לדלג לתוכן

ליגת העל בכדורגל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ליגת העל בכדורגל
עונת 2024/2025 בליגת העל בכדורגל
תחום כדורגל
ארגון מנהלת הליגות לכדורגל
מדינות ישראלישראל ישראל
קונפדרציה אופ"א
קבוצות 14
תקופת הפעילות 1931–הווה (כ־93 שנים)
שמות קודמים הליגה הארצית (1931–1947)
הליגה הישראלית (1949–1950)
ליגה א' (1951–1954)
הליגה הלאומית (1955–1999)
אלופה נוכחית מכבי תל אביב (2023/2024)
מירב הזכיות מכבי תל אביב (25)
מפעל מקביל גביע המדינה בכדורגל
מפעל נמוך הליגה הלאומית בכדורגל
אתר רשמי

עיינו גם בפורטל

פורטל הכדורגל הישראלי הוא שער לכל הערכים בנושא כדורגל בישראל בוויקיפדיה העברית. הפורטל מציג מידע על מבנה הענף וטורנירי הכדורגל במדינה, על נבחרת ישראל לדורותיה, מרכז ציטוטים, תמונות, ערכים ועובדות נבחרות, מציג אישים מרכזיים בענף לתולדותיו וכולל מידע נוסף בנושאים כמו אצטדיונים וענף כדורגל הנשים.

ליגת העל בכדורגל היא ליגת הכדורגל הבכירה בישראל.

הליגה נוסדה בתקופת המנדט הבריטי בשנת 1931, ושמה העברי היה ליגת ארץ ישראל בכדורגל.

הליגה נקראת "ליגת העל" החל מעונת 1999/2000, כאשר בין השנים 1955 ל-1999 היא נקראה "הליגה הלאומית", ולפני כן "הליגה הארצית", "הליגה הישראלית" ו"ליגה א'". מכבי תל אביב היא הקבוצה היחידה המשתתפת בליגה ברציפות מאז שנת היווסדה.

הליגה נמצאת תחת אחריות ההתאחדות לכדורגל בישראל, וביחד עם הליגה הלאומית אלו שתי הליגות המקצועניות בישראל. החל משנת 2014 מנוהלות שתי הליגות הבכירות על ידי מנהלת הליגות לכדורגל.

נכון לעונת 2023/2024, מדורגת ליגת העל הישראלית במקום ה-16 בדירוג אופ"א בשקלול של חמש העונות האחרונות[1].

עמוד ראשי
ראו גם – כדורגל בישראל

לפני קום המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ליגת ארץ ישראל בכדורגל

בשנת 1928 הוקמה ההתאחדות לכדורגל בישראל[2], ולאחר שלוש שנים של ניסיונות להקים ליגת כדורגל בארץ ישראל לצד משחקי הגביע, הצליחה להוציא את הליגה לפועל בשנת 1931. ב-7 בנובמבר נערך משחק הפתיחה של הליגה, דרבי בין מכבי חשמונאי ירושלים והפועל ירושלים, בו ניצחה חשמונאי 8–0[3]. הליגה כללה 9 קבוצות בעונתה הראשונה, והאלופה הראשונה הייתה המשטרה הבריטית, שזכתה בתואר בשנת 1932, ועמה שיחקו עוד 8 קבוצות עבריות: מכבי חשמונאי ירושלים, הפועל ירושלים, הפועל תל אביב, מכבי תל אביב, הפועל חיפה, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה, ומכבי נס ציונה[4].

הפועל תל אביב הייתה האלופה העברית הראשונה, כשזכתה בדאבל בשנת 1934[5]. מכבי תל אביב זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1936, ועד קום המדינה היו שתי התל אביביות הקבוצות העבריות היחידות שזכו בתואר. הפועל זכתה ב-5 אליפויות לפני קום המדינה, ומכבי זכתה ב-4. הליגה הופסקה לסירוגין בעקבות אירועים ביטחוניים בחלק מהשנים, ובחלק מהעונות הליגה נדחתה, בוטלה או הוחלפה במשחקי ליגות אזוריות.

הליגה הלאומית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר קום המדינה, זכתה מכבי תל אביב באליפות הראשונה בשנת 1950. עד 1955 נקראה הליגה "ליגה א'", ואז שונה שמה והיא נקראה "הליגה הלאומית". הפועל פתח תקווה זכתה באליפות הראשונה בתולדותיה בשנת 1955, ולאחר מכן זכתה בחמש אליפויות רצופות (בין השנים 19591963), שיא שטרם נשבר.

בשנת 1963, לאחר שנים רבות בהן שיחקו בליגה 12 קבוצות, הוחלט על הקפאת הירידות והליגה גדלה בהדרגה ל-16 קבוצות. בשנת 1964 קבעה הפועל רמת גן היסטוריה והפכה לקבוצה הראשונה שזוכה באליפות מיד לאחר עלייתה מליגת המשנה (הישג ששוחזר על ידי בית"ר ירושלים בעונת 1992/1993), ובעונה שלאחר מכן גם הכח מכבי רמת גן זכתה לראשונה בתולדותיה בתואר. בשנים 19661968 שוחקה עונה כפולה עם 4 סיבובים ו-60 משחקים, בעקבות הקפאת הליגה במהלך תקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים.

בשנת 1971 זכתה מכבי נתניה לראשונה בתולדותיה באליפות, ובשנת 1975 הצטרפה גם הפועל באר שבע לרשימת הזוכות, והשיגה שתי אליפויות רצופות.

בשנת 1981 ירדה הפועל חיפה לליגת המשנה, והותירה את מכבי תל אביב והפועל תל אביב כקבוצות היחידות שמעולם לא ירדו ליגה. בשנת 1982 זכתה הפועל כפר סבא באליפות הראשונה בתולדותיה, אך בעונה שלאחר מכן ירדה לליגת המשנה (תקדים ששוחזר על ידי הפועל תל אביב לאחר שש שנים). בשנת 1984 נאבקו על האליפות שתי קבוצות שמעולם לא זכו בתואר - מכבי חיפה ובית"ר ירושלים, שהובילה את הטבלה בנקודות רבות לאורך העונה, אך בסופו של דבר הייתה זו מכבי חיפה שזכתה באליפות, ובית"ר ירושלים חיכתה עד שנת 1987, אז זכתה גם היא באליפות הראשונה בתולדותיה.

אחרי יותר מ-20 שנה כליגה של 16 קבוצות, בשנת 1987 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות, וכעבור שנתיים חזרה לפורמט של 12 קבוצות. בשנת 1989 ירדה הפועל תל אביב לראשונה בתולדותיה לליגת המשנה (עונה אחת לאחר שזכתה באליפות), והותירה את מכבי תל אביב כקבוצה היחידה שמשחקת בליגה הבכירה בישראל ברציפות מאז הקמתה. בשנת 1990 זכתה בני יהודה תל אביב באליפות הראשונה בתולדותיה, והפכה לקבוצה התל אביבית השלישית שזוכה בתואר. בשנת 1993 הוגדלה הליגה ל-14 קבוצות, ושנה לאחר מכן הוגדלה שוב ל-16 קבוצות.

ב-1999 זכתה הפועל חיפה באליפות הראשונה בתולדותיה, ובתום העונה נערכו שינויים נוספים במבנה הליגות בישראל. הליגה הלאומית הפכה לליגת המשנה, ואילו הליגה הבכירה הוקטנה ל-14 קבוצות, ומאז היא נקראת "ליגת העל". הפועל תל אביב הייתה האלופה הראשונה של ליגת העל, כשזכתה בדאבל בעונת 1999/2000, ובעונה שלאחר מכן הוקטנה הליגה ל-12 קבוצות.

בעונת 2009/2010 גדלה הליגה בחזרה ל-16 קבוצות, ובאותה שנה הונהגה שיטת הקיזוז. טענות רבות עלו כנגד שיטה זו שבה הישגי העונה הסדירה מאבדים מחשיבותם לעומת הישגי הקבוצות בפלייאוף, ואכן בעונה זו מכבי חיפה הובילה את הטבלה בתום הסיבוב השני, ולאחר שהופחת ממאזן הקבוצות חצי מכמות הנקודות שצברו עד אז, זכתה הפועל תל אביב בתום הפלייאוף באליפות דרמטית בדקה האחרונה של המחזור האחרון. לאחר שנתיים הוחלט על ביטול השיטה.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 זכתה מכבי חיפה 6 פעמים באליפות, והפכה לקבוצה שזכתה בהכי הרבה אליפויות בעשור אחד.

לקראת עונת 2012/2013 הוקטנה הליגה ל-14 קבוצות. לקראת עונת 2014/2015 קיבלה מנהלת הליגות לכדורגל, אשר מורכבת מנציגי קבוצות ליגת העל והליגה הלאומית, את זכויות הניהול על שתי הליגות הבכירות בישראל.

החל מהפלייאוף העליון של עונת 2018/2019 הוכנסה לשימוש טכנולוגיית ה-VAR בליגת העל[6].

במרץ 2020, לפני מחזור הפתיחה של משחקי הפלייאוף, נעצרה עונת 2019/2020 בעקבות מגפת הקורונה.

מבנה הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בליגה משתתפות 14 קבוצות. במהלך העונה כל קבוצה משחקת נגד כל אחת מהקבוצות האחרות בליגה, פעם אחת באצטדיונה הביתי ופעם אחת באצטדיון היריבה, ובסך הכל 26 מחזורים. לאחר שני הסיבובים הראשונים מתקיים פלייאוף אשר במסגרתו מחולקות הקבוצות לשני בתים. 6 הקבוצות אשר סיימו במקומות הראשונים ייקחו חלק בפלייאוף העליון, ו-8 הקבוצות אשר סיימו במקומות האחרונים ייקחו חלק בפלייאוף התחתון. קבוצה לא יכולה לרדת או לעלות מפלייאוף אחד לשני. במסגרת הפלייאוף העליון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעמיים, בבית ובחוץ, סך הכל 10 משחקים, ובמסגרת הפלייאוף התחתון כל קבוצה משחקת מול שאר הקבוצות פעם אחת, סך הכל 7 משחקים.

הקבוצות מקבלות שלוש נקודות עבור כל ניצחון (עד עונת 1982/1983 הוענקו שתי נקודות לקבוצה המנצחת, כפי שהיה נהוג בכל העולם) ונקודה אחת עבור תוצאת תיקו. במקרה של הפסד הקבוצה המפסידה איננה מקבלת נקודות. מיקום הקבוצות נקבע לפי מספר הנקודות הכולל שכל קבוצה השיגה. במצב של שוויון נקודות המיקום ייקבע לפי הפרש השערים. במקרה של שוויון בהפרש ייקבע המיקום על פי מספר הניצחונות, ובמקרה של שוויון גם כאן המיקום הסופי ייקבע על פי מספר השערים אשר הובקעו לזכות כל קבוצה. במקרה של שוויון גם במספר שערי הזכות, ייקבע המיקום על פי אותו סדר קריטריונים אך ורק בהתייחס למשחקים בין הקבוצות המצויות בשוויון. במקרה של שוויון גם בין שתי הקבוצות ויש צורך לקבוע עולה, יורדת, מיקום סופי לצורך השתתפות במסגרת כלשהי (למשל מוקדמות ליגת האלופות) או אלופה, ייערך בין הקבוצות משחק אחד על מגרש שייקבע על ידי ועדת הליגה בשיטת משחק גביע - הארכה ובעיטות 11 במקרה הצורך.

בתום העונה הקבוצה אשר ממוקמת במקום הראשון בפלייאוף העליון מוכתרת כאלופה, ושתי הקבוצות האחרונות בפלייאוף התחתון יורדות לליגה הלאומית.

הקבוצות זוכות במענקי מיקום לפי מיקומן בסוף העונה. סכום המענקים משתנה בין עונה לעונה בהתאם לתקצוב ההתאחדות לכדורגל בישראל. בעונת 2009/2010 זכתה האלופה ב-2.4 מיליון שקל וסגניתה זכתה ב-2.25 מיליון שקל[7].

העפלה לתחרויות האירופיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קבוצות הכדורגל הישראליות במפעלים האירופיים

הליגה הישראלית מסונפת להתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א), ולכן קבוצות אשר מסיימות במקומות הראשונים זוכות להשתתף בעונה שאחרי במסגרת הליגות האירופיות לפי מיקומן, בהתאם למיקום ליגת העל בדירוג הליגות של אופ"א. דירוג זה נקבע על פי הישגים משוקללים של הקבוצות הישראליות במפעלים האירופים. דירוג זה קובע את מספר המשתתפות במפעלים האירופיים: ליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג, ואת מספר הסיבובים שעליהן לעבור על מנת להעפיל לטורניר העונתי. בדירוג 2023 (הקובע את המשתתפות בליגת האלופות, הליגה האירופית והקונפרנס ליג בעונת 2023/2024), מדורגת הליגה במקום ה-21 באירופה.

סרגל דירוג מאז 1999:

דירוג השיא של הליגה, נקבע בשנת 2003 והיה המקום ה-15 שמשמעותו הייתה 2 נציגות ישראליות במפעל ליגת האלופות בעונת 2004/2005 (מכבי תל אביב ומכבי חיפה), ודירוג השפל היה 27 בשנים 1999 ו-2019.

נכון לעונת המשחקים 2023/2024, דירוג זה קובע כי לישראל תהיה נציגה אחת בטורניר ליגת האלופות, נציגה בליגה האירופית, ו-2 נציגות בטורניר הקונפרנס ליג על פי המתכונת הבאה:[8]

  • אלופת המדינה - הקבוצה במקום הראשון בליגה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות.
  • זוכת גביע המדינה - מחזיקת גביע המדינה מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית.
  • מקומות 2 ו-3 בליגה - סגנית האלופה והמסיימת במקום השלישי מקבלות כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
  • מקום 4 - אם הזוכה בגביע המדינה מסיימת באחד משלושת המקומות הראשונים בליגה, הקבוצה שסיימה במקום הרביעי מקבלת כרטיס לסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג.
  • בנוסף אם מחזיקת גביע המדינה זוכה גם באליפות המדינה הקבוצה שבמקום הראשון תשחק בסיבוב המוקדמות השני של ליגת האלופות הסגנית תשחק בסיבוב המוקדמות הראשון של הליגה האירופית והקבוצות שסיימו את העונה במקום השלישי והרביעי ישחקו בסיבוב המוקדמות השני של הקונפרנס ליג

קבוצות הליגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן הקבוצות המתמודדות בעונת 2024/25 בליגת העל:

קבוצה עיר אצטדיון מספר מושבים
בית"ר ירושלים ירושלים טדי 31,733
בני סכנין סכנין עכו (זמני) 5,000
הפועל באר שבע באר שבע טרנר 16,126
הפועל חדרה חדרה נתניה 13,610
הפועל חיפה חיפה סמי עופר 30,858
הפועל ירושלים ירושלים טדי 31,733
מועדון ספורט אשדוד אשדוד הי"א 7,800
מכבי בני ריינה ריינה גרין 5,200
מכבי חיפה חיפה סמי עופר 30,858
מכבי נתניה נתניה נתניה 13,610
מכבי פתח תקווה פתח תקווה המושבה 11,500
מכבי תל אביב תל אביב בלומפילד 29,400
עירוני קריית שמונה קריית שמונה נתניה 13,610
עירוני טבריה טבריה גרין 5,200

זכויות שידור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשחק המרכזי משודר בכל מחזור בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, אשר משדר שני משחקים נוספים בערוצים "5PLUS" ו-"5LIVE". ארבעה משחקים נוספים בכל מחזור משודרים בערוצים "ספורט 1", "ספורט 2", "ספורט 3" ו-"ספורט 4" שמפעילה חברת צ'רלטון. החל משנת 2018 חלק ממשחקי המחזור משודרים באיכות 4K בערוץ "5SPORT 4K" (תלוי באצטדיון, נכון לשנת 2022 רק באצטדיונים נתניה, בלומפילד והמושבה השידור ב-4K אפשרי).

תוכנית סיכום המחזור "שער השבת" משודרת מאז שנת 2009 בערוץ "5SPORT" שמפעיל ערוץ הספורט, בהנחייתו של יהונתן כהן. החל משנת 2012 שודרה לאחר תוכנית זו גם תוכנית "שבת ביציע" של יציע העיתונות המוקדשת לליגת העל, בהנחייתו של עמיחי שפיגלר, אך היא הוחלפה בשנת 2017 בתוכנית חדשות הספורט עם עמיחי שפיגלר ומאיה רונן.

ב-24 במאי 1986 שודר לראשונה משחק ליגה בשידור ישיר בטלוויזיה הישראלית, כאשר הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי במחזור ה-30 והאחרון של עונת 1985/1986, בו ניצחה הפועל תל אביב את מכבי חיפה באצטדיון בלומפילד וזכתה באליפות. עד עונת 1993/1994 שידר הערוץ הראשון את המשחק המרכזי ואת תוכנית סיכום המחזור שנקראה "משחק השבת". בעונת 1994/1995 הועברו זכויות השידור של הליגה לערוץ 2 המסחרי שהוקם שנה לפני כן, כשחלק מזכויות השידור היו בידי ערוץ הספורט. תוכנית סיכום המחזור של ערוץ 2, בהנחייתו של יורם ארבל, נקראה "הדקה ה-91", והמשחק המרכזי שודר בערוץ 2 עד שנת 2004. החל מעונת 2002/2003 ועד לעונת 2008/2009 שידר הערוץ הראשון את תוכנית סיכום המחזור, בשם "הראשון בשער", מלבד עונת 2005/2006, אז שודרה התוכנית בערוץ 10, בהפקת ערוץ הספורט, ונקראה "סיפור המחזור". המשחק המרכזי שודר בערוץ 10 בין השנים 2004 - 2009, ולאחר מכן עברו זכויות השידור לערוץ הראשון, במקביל להעברת זכויות השידור של תוכנית סיכום המחזור לערוץ הספורט. הערוץ הראשון שידר את המשחק המרכזי עד תום עונת 2015/2016, עת עברו הזכויות לערוץ הספורט וצ'רלטון[9].

המשחק המרכזי בליגת העל משודר גם בערוץ הישראלי בחו"ל בשפה העברית.

שנים המשחק המרכזי תוכנית סיכום המחזור
1986–1994 ערוץ 1 ערוץ 1
("משחק השבת")
1994–1999 ערוץ 2 ערוץ 2
("הדקה ה-91")
1999–2002 ערוץ הספורט
("שער חמש")
2002–2004 ערוץ 1
("הראשון בשער")
2004–2006 ערוץ 10
2006–2007 ערוץ 10
("סיפור המחזור")
2007–2009 ערוץ 1
("הראשון בשער")
2009–2016 ערוץ 1 ערוץ הספורט
("שער השבת")
2016– ערוץ הספורט

בזכויות שידורי הרדיו של ליגת העל החזיקה עד שנת 2016 רשות השידור ששידרה את התוכנית המיתולוגית שירים ושערים ברשת ב' של קול ישראל. התוכנית שודרה משנת 1970 והופסקה לסירוגין בשנת 2003 עם עלית ה"שלם וצפה", דבר שעורר מחאה ציבורית שבעקבותיה הוחזרה התוכנית בשנת 2005 במתכונת שונה בה אין שידור רציף של המשחקים. בשנת 2009 הופסקו שוב שידורי התוכנית. בשנים 20112012 רכש רדיו תל אביב את זכויות שידורי הרדיו ושידר ביחד תחנות אזוריות נוספות את התוכנית "שבת של כדורגל", ששודרה גם בטלוויזיה בערוץ ONE. בשנים 2009–2011 רכש גם רדיו ירושלים את זכויות השידור ברדיו, ובשנת 2011 חזרה רשת ב' לשדר את משחקי הליגה ישירות מהמגרשים בתוכנית "שירים ושערים". בשנת 2016 הופסקה התוכנית בעקבות סגירת רשות השידור.

החל משנת 2016 מועברים משחקי ליגת העל מדי שבת בתוכנית "שבת של כדורגל" אשר משודרת ברדיו תל אביב, רדיו חיפה, רדיו ירושלים, רדיו דרום, רדיו קול רגע ורדיו גלי ישראל, וכן בעמוד הפייסבוק של ONE. את התוכנית מגישים דולב נישליס ואייל ברקוביץ'.

שנים תחנת רדיו שם התוכנית
1970–1998 רשת ב' שירים ושערים
1998–1999 רדיו ללא הפסקה שערים ללא הפסקה
1999–2003 רשת ב' שירים ושערים
2003–2005 לא שודר לא שודר
2005–2009 רשת ב' שירים ושערים
2009–2011 רדיו ירושלים, רדיו דרום שבת של כדורגל
2011–2012 רדיו תל אביב שבת של כדורגל
2011–2016 רשת ב' שירים ושערים
2016– רדיו אזורי שבת של כדורגל

בעונת 2008/2009 נרכשו זכויות שידור תקצירי המשחקים באינטרנט על ידי אתר ONE. בעונת 2009/2010 רכש ערוץ הספורט את זכויות שידור התקצירים. בשנים 20102012 תקצירי ליגת העל היו משודרים גם באתר ONE, גם באתר ערוץ הספורט וגם באתר ynet, ובשנת 2012 רכש ONE שוב את הזכויות. החל משנת 2016 רכש ערוץ הספורט את תקצירי ליגת העל באינטרנט, ובנוסף משודר המשחק המרכזי באתר האינטרנט של ערוץ הספורט. תקצירי ליגת העל מופיעים גם באתר האינטרנט של צ'רלטון.

  • בשנת 1999, עם הקמת ליגת העל, רכשה חברת פלאפון תקשורת את החסות על הליגה, שנקראה "ליגת פלאפון" במשך שלוש עונות. בשנת 2002 החליטה פלאפון לסיים את ההסכם, ובשלוש העונות הבאות לא הייתה חסות לשם הליגה.
  • בשנת 2005 רכשה המועצה להסדר ההימורים בספורט את זכות החסות על הליגה, ובעקבות כך שמה של הליגה היה "ליגת טוטו". בשנת 2010 החליטה המועצה לשנות את השם ל"ליגת Winner"[10] וכך היא נקראה עד תום עונת 2015/2016.
  • ביולי 2016, עקב מחלוקות על גובה סכום החסות בין המנהלת למועצה, הודיעה המועצה כי תמשיך לשמש כנותנת חסות העיקרית אך הליגה לא תקרא יותר "ליגת Winner", ועל כן למשך שנתיים לא הייתה חסות לשם הליגה[11].
  • באוגוסט 2018 רכשה רשת המסעדות ג'פניקה את החסות על שם הליגה תמורת כ-4 מיליון ש"ח לעונה, ובעקבות כך בעונת 2018/2019 שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת JAPANIKA"[12].
  • במאי 2019 רכשה הבורסה לניירות ערך בתל אביב את החסות על שם הליגה תמורת כ-12 מיליון ש"ח לשלוש עונות, ובעקבות כך שונה שמה המסחרי של הליגה ל"ליגת הבורסה לניירות ערך" החל מעונת 2019/2020[13].
  • במרץ 2022 חתמה מנהלת הליגות בכדורגל עם הבנק הדיגיטלי הראשון - ONE ZERO על הסכם חסות תמורת כ-10 מיליון ש"ח ל-2 העונות הבאות (5 מ' שקל לכל עונה), ובעקבות כך החל מעונת 2022/2023 תקרא ליגת העל "ליגת ONE ZERO"[14].
  • בעונת 2024/2025 חזרה הליגה לחסות המועצה להסדר ההימורים בספורט ושמה שונה שוב ל"ליגת Winner".[15]

טבלת אליפויות המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • קבוצה המסומנת בכתב מודגש זכתה בגביע המדינה באותה העונה והשלימה דאבל מקומי.
  • קבוצה המסומנת בכתב מודגש נטוי זכתה בנוסף בגביע הטוטו באותה העונה והשלימה טרבל מקומי.

לפני קום מדינת ישראל[16]

עונה אלופה סגנית
1928 מכבי חשמונאי ירושלים[18] אין
1931/1932 המשטרה הבריטית הפועל תל אביב
1932/1933 לא התקיימה ליגה
1933/1934 הפועל תל אביב מכבי חשמונאי ירושלים
1934/1935 הפועל תל אביב[19] הפועל פתח תקווה
1935/1936 מכבי תל אביב הכח תל אביב
עונה אלופה סגנית
1937 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1938 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1939[20] מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1940[20] הפועל תל אביב בית"ר תל אביב
1940/1941 לא התקיימה ליגה
1941/1942 מכבי תל אביב מכבי ראשון לציון
עונה אלופה סגנית
1942/1943 לא הגיעה לסיומה
1943/1944 הפועל תל אביב מכבי רחובות
1944/1945 לא הוכרזה אלופה[21]
1945/1946 לא התקיימה ליגה
1946/1947 מכבי תל אביב בית"ר תל אביב
1947/1948 הליגה הופסקה עקב מלחמת העצמאות

לאחר קום מדינת ישראל[16]

הליגה הישראלית
עונה אלופה סגנית
1948/1949 לא התקיימה ליגה[22]
1949/1950 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1950/1951 לא התקיימה ליגה[23]
ליגה א'
1951/1952 מכבי תל אביב מכבי פתח תקווה
1952/1953 לא התקיימה ליגה[24]
1953/1954 מכבי תל אביב מכבי פתח תקווה
1954/1955 הפועל פתח תקווה מכבי תל אביב
הליגה הלאומית
עונה אלופה סגנית
1955/1956 מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה
1956/1957 הפועל תל אביב הפועל פתח תקווה
1957/1958 מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה
1958/1959 הפועל פתח תקווה הפועל חיפה
1959/1960 הפועל פתח תקווה מכבי תל אביב
1960/1961 הפועל פתח תקווה הפועל תל אביב
1961/1962 הפועל פתח תקווה מכבי יפו
1962/1963 הפועל פתח תקווה הפועל תל אביב
1963/1964 הפועל רמת גן מכבי יפו
1964/1965 הכח רמת גן הפועל פתח תקווה
1965/1966 הפועל תל אביב הפועל פתח תקווה
1966/1968[25] מכבי תל אביב הפועל פתח תקווה
1968/1969 הפועל תל אביב מכבי תל אביב
1969/1970 מכבי תל אביב הפועל תל אביב
1970/1971 מכבי נתניה שמשון תל אביב
1971/1972 מכבי תל אביב בית"ר ירושלים
עונה אלופה סגנית
1972/1973 הכח רמת גן הפועל תל אביב
1973/1974 מכבי נתניה מכבי תל אביב
1974/1975 הפועל באר שבע מכבי נתניה
1975/1976 הפועל באר שבע בית"ר ירושלים
1976/1977 מכבי תל אביב מכבי יפו
1977/1978 מכבי נתניה בית"ר ירושלים
1978/1979 מכבי תל אביב בית"ר ירושלים
1979/1980 מכבי נתניה הפועל תל אביב
1980/1981 הפועל תל אביב בני יהודה
1981/1982 הפועל כפר סבא מכבי נתניה
1982/1983 מכבי נתניה שמשון תל אביב
1983/1984 מכבי חיפה בית"ר ירושלים
1984/1985 מכבי חיפה בית"ר ירושלים
1985/1986 הפועל תל אביב מכבי חיפה
1986/1987 בית"ר ירושלים בני יהודה
1987/1988 הפועל תל אביב מכבי נתניה
1988/1989 מכבי חיפה הפועל פתח תקווה
1989/1990 בני יהודה הפועל פתח תקווה
1990/1991 מכבי חיפה הפועל פתח תקווה
1991/1992 מכבי תל אביב בני יהודה
1992/1993 בית"ר ירושלים מכבי תל אביב
1993/1994 מכבי חיפה מכבי תל אביב
1994/1995 מכבי תל אביב מכבי חיפה
1995/1996 מכבי תל אביב מכבי חיפה
1996/1997 בית"ר ירושלים הפועל פתח תקווה
1997/1998 בית"ר ירושלים הפועל תל אביב
1998/1999 הפועל חיפה מכבי תל אביב
ליגת העל
עונה אלופה סגנית
1999/2000 הפועל תל אביב מכבי חיפה
2000/2001 מכבי חיפה הפועל תל אביב
2001/2002 מכבי חיפה הפועל תל אביב
2002/2003 מכבי תל אביב מכבי חיפה
2003/2004 מכבי חיפה מכבי תל אביב
2004/2005 מכבי חיפה מכבי פתח תקווה
2005/2006 מכבי חיפה הפועל תל אביב
2006/2007 בית"ר ירושלים מכבי נתניה
2007/2008 בית"ר ירושלים מכבי נתניה
2008/2009 מכבי חיפה הפועל תל אביב
2009/2010 הפועל תל אביב מכבי חיפה
2010/2011 מכבי חיפה הפועל תל אביב
2011/2012 עירוני קריית שמונה הפועל תל אביב
2012/2013 מכבי תל אביב מכבי חיפה
2013/2014 מכבי תל אביב הפועל באר שבע
2014/2015 מכבי תל אביב עירוני קריית שמונה
2015/2016 הפועל באר שבע מכבי תל אביב
2016/2017 הפועל באר שבע מכבי תל אביב
2017/2018 הפועל באר שבע מכבי תל אביב
2018/2019 מכבי תל אביב מכבי חיפה
2019/2020 מכבי תל אביב מכבי חיפה
2020/2021 מכבי חיפה מכבי תל אביב
2021/2022 מכבי חיפה הפועל באר שבע
2022/2023 מכבי חיפה הפועל באר שבע
2023/2024 מכבי תל אביב מכבי חיפה

אלופות לפי קבוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוגריים: זכיות באליפות/סגנויות מלפני קום המדינה.

מתחת לשם הקבוצה: מספר כוכבים () על פי החלטה שהתקבלה במנהלת הליגות (5 אליפויות = כוכב)[26]

אליפויות לפי קבוצות
# אלופה אליפויות סגנויות עונות זכייה
1 מכבי תל אביב
25 (5) 13 (1) (1935/1936, 1937, 1939, 1941/1942, 1946/1947) 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958, 1966/1968, 1969/1970, 1971/1972, 1976/1977, 1978/1979, 1991/1992, 1994/1995, 1995/1996, 2002/2003, 2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024
2 מכבי חיפה
15 10 1983/1984, 1984/1985, 1988/1989, 1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011, 2020/2021, 2021/2022, 2022/2023
3 הפועל תל אביב
13 (5) 16 (3) (1933/1934, 1934/1935, 1938, 1940, 1943/1944) 1956/1957, 1965/1966, 1968/1969, 1980/1981, 1985/1986, 1987/1988, 1999/2000, 2009/2010
4 הפועל פתח תקווה
6 11 (1) 1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963
בית"ר ירושלים
6 6 1986/1987, 1992/1993, 1996/1997, 1997/1998, 2006/2007, 2007/2008
6 מכבי נתניה
5 5 1970/1971, 1973/1974, 1977/1978, 1979/1980, 1982/1983
הפועל באר שבע
5 3 1974/1975, 1975/1976, 2015/2016, 2016/2017, 2017/2018
8 הכח עמידר רמת גן 2 0 1964/1965, 1972/1973
9 בני יהודה תל אביב 1 3 1989/1990
מכבי חשמונאי ירושלים 1 (1) 1 (1) (1928)
הפועל חיפה 1 1 1998/1999
עירוני קריית שמונה 1 1 2011/2012
המשטרה הבריטית 1 (1) 0 (1931/1932)
הפועל רמת-גן גבעתיים 1 0 1963/1964
הפועל כפר סבא 1 0 1981/1982

אלופות לפי עיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# עיר אליפויות קבוצות
1 תל אביב 39 מכבי תל אביב (25), הפועל תל אביב (13), בני יהודה תל אביב (1)
2 חיפה 16 מכבי חיפה (15), הפועל חיפה (1)
3 ירושלים 7 בית"ר ירושלים (6), מכבי חשמונאי ירושלים (1)
4 פתח תקווה 6 הפועל פתח תקווה (6)
5 נתניה 5 מכבי נתניה (5)
באר שבע 5 הפועל באר שבע (5)
7 רמת גן 3 הכח עמידר רמת גן (2), הפועל רמת גן (1)
8 קריית שמונה 1 עירוני קריית שמונה (1)
כפר סבא 1 הפועל כפר סבא (1)

אלופות לפי מחוז

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# מחוז אליפויות קבוצות
1 תל אביב 42 מכבי תל אביב (25), הפועל תל אביב (13), הכח עמידר רמת גן (2), הפועל רמת גן (1), בני יהודה (1)
2 חיפה 16 מכבי חיפה (15), הפועל חיפה (1)
3 מרכז 12 הפועל פתח תקווה (6), מכבי נתניה (5), הפועל כפר סבא (1)
4 ירושלים 7 בית"ר ירושלים (6), מכבי חשמונאי ירושלים (1)
5 דרום 5 הפועל באר שבע (5)
6 צפון 1 עירוני קריית שמונה (1)

אליפויות לפי שחקנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת השחקנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות לפחות שש פעמים:

שחקנים פעילים בליגת העל מודגשים

# שם השחקן אליפויות קבוצות (שנות זכייה)
1 אלון חרזי 9 מכבי חיפה (1990/1991, 1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009)
בית"ר ירושלים (1997/1998)
אריק בנדו מכבי חיפה (1993/1994, 2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2010/2011)
בית"ר ירושלים (2006/2007, 2007/2008)
3 שלום שלומזון 7 מכבי תל אביב (1934/1935, 1937, 1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954)
יוסף מרימוביץ' מכבי תל אביב (1941/1942, 1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958)
ניר דוידוביץ' מכבי חיפה (2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011)
יניב קטן מכבי חיפה (2000/2001, 2001/2002, 2003/2004, 2004/2005, 2005/2006, 2008/2009, 2010/2011)
איתן טיבי בית"ר ירושלים (2006/2007)
עירוני קריית שמונה (2011/2012)
מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020)
8 שייע גלזר 6 מכבי תל אביב (1946/1947, 1949/1950, 1951/1952, 1953/1954, 1955/1956, 1957/1958)
בועז קופמן הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
יעקב ויסוקר הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
נחום סטלמך הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
ראובן יפת הפועל פתח תקווה (1954/1955, 1958/1959, 1959/1960, 1960/1961, 1961/1962, 1962/1963)
יואב זיו מכבי חיפה (2000/2001)
בית"ר ירושלים (2006/2007, 2007/2008)
מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015)
מהראן ראדי מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015)
הפועל באר שבע (2015/2016, 2016/2017, 2017/2018)
שרן ייני מכבי תל אביב (2012/2013, 2013/2014, 2014/2015, 2018/2019, 2019/2020, 2023/2024)

אליפויות לפי מאמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת המאמנים המעוטרים ביותר בתולדות הליגה הבכירה בישראל, אשר זכו בתואר האליפות יותר מפעם אחת:

מאמנים פעילים בליגת העל מודגשים

# שם המאמן אליפויות קבוצות (שנות זכייה)
1 דוביד שווייצר 6 הפועל רמת גן (1964), הפועל תל אביב (1966, 1981, 1986),
מכבי תל אביב (1970), מכבי נתניה (1971)
דרור קשטן הפועל כפר סבא (1982), בית"ר ירושלים (1987, 1993, 1998),
מכבי תל אביב (1996), הפועל תל אביב (2000)
ברק בכר הפועל באר שבע (2016, 2017, 2018),
מכבי חיפה (2021, 2022, 2023)
4 משה פוליאקוב 5 הפועל תל אביב (1934, 1935, 1938, 1940, 1944)
5 אגון פולק 4 מכבי תל אביב (1936, 1937, 1942, 1947)
ג'רי בית הלוי מכבי תל אביב (1950, 1952, 1954, 1956)
אברהם גרנט מכבי תל אביב (1992, 1995), מכבי חיפה (2001, 2002)
8 יצחק שניאור 3 הכח רמת גן (1965), מכבי תל אביב (1972), הפועל תל אביב (1988)
אמציה לבקוביץ' הפועל באר שבע (1975, 1976), מכבי חיפה (1989)
שלמה שרף מכבי חיפה (1984, 1985, 1991)
רוני לוי מכבי חיפה (2004, 2005, 2006)
12 ג'קי גיבונס 2 הפועל פתח תקווה (1959, 1960)
מינדה יובנוביץ' הפועל פתח תקווה (1962, 1963)
יעקב גרונדמן מכבי תל אביב (1977), מכבי נתניה (1980)
גיורא שפיגל בני יהודה (1990), מכבי חיפה (1994)
אלי גוטמן הפועל חיפה (1999), הפועל תל אביב (2010)
אלישע לוי מכבי חיפה (2009, 2011)
ולדימיר איביץ' מכבי תל אביב (2019, 2020)

שיאים קבוצתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאנים ומלכי השערים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיאני ההופעות של ליגת העל בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
# שחקן שנות פעילות הופעות
1 אריק בנדו 1991–2011 573
2 רפי כהן 1988–2010 546
3 ואליד באדיר 1992–2013 531
4 אלון חרזי 1990–2009 526
5 גדעון דמתי 1968–1989 519
6 לירן שטראובר 1992–2012 513
7 שלמה אילוז 1978–1996 509
8 מיקו בלו 1964–1982 498
9 יגאל אנטבי 1993–2014 494
10 אלון חזן 1984–2004 483

השחקן הזר ששיחק הכי הרבה משחקים בכל הזמנים בליגת העל הוא מוראד מגמאדוב, שהופיע 457 פעמים במדי מכבי פתח תקווה.

מלכי השערים בכל הזמנים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקנים פעילים מודגשים בכתב בולט

# שחקן שנות פעילות שערים
1 אלון מזרחי 1989–2005 206
2 עודד מכנס 1974–1990 197
3 אבי נמני 1989–2008 194
4 משה רומנו 1965–1982 192
5 שי הולצמן 1990–2009 169
6 מרדכי שפיגלר 1963–1981 168
7 ערן זהבי 2006–היום 167
8 אורי מלמיליאן 1973–1993 159
9 דוד לביא 1973–1988 158
10 נחום סטלמך 1952–1970 155

שיא השערים שהבקיע שחקן זר בליגת העל הוא 89, בו מחזיק ניקיטה רוקאביציה (במדי בית"ר ירושלים, מכבי חיפה והפועל באר שבע).

מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן מלכי השערים של ליגת העל בכל עונה מאז קום המדינה:[30][31][32]

עונה מלך השערים קבוצה שערים
1949/1950 יוסף מרימוביץ' מכבי תל אביב 24
1951/1952 שייע גלזר מכבי תל אביב 24
1953/1954 אליעזר שפיגל מכבי פתח תקווה 16
1954/1955 ניסים אלמליח בית"ר תל אביב 30
1955/1956 אברהם "חולי" לוי בית"ר תל אביב 16
מיכאל מיכאלוב הפועל תל אביב
1956/1957 אברהם גינזבורג הפועל חיפה 14
1957/1958 רפי לוי מכבי תל אביב 14
1958/1959 אהרן אמר מכבי חיפה 17
1959/1960 רפי לוי מכבי תל אביב 19
1960/1961 זכריה רצאבי הפועל פתח תקווה 15
שלמה לוי הפועל חיפה
1961/1962 שלמה לוי הפועל חיפה 16
יצחק נזרי הפועל טבריה
1962/1963 זכריה רצאבי הפועל פתח תקווה 12
1963/1964 ישראל אשכנזי מכבי יפו 21
1964/1965 ישראל אשכנזי מכבי יפו 18
יצחק "זכי" מזרחי בני יהודה
1965/1966 מרדכי שפיגלר מכבי נתניה 17
משה רומנו שמשון תל אביב
1966/1968 מרדכי שפיגלר מכבי נתניה 38[25]
1968/1969 מרדכי שפיגלר מכבי נתניה 25
1969/1970 משה רומנו שמשון תל אביב 15
1970/1971 אלי בן רימוז' הפועל ירושלים 20
1971/1972 יהודה שהרבני הכח רמת גן 21
1972/1973 משה רומנו בית"ר תל אביב 18
עונה מלך השערים קבוצה שערים
1973/1974 בני אלון הפועל חיפה 15
1974/1975 משה רומנו שמשון תל אביב 17
1975/1976 עודד מכנס מכבי נתניה 21
1976/1977 ויקי פרץ מכבי תל אביב 17
1977/1978 דוד לביא מכבי נתניה 16
1978/1979 עודד מכנס מכבי נתניה 18
אלי מיאלי בית"ר ירושלים
1979/1980 דוד לביא מכבי נתניה 18
1980/1981 הרצל פיטוסי מכבי פתח תקווה 22
1981/1982 עודד מכנס מכבי נתניה 26
1982/1983 עודד מכנס מכבי נתניה 21
1983/1984 דוד לביא מכבי נתניה 16
1984/1985 דוד לביא מכבי נתניה 18
1985/1986 אורי מלמיליאן בית"ר ירושלים 14
דורון רבינזון מכבי פתח תקווה
1986/1987 אלי יאני הפועל כפר סבא 16
1987/1988 זאהי ארמלי מכבי חיפה 25
1988/1989 בני טבק מכבי תל אביב 18
1989/1990 אורי מלמיליאן מכבי תל אביב 16
1990/1991 ניר לוין הפועל פתח תקווה 20
1991/1992 אלון מזרחי בני יהודה 20
1992/1993 אלון מזרחי בני יהודה 26
1993/1994 אלון מזרחי מכבי חיפה 28
1994/1995 חיים רביבו מכבי חיפה 17
עמיר תורג'מן עירוני אשדוד
1995/1996 חיים רביבו מכבי חיפה 26
1996/1997 מוטי קקון הפועל פתח תקווה 21
1997/1998 אלון מזרחי מכבי חיפה 18
1998/1999 אנדז'יי קוביקה מכבי תל אביב 21
1999/2000 אסי טובי מכבי פתח תקווה 27
2000/2001 אבי נמני מכבי תל אביב 25
עונה מלך השערים קבוצה שערים
2001/2002 קובי רפואה מכבי פתח תקווה 18
2002/2003 שי הולצמן מ.ס. אשדוד 18
יניב אברג'יל הפועל כפר סבא
2003/2004 שי הולצמן מ.ס. אשדוד 16
אופיר חיים הפועל באר שבע
2004/2005 רוברטו קולאוטי מכבי חיפה 19
2005/2006 שי הולצמן מ.ס. אשדוד 18
2006/2007 יניב עזרן מ.ס. אשדוד 15
2007/2008 סמואל יבואה הפועל כפר סבא 15
2008/2009 שמעון אבו חצירא הפועל פתח תקווה 14
ברק יצחקי בית"ר ירושלים
אלירן עטר בני יהודה
2009/2010 שלומי ארבייטמן מכבי חיפה 28
2010/2011 טוטו תמוז הפועל תל אביב 21
2011/2012 אחמד סבע מכבי נתניה 20
2012/2013 אלירן עטר מכבי תל אביב 22
2013/2014 ערן זהבי מכבי תל אביב 29
2014/2015 ערן זהבי מכבי תל אביב 27
2015/2016 ערן זהבי מכבי תל אביב 35
2016/2017 וידאר קיארטאנסון מכבי תל אביב 19
2017/2018 דיא סבע מכבי נתניה 24
2018/2019 בן שהר הפועל באר שבע 15
2019/2020 ניקיטה רוקאביציה מכבי חיפה 22
2020/2021 ניקיטה רוקאביציה מכבי חיפה 19
2021/2022 עומר אצילי מכבי חיפה 20
2022/2023 עומר אצילי מכבי חיפה

21

2023/2024 דין דוד מכבי חיפה 20
ערן זהבי מכבי תל אביב

שיאני הזכיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת השחקנים שזכו בתואר מלך השערים יותר מפעם אחת

# שם זכיות שנות זכייה
1 משה רומנו 4 1966, 1970, 1973, 1975
עודד מכנס 1976, 1979, 1982, 1983
דוד לביא 1978, 1980, 1984, 1985
אלון מזרחי 1992, 1993, 1994, 1998
ערן זהבי 2014, 2015, 2016, 2024
6 מרדכי שפיגלר 3 1966, 1968, 1969
שי הולצמן 2003, 2004, 2006
8 רפי לוי 2 1958, 1960
שלמה לוי 1961, 1962
זכריה רצאבי 1961, 1963
ישראל אשכנזי 1964, 1965
אורי מלמיליאן 1986, 1990
חיים רביבו 1995, 1996
אלירן עטר 2009, 2013
ניקיטה רוקאביציה 2020, 2021
עומר אצילי 2022, 2023

שיאני שערים לעונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן טבלת השחקנים שכבשו יותר מ-25 שערים בעונה אחת:[33]

# שם קבוצה עונה שערים
1 ערן זהבי מכבי תל אביב 2015/2016 35
2 ניסים אלמליח בית"ר תל אביב 1954/1955 30
3 ערן זהבי מכבי תל אביב 2013/2014 29
4 אלון מזרחי מכבי חיפה 1993/1994 28
שלומי ארבייטמן מכבי חיפה 2009/2010
6 נחום סטלמך הפועל פתח תקווה 1954/1955 27
אסי טובי מכבי פתח תקווה 1999/2000
ערן זהבי מכבי תל אביב 2014/2015
9 עודד מכנס מכבי נתניה 1981/1982 26
אלון מזרחי בני יהודה תל אביב 1992/1993
חיים רביבו מכבי חיפה 1995/1996
עומר דמארי הפועל תל אביב 2013/2014

שיאים אישיים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולות ויורדות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עונה עולות מהלאומית (עד 1976 ליגה א', מ-1977 עד 1999 ארצית) יורדות ללאומית (עד 1976 ליגה א', מ-1977 עד 1999 ארצית)
1949/1950 אין מכבי נס ציונה
1951/1952 הפועל כפר סבא, הפועל בלפוריה הפועל ראשון לציון, מכבי ראשון לציון
1953/1954 בית"ר ירושלים, הפועל חדרה אין
1954/1955 מכבי יפו בית"ר ירושלים, הפועל חדרה, הפועל בלפוריה
1955/1956 אין (הכח תל אביב הפסידה בפלייאוף מול מכבי יפו) מכבי רחובות, הפועל כפר סבא
1956/1957 הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים אין
1957/1958 אין אין
1958/1959 בני יהודה תל אביב הפועל כפר סבא
1959/1960 שמשון תל אביב הפועל רמת גן
1960/1961 הפועל טבריה בית"ר תל אביב
1961/1962 הכח רמת גן מכבי נתניה
1962/1963 הפועל רמת גן, הפועל לוד, מכבי שעריים אין (מכבי פתח תקווה הייתה אמורה לרדת, אך הירידות הוקפאו)
1963/1964 בית"ר תל אביב, מכבי נתניה הפועל לוד
1964/1965 הפועל מחנה יהודה, הפועל באר שבע מכבי חיפה, הפועל טבריה
1965/1966 מכבי חיפה, סקציה נס ציונה מכבי פתח תקווה, בית"ר תל אביב
1966/1968 הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים הפועל מחנה יהודה, סקציה נס ציונה
1968/1969 בית"ר תל אביב, מכבי פתח תקווה מכבי שעריים, הפועל רמת גן
1969/1970 הפועל חדרה, הפועל חולון מכבי יפו, הפועל באר שבע
1970/1971 מכבי יפו, הפועל באר שבע מכבי פתח תקווה, הפועל חולון
1971/1972 מכבי פתח תקווה, הפועל מרמורק בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה
1972/1973 בני יהודה תל אביב, הפועל חדרה שמשון תל אביב, הפועל מרמורק
1973/1974 שמשון תל אביב מכבי חיפה
1974/1975 מכבי חיפה, מכבי רמת עמידר אין (בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה היו אמורות לרדת, אך הירידות הוקפאו)
1975/1976 הפועל יהוד, הפועל עכו הפועל פתח תקווה, הפועל חדרה, בני יהודה תל אביב, מכבי רמת עמידר
1976/1977 הפועל חדרה הפועל כפר סבא, מכבי חיפה, מכבי פתח תקווה
1977/1978 בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא, מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון הכח רמת גן, הפועל עכו
1978/1979 הפועל פתח תקווה, מכבי רמת עמידר, הכח רמת גן הפועל חדרה, הפועל ירושלים, הפועל ראשון לציון
1979/1980 הפועל ראשון לציון, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים
1980/1981 מכבי חיפה, בית"ר תל אביב, בית"ר ירושלים הפועל חיפה, מכבי רמת עמידר, הפועל רמת גן
1981/1982 הפועל לוד, מכבי יבנה, הפועל רמת גן הפועל ראשון לציון, בית"ר תל אביב, הפועל פתח תקווה
1982/1983 הכח רמת גן, בית"ר תל אביב, מכבי רמת עמידר הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים, הפועל רמת גן
1983/1984 הפועל פתח תקווה, הפועל חיפה, הפועל כפר סבא הפועל יהוד, מכבי רמת עמידר, בני יהודה תל אביב
1984/1985 מכבי שעריים, בני יהודה תל אביב, הפועל ירושלים הכח רמת גן, הפועל לוד, בית"ר תל אביב
1985/1986 מכבי יפו, הפועל לוד, בית"ר נתניה מכבי שעריים, הפועל חיפה, הפועל ירושלים
1986/1987 הפועל צפרירים חולון בית"ר נתניה, מכבי יפו, מכבי יבנה
1987/1988 הפועל טבריה, הפועל ירושלים מכבי פתח תקווה, הפועל לוד
1988/1989 הפועל רמת גן הפועל תל אביב, הפועל צפרירים חולון, הפועל טבריה
1989/1990 הפועל צפרירים חולון, הפועל תל אביב שמשון תל אביב, הפועל רמת גן
1990/1991 מכבי פתח תקווה, מכבי יבנה הפועל כפר סבא, בית"ר ירושלים
1991/1992 בית"ר ירושלים, הפועל חיפה הפועל ירושלים, מכבי יבנה
1992/1993 מכבי הרצליה, מכבי עירוני אשדוד, הפועל כפר סבא בית"ר תל אביב
1993/1994 הפועל בית שאן, בית"ר תל אביב, עירוני ראשון לציון הפועל כפר סבא
1994/1995 הפועל כפר סבא, מכבי יפו מכבי נתניה, מכבי עירוני אשדוד
1995/1996 הפועל ירושלים, הפועל טייבה מכבי יפו, בית"ר תל אביב
1996/1997 הפועל אשקלון, מכבי עירוני אשדוד הפועל טייבה, הפועל צפרירים חולון
1997/1998 מכבי יפו, הפועל צפרירים חולון הפועל אשקלון, הפועל באר שבע
1998/1999 מכבי נתניה מכבי יפו, הפועל בית שאן, הפועל צפרירים חולון
1999/2000 הפועל צפרירים חולון מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא, הפועל ירושלים
2000/2001 מכבי קריית גת, הפועל באר שבע הפועל צפרירים חולון, בני יהודה תל אביב
2001/2002 בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא מכבי קריית גת, הפועל חיפה
2002/2003 מכבי אחי נצרת, בני סכנין הפועל כפר סבא, עירוני ראשון לציון
2003/2004 הפועל נצרת עילית, הפועל חיפה מכבי נתניה, מכבי אחי נצרת
2004/2005 מכבי נתניה, הפועל כפר סבא הפועל באר שבע, הפועל חיפה
2005/2006 מכבי הרצליה, הכח עמידר רמת גן בני סכנין, הפועל נצרת עילית
2006/2007 בני סכנין, עירוני קריית שמונה הפועל פתח תקווה, הכח עמידר רמת גן
2007/2008 הכח עמידר רמת גן, הפועל פתח תקווה מכבי הרצליה, הפועל כפר סבא
2008/2009 הפועל חיפה, הפועל עכו, הפועל באר שבע, הפועל רמת גן, הפועל רעננה, אחי נצרת עירוני קריית שמונה, הכח עמידר רמת גן
2009/2010 עירוני קריית שמונה, הפועל אשקלון מכבי אחי נצרת, הפועל רעננה
2010/2011 הפועל רמת השרון, הפועל ראשון לציון הפועל רמת גן, הפועל אשקלון
2011/2012 הפועל רמת גן מכבי פתח תקווה, הפועל ראשון לציון, הפועל פתח תקווה
2012/2013 מכבי פתח תקווה, הפועל רעננה הפועל רמת גן, מכבי נתניה
2013/2014 מכבי נתניה, הפועל פתח תקווה הפועל רמת השרון, בני יהודה תל אביב
2014/2015 בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא הפועל פתח תקווה, מועדון ספורט אשדוד
2015/2016 מועדון ספורט אשדוד, הפועל אשקלון מכבי נתניה, הפועל עכו
2016/2017 מכבי נתניה, הפועל עכו הפועל תל אביב, הפועל כפר סבא
2017/2018 הפועל תל אביב, הפועל חדרה הפועל אשקלון, הפועל עכו
2018/2019 הפועל כפר סבא, סקציה נס ציונה בני סכנין, מכבי פתח תקווה
2019/2020 מכבי פתח תקווה, בני סכנין הפועל רעננה, סקציה נס ציונה
2020/2021 הפועל נוף הגליל, הפועל ירושלים בני יהודה תל אביב, הפועל כפר סבא
2021/2022 מכבי בני ריינה, סקציה נס ציונה הפועל נוף הגליל, מכבי פתח תקווה
2022/2023 מכבי פתח תקווה, הפועל פתח תקווה עירוני קריית שמונה, סקציה נס ציונה
2023/2024 עירוני קריית שמונה, עירוני טבריה הפועל פתח תקווה, הפועל תל אביב

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ דירוג אופ"א
  2. ^ בעולם הספורט, דבר, 31 באוגוסט 1928
  3. ^ מכבי חשמונאי הפועל ירושלים 0-8, דואר היום, 13 בנובמבר 1931
  4. ^ המאזן החדש של הליגה הארצית, דואר היום, 27 במאי 1932
  5. ^ התחרויות על הגביע, הירדן, 3 ביוני 1934
    גביע א"י ל"הפועל", דואר היום, 3 ביוני 1934
  6. ^ "נאמנים להתחייבות הכנסת ה-VAR בפלייאוף", באתר ערוץ הספורט, 27 בספטמבר 2018
  7. ^ טל וולק, ‏אלופה גם בבונוסים: הפועל תל אביב תקבל מענקים בגובה 2.7 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 במאי 2010
  8. ^ השתתפות נציגות ישראל בתחרויות המאורגנות על ידי אופ"א בעונת 2021/222, באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל, ‏9 בנובמבר 2020
  9. ^ לי-אור אברבך, שרון בורנשטיין, ‏צ'רלטון רכשה שידורי ליגת העל ב-126 מ' ש' לעונה - מי ישלם את המחיר?, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2015
  10. ^ nrg מעריב, ליגת העל בכדורגל היא מהיום "ליגת ווינר", באתר nrg‏, 1 ביולי 2010
  11. ^ אתר למנויים בלבד דור בלך, כך ייראה הסכם השיווק הבא של ליגת העל, באתר הארץ, 18 ביולי 2016
  12. ^ דירקטוריון המנהלת הכריע: ליגת העל תקרא "ליגת JAPANIKA", באתר מנהלת הליגות לכדורגל, 23 באוגוסט 2018
  13. ^ רון שטיין, ‏"ליגת הבורסה לני"ע": בן זאב סיכם על מתן חסות לליגת העל בכדורגל תמורת 12 מיליון שקל לשלוש שנים, באתר גלובס, 28 במאי 2019
  14. ^ אלמוג עזר, ליגת העל בכדורגל מחליפה נותן חסות: הבנק הדיגיטלי במקום הבורסה, באתר כלכליסט, 31 במרץ 2022
  15. ^ ספונסר חדש לליגת העל בכדורגל: זו החסות חסרת התקדים שאושרה על ידי מנהלת הליגות, באתר ישראל היום, 28 באוגוסט 2024
  16. ^ 1 2 רשימת אלופות באתר ההתאחדות לכדורגל בישראל
  17. ^ 100 שנות כדורגל (1906–2006), עמוד 35
  18. ^ 1928 הייתה שנת קבלת ההתאחדות הארץ ישראלית לפיפ"א, ובהודעת הקבלה נכתב כי מכבי חשמונאי זכתה באליפות הליגה. הודעה זו ידועה כשגויה לחלוטין, כיוון שעונת המשחקים הראשונה בליגה הארץ ישראלית נערכה בפועל רק בתחילת שנות ה-30 של המאה ה-20. לא ידוע מה מקורה של טעות זו, ועיתונאי הספורט אלישע שוחט משער בספרו "100 שנות כדורגל בישראל"[17] כי הרישום נעשה לצורכי יחסי ציבור בפיפ"א. בעקבות פרשה זו הקבוצה רשומה עד היום כ"זוכה" הרשמית בליגה של שנת 1928, שלמעשה לא התקיימה מעולם.
  19. ^ העונה הסדירה הופסקה כאשר קבוצת הפועל תל אביב הייתה במקום הראשון ועל כן הוכרזה כאלופה השנוייה במחלוקת. הכרזה זו הפכה לרשמית ומצוייה עד היום ברשימות ההתאחדות כנכונה, למרות שהליגה לא הגיעה לסיומה המלא.
  20. ^ 1 2 בעונה זו התקיימו ליגות אזוריות, האלופה במחוז תל אביב מוכרת כאלופת הליגה הארץ ישראלית
  21. ^ באותה עונה זכתה בית"ר תל אביב באליפות מחוז דרום והפועל תל אביב באליפות מחוז צפון, ונקבע מראש שאליפות הליגה תוכרע במשחק בין האלופות המחוזיות, אולם משחק זה לא נערך מעולם, ועל כן לא נקבעה אלופה לליגה באותה עונה. ראו לוניה והמנורה, עמוד 23
  22. ^ עקב מלחמת העצמאות
  23. ^ התקיימו משחקי ידידות בלבד בין הקבוצות
  24. ^ בעקבות המשכות ארוכה של העונה הקודמת דילגו לעונה הבאה
  25. ^ 1 2 עונת 1966/1968 הייתה עונה כפולה בת 60 משחקים
  26. ^ תומר לוי, ‏המנהלת: חמש אליפויות שוות כוכב מעל הלוגו, באתר ערוץ הספורט, 26 בדצמבר 2019
  27. ^ לאחר קום המדינה
  28. ^ לעונה רגילה. בעונה הכפולה של 1966/1968 השיא עומד על 30 ניצחונות מ-60 משחקים
  29. ^ 1 2 בעידן שלוש נקודות לניצחון
  30. ^ מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר RSSSF
  31. ^ מלכי השערים של ליגת העל לפי עונות, באתר ONE
  32. ^ 100 שנות כדורגל 2006-1906 - אלישע שוחט, הוצאה עצמית, שנת 2006 - עמודי העונות
  33. ^ מרדכי שפיגלר כבש 38 שערים במדי מכבי נתניה בעונה הכפולה שנמשכה 60 מחזורים
  34. ^ פרופיל באתר הפועל רמת-גן