966מרדכי שפיגלרמכבי נתניה17
משה רומנושמשון תל אביב
1966/1968מרדכי שפיגלרמכבי נתניה38[ח]
1968/1969מרדכי שפיגלרמכבי נתניה25
1969/1970משה רומנושמשון תל אביב15
1970/1971אלי בן רימוז'הפועל ירושלים20
1971/1972יהודה שהרבניהכח רמת גן21
1972/1973 משה רומנו בית"ר תל אביב 18
1973/1974 בני אלון הפועל חיפה 15
1974/1975 משה רומנו שמשון תל אביב 17
1975/1976 עודד מכנס מכבי נתניה 21
עונה מלך השערים קבוצה שערים
1976/1977 ויקי פרץ מכבי תל אביב 17
1977/1978 דוד לביא מכבי נתניה 16
1978/1979עודד מכנסמכבי נתניה18
אלי מיאליבית"ר ירושלים
1979/1980דוד לביאמכבי נתניה18
1980/1981הרצל פיטוסימכבי פתח תקווה22
1981/1982עודד מכנסמכבי נתניה26
1982/1983עודד מכנסמכבי נתניה21
1983/1984דוד לביאמכבי נתניה16
1984/1985דוד לביאמכבי נתניה18
1985/1986אורי מלמיליאןבית"ר ירושלים14
דורון רבינזוןמכבי פתח תקווה
1986/1987אלי יאניהפועל כפר סבא16
1987/1988זאהי ארמלימכבי חיפה25
1988/1989בני טבקמכבי תל אביב18
1989/1990אורי מלמיליאןמכבי תל אביב16
1990/1991ניר לויןהפועל פתח תקווה20
1991/1992אלון מזרחיבני יהודה20
1992/1993אלון מזרחיבני יהודה26
1993/1994אלון מזרחימכבי חיפה28
1994/1995חיים רביבומכבי חיפה17
עמיר תורג'מןעירוני אשדוד
1995/1996חיים רביבומכבי חיפה26
1996/1997מוטי קקוןהפועל פתח תקווה21
1997/1998אלון מזרחימכבי חיפה18
1998/1999 אנדז'יי קוביקה מכבי תל אביב 21
1999/2000 אסי טובי מכבי פתח תקווה 27
2000/2001 אבי נמני מכבי תל אביב 25
2001/2002 קובי רפואה מכבי פתח תקווה 18
עונה מלך השערים קבוצה שערים
2002/2003שי הולצמןמ.ס. אשדוד18
יניב אברג'ילהפועל כפר סבא
2003/2004שי הולצמןמ.ס. אשדוד16
אופיר חייםהפועל באר שבע
2004/2005רוברטו קולאוטימכבי חיפה19
2005/2006שי הולצמןמ.ס. אשדוד18
2006/2007יניב עזרןמ.ס. אשדוד15
2007/2008סמואל יבואההפועל כפר סבא15
2008/2009שמעון אבו חציראהפועל פתח תקווה14
ברק יצחקיבית"ר ירושלים
אלירן עטרבני יהודה
2009/2010שלומי ארבייטמןמכבי חיפה28
2010/2011טוטו תמוזהפועל תל אביב21
2011/2012אחמד סבעמכבי נתניה20
2012/2013אלירן עטרמכבי תל אביב22
2013/2014ערן זהבימכבי תל אביב29
2014/2015ערן זהבימכבי תל אביב27
2015/2016ערן זהבימכבי תל אביב35
2016/2017וידאר קיארטאנסוןמכבי תל אביב19
2017/2018דיא סבעמכבי נתניה24
2018/2019בן שהרהפועל באר שבע15
2019/2020ניקיטה רוקאביציהמכבי חיפה22
2020/2021ניקיטה רוקאביציהמכבי חיפה19
2021/2022עומר אצילימכבי חיפה20
2022/2023עומר אצילימכבי חיפה

21

2023/2024דין דודמכבי חיפה20
ערן זהבימכבי תל אביב
2024/2025 גיא מלמד הפועל חיפה
מכבי חיפה
21

שיאני הזכיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת השחקנים שזכו בתואר מלך השערים יותר מפעם אחת

#שםזכיותשנות זכייה
1משה רומנו41966, 1970, 1973, 1975
עודד מכנס1976, 1979, 1982, 1983
דוד לביא1978, 1980, 1984, 1985
אלון מזרחי1992, 1993, 1994, 1998
ערן זהבי2014, 2015, 2016, 2024
6מרדכי שפיגלר31966, 1968, 1969
שי הולצמן2003, 2004, 2006
8רפי לוי21958, 1960
שלמה לוי1961, 1962
זכריה רצאבי1961, 1963
ישראל אשכנזי1964, 1965
אורי מלמיליאן1986, 1990
חיים רביבו1995, 1996
אלירן עטר2009, 2013
ניקיטה רוקאביציה2020, 2021
עומר אצילי2022, 2023

שיאני שערים לעונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת השחקנים שכבשו יותר מ-25 שערים בעונה אחת:[ט]

#שםקבוצהעונהשערים
1ערן זהבימכבי תל אביב2015/201635
2ניסים אלמליחבית"ר תל אביב1954/195530
3ערן זהבימכבי תל אביב2013/201429
4נחום סטלמךהפועל פתח תקווה1954/195528
אלון מזרחימכבי חיפה1993/1994
שלומי ארבייטמןמכבי חיפה2009/2010
7אסי טובימכבי פתח תקווה1999/200027
ערן זהבימכבי תל אביב2014/2015
9עודד מכנסמכבי נתניה1981/198226
אלון מזרחיבני יהודה1992/1993
חיים רביבומכבי חיפה1995/1996
עומר דמאריהפועל תל אביב2013/2014

שיאים אישיים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולות ויורדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה עולות מהלאומית (עד 1976 ליגה א', מ-1977 עד 1999 ארצית) יורדות ללאומית (עד 1976 ליגה א', מ-1977 עד 1999 ארצית)
1949/1950איןמכבי נס ציונה
1951/1952הפועל כפר סבא, הפועל בלפוריההפועל ראשון לציון, מכבי ראשון לציון
1953/1954בית"ר ירושלים, הפועל חדרהאין
1954/1955מכבי יפובית"ר ירושלים, הפועל חדרה, הפועל בלפוריה
1955/1956אין (הכח תל אביב הפסידה בפלייאוף מול מכבי יפו)מכבי רחובות, הפועל כפר סבא
1956/1957הפועל כפר סבא, הפועל ירושליםאין
1957/1958איןאין
1958/1959בני יהודה תל אביבהפועל כפר סבא
1959/1960שמשון תל אביבהפועל רמת גן
1960/1961הפועל טבריהבית"ר תל אביב
1961/1962הכח רמת גןמכבי נתניה
1962/1963הפועל רמת גן, הפועל לוד, מכבי שערייםאין (מכבי פתח תקווה הייתה אמורה לרדת, אך הירידות הוקפאו)
1963/1964בית"ר תל אביב, מכבי נתניההפועל לוד
1964/1965הפועל מחנה יהודה, הפועל באר שבעמכבי חיפה, הפועל טבריה
1965/1966מכבי חיפה, סקציה נס ציונהמכבי פתח תקווה, בית"ר תל אביב
1966/1968הפועל כפר סבא, בית"ר ירושליםהפועל מחנה יהודה, סקציה נס ציונה
1968/1969בית"ר תל אביב, מכבי פתח תקווהמכבי שעריים, הפועל רמת גן
1969/1970הפועל חדרה, הפועל חולוןמכבי יפו, הפועל באר שבע
1970/1971מכבי יפו, הפועל באר שבעמכבי פתח תקווה, הפועל חולון
1971/1972מכבי פתח תקווה, הפועל מרמורקבני יהודה תל אביב, הפועל חדרה
1972/1973בני יהודה תל אביב, הפועל חדרהשמשון תל אביב, הפועל מרמורק
1973/1974שמשון תל אביבמכבי חיפה
1974/1975מכבי חיפה, מכבי רמת עמידראין (בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה היו אמורות לרדת, אך הירידות הוקפאו)
1975/1976הפועל יהוד, הפועל עכוהפועל פתח תקווה, הפועל חדרה, בני יהודה תל אביב, מכבי רמת עמידר
1976/1977הפועל חדרההפועל כפר סבא, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה
1977/1978בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא, מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציוןהכח רמת גן, הפועל עכו
1978/1979הפועל פתח תקווה, מכבי רמת עמידר, הכח רמת גןהפועל חדרה, הפועל ירושלים, הפועל ראשון לציון
1979/1980הפועל ראשון לציון, הפועל ירושלים, הפועל רמת גןהכח רמת גן, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים
1980/1981מכבי חיפה, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושליםהפועל חיפה, מכבי רמת עמידר, הפועל רמת גן
1981/1982הפועל לוד, מכבי יבנה, הפועל רמת גןהפועל ראשון לציון, בית"ר תל אביב, הפועל פתח תקווה
1982/1983הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, מכבי רמת עמידרהפועל כפר סבא, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן
1983/1984הפועל פתח תקווה, הפועל חיפה, הפועל כפר סבאהפועל יהוד, מכבי רמת עמידר, בני יהודה תל אביב
1984/1985מכבי שעריים, בני יהודה תל אביב, הפועל ירושליםהכח רמת גן, הפועל לוד, בית"ר תל אביב
1985/1986מכבי יפו, הפועל לוד, בית"ר נתניהמכבי שעריים, הפועל חיפה, הפועל ירושלים
1986/1987הפועל צפרירים חולוןבית"ר נתניה, מכבי יפו, מכבי יבנה
1987/1988הפועל טבריה, הפועל ירושליםמכבי פתח תקווה, הפועל לוד
1988/1989הפועל רמת גןהפועל תל אביב, הפועל צפרירים חולון, הפועל טבריה
1989/1990הפועל צפרירים חולון, הפועל תל אביבשמשון תל אביב, הפועל רמת גן
1990/1991מכבי פתח תקווה, מכבי יבנההפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים
1991/1992בית"ר ירושלים, הפועל חיפההפועל ירושלים, מכבי יבנה
1992/1993מכבי הרצליה, מכבי עירוני אשדוד, הפועל כפר סבאבית"ר תל אביב
1993/1994הפועל בית שאן, בית"ר תל אביב, עירוני ראשון לציוןהפועל כפר סבא
1994/1995הפועל כפר סבא, מכבי יפומכבי נתניה, מכבי עירוני אשדוד
1995/1996הפועל ירושלים, הפועל טייבהמכבי יפו, בית"ר תל אביב
1996/1997הפועל אשקלון, מכבי עירוני אשדודהפועל טייבה, הפועל צפרירים חולון
1997/1998מכבי יפו, הפועל צפרירים חולוןהפועל אשקלון, הפועל באר שבע
1998/1999מכבי נתניהמכבי יפו, הפועל בית שאן, הפועל צפרירים חולון
1999/2000הפועל צפרירים חולוןמכבי הרצליה, הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים
2000/2001מכבי קריית גת, הפועל באר שבעהפועל צפרירים חולון, בני יהודה תל אביב
2001/2002בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבאמכבי קריית גת, הפועל חיפה
2002/2003מכבי אחי נצרת, בני סכניןהפועל כפר סבא, עירוני ראשון לציון
2003/2004הפועל נצרת עילית, הפועל חיפהמכבי נתניה, מכבי אחי נצרת
2004/2005מכבי נתניה, הפועל כפר סבאהפועל באר שבע, הפועל חיפה
2005/2006מכבי הרצליה, הכח עמידר רמת גןבני סכנין, הפועל נצרת עילית
2006/2007בני סכנין, עירוני קריית שמונההפועל פתח תקווה, הכח עמידר רמת גן
2007/2008הכח עמידר רמת גן, הפועל פתח תקווהמכבי הרצליה, הפועל כפר סבא
2008/2009הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל באר שבע, הפועל רמת גן, הפועל רעננה, אחי נצרתעירוני קריית שמונה, הכח עמידר רמת גן
2009/2010עירוני קריית שמונה, הפועל אשקלוןמכבי אחי נצרת, הפועל רעננה
2010/2011הפועל רמת השרון, הפועל ראשון לציוןהפועל רמת גן, הפועל אשקלון
2011/2012הפועל רמת גןמכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון, הפועל פתח תקווה
2012/2013מכבי פתח תקווה, הפועל רעננההפועל רמת גן, מכבי נתניה
2013/2014מכבי נתניה, הפועל פתח תקווההפועל רמת השרון, בני יהודה תל אביב
2014/2015בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבאהפועל פתח תקווה, מועדון ספורט אשדוד
2015/2016מועדון ספורט אשדוד, הפועל אשקלוןמכבי נתניה, הפועל עכו
2016/2017מכבי נתניה, הפועל עכוהפועל תל אביב, הפועל כפר סבא
2017/2018הפועל תל אביב, הפועל חדרההפועל אשקלון, הפועל עכו
2018/2019הפועל כפר סבא, סקציה נס ציונהבני סכנין, מכבי פתח תקווה
2019/2020מכבי פתח תקווה, בני סכנין הפועל רעננה, סקציה נס ציונה
2020/2021הפועל נוף הגליל, הפועל ירושלים בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא
2021/2022 מכבי בני ריינה, סקציה נס ציונה הפועל נוף הגליל, מכבי פתח תקווה
2022/2023 מכבי פתח תקווה, הפועל פתח תקווה עירוני קריית שמונה, סקציה נס ציונה
2023/2024 עירוני קריית שמונה, עירוני טבריה הפועל פתח תקווה, הפועל תל אביב
2024/2025 הפועל פתח תקווה, הפועל תל אביב הפועל חדרה, מכבי פתח תקווה
2025/2026 מועדון ספורט אשדוד, מכבי בני ריינה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 1928 הייתה שנת קבלת ההתאחדות הארץ ישראלית לפיפ"א, ובהודעת הקבלה נכתב כי מכבי חשמונאי זכתה באליפות הליגה. הודעה זו ידועה כשגויה לחלוטין, כיוון שעונת המשחקים הראשונה בליגה הארץ ישראלית נערכה בפועל רק בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. לא ידוע מה מקורה של טעות זו, ועיתונאי הספורט אלישע שוחט משער בספרו "100 שנות כדורגל בישראל"[17] כי הרישום נעשה לצורכי יחסי ציבור בפיפ"א. בעקבות פרשה זו הקבוצה רשומה עד היום כ"זוכה" הרשמית בליגה של שנת 1928, שלמעשה לא התקיימה מעולם.
  2. העונה הסדירה הופסקה כאשר קבוצת הפועל תל אביב הייתה במקום הראשון ועל כן הוכרזה כאלופה השנוייה במחלוקת. הכרזה זו הפכה לרשמית ומצוייה עד היום ברשימות ההתאחדות כנכונה, למרות שהליגה לא הגיעה לסיומה המלא.
  3. 1 2 בעונה זו התקיימו ליגות אזוריות, האלופה במחוז תל אביב מוכרת כאלופת הליגה הארץ ישראלית.
  4. באותה עונה זכתה בית"ר תל אביב באליפות מחוז דרום והפועל תל אביב באליפות מחוז צפון, ונקבע מראש שאליפות הליגה תוכרע במשחק בין האלופות המחוזיות, אולם משחק זה לא נערך מעולם, ועל כן לא נקבעה אלופה לליגה באותה עונה.[18]
  5. עקב מלחמת העצמאות.
  6. התקיימו משחקי ידידות בלבד בין הקבוצות.
  7. בעקבות המשכות ארוכה של העונה הקודמת דילגו לעונה הבאה.
  8. 1 2 3 עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 4 סיבובים ו-60 משחקים, בעקבות הקפאת הליגה במהלך תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים.
  9. מרדכי שפיגלר כבש 38 שערים במדי מכבי נתניה בעונה הכפולה שנמשכה 60 מחזורים.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. דירוג אופ"א
  2. בעולם הספורט, דבר, 31 באוגוסט 1928
  3. מכבי חשמונאי הפועל ירושלים 0-8, דואר היום, 13 בנובמבר 1931
  4. המאזן החדש של הליגה הארצית, דואר היום, 27 במאי 1932
  5. התחרויות על הגביע, הירדן, 3 ביוני 1934
    גביע א"י ל"הפועל", דואר היום, 3 ביוני 1934
  6. "נאמנים להתחייבות הכנסת ה-VAR בפלייאוף", באתר ערוץ הספורט, 27 בספטמבר 2018
  7. טל וולק, ‏אלופה גם בבונוסים: הפועל תל אביב תקבל מענקים בגובה 2.7 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 במאי 2010
  8. השתתפות נציגות ישראל בתחרויות המאורגנות על ידי אופ"א בעונת 2021/222, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, 9 בנובמבר 2020
  9. לי-אור אברבך, שרון בורנשטיין, ‏צ'רלטון רכשה שידורי ליגת העל ב-126 מ' ש' לעונה - מי ישלם את המחיר?, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2015
  10. ליגת העל בכדורגל היא מהיום "ליגת ווינר", באתר nrg, 1 ביולי 2010
  11. אתר למנויים בלבד דור בלך, כך ייראה הסכם השיווק הבא של ליגת העל, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  12. דירקטוריון המנהלת הכריע: ליגת העל תקרא "ליגת JAPANIKA", באתר מנהלת הליגות לכדורגל, 23 באוגוסט 2018
  13. רון שטיין, ‏"ליגת הבורסה לני"ע": בן זאב סיכם על מתן חסות לליגת העל בכדורגל תמורת 12 מיליון שקל לשלוש שנים, באתר גלובס, 28 במאי 2019
  14. אלמוג עזר, ליגת העל בכדורגל מחליפה נותן חסות: הבנק הדיגיטלי במקום הבורסה, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2022
  15. ספונסר חדש לליגת העל בכדורגל: זו החסות חסרת התקדים שאושרה על ידי מנהלת הליגות, באתר ישראל היום, 28 באוגוסט 2024
  16. 1 2 רשימת אלופות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל.
  17. 100 שנות כדורגל (1906–2006), עמוד 35.
  18. ראו לוניה והמנורה, עמוד 23.
  19. תומר לוי, המנהלת: חמש אליפויות שוות כוכב מעל הלוגו, באתר ערוץ הספורט, 26 בדצמבר 2019
  20. לאחר קום המדינה
  21. לעונה רגילה. בעונה הכפולה של 1966/1968 השיא עומד על 30 ניצחונות מ-60 משחקים
  22. 1 2 בעידן שלוש נקודות לניצחון
  23. מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר RSSSF
  24. מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר ONE
  25. 100 שנות כדורגל 2006-1906 - אלישע שוחט, הוצאה עצמית, שנת 2006 - עמודי העונות
  26. פרופיל באתר הפועל רמת-גן